לכבוד אירוע חגיגי זה מוצגות במוזיאון יצירותיהם של שישים אמני הדפס יפנים בני זמננו מן השורה הראשונה.
חמישים ושבעה אמנים החליטו לתרום את יצירתם לאוסף המוזיאון עם סיומה וגלריה יוסיידו תורמת למוזיאון את שלושת היצירות הנותרות.
האמנות היפנית העכשווית היא קוסמופוליטית בעיקר בשל מהירות השגת המידע, הניידות של האמנים והתערוכות הבינלאומיות שהם נוטלים בהן חלק. כל אמן מנסה לשקף בעבודתו את חשיפתו הטבעית להלכי הרוח ולזרמים הרווחים בעולם האמנות בימינו ואת גישתו האישית לסובב אותו, ומיישם את המתרחש ב’מילון מונחים’ אישי.
מטבע הדברים, ביצירות המוצגות בתערוכה ניכרת רבגוניות נושאית וסגנונית.
בעקבות המפגש של האמנות היפנית עם האמנות המערבית, המדיום הגרפי השתנה. אמצעי ביטוי חדשים שיובאו ליפן בשלהי המאה ה-19, כגון ליתוגרפיה, הדפס משי, תחריט ותצריב נוספו לטכניקות המסורתיות, הדפסי העץ והסטנסיל, שיש להן עבר ארוך ומפואר ביפן, אך פסקו להיות דומיננטיות.
על אף זאת האמנות היפנית המסורתית לא התבטלה בפני החדש, האמנות בת הזמן היא סינתזה בין המורשת מבית להשפעות שהגיעו מבחוץ. כמו עמיתיהם במערב, אמני ההדפס היפנים מחפשים את דרכם באמנות ההדפס הבינלאומית העכשווית הן מבחינת התוכן והן מבחינת המדיה.
אוצרות אוסף מוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית
מוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית, השוכן במרומי הכרמל, מוקדש להצגתם ולשימורם של חפצי אמנות יפניים והינו יחיד מסוגו במזרח התיכון.
המוזיאון הוקם כמוסד עירוני בשנת 1959, ביוזמת פליקס טיקוטין, בשנים 1986 – 1893, מהולנד וראש העיר חיפה, אבא חושי, בשנים 1898 – 1969.
פליקס טיקוטין, ארכיטקט במקצועו, היה לסוחר ולאספן של חפצי אמנות יפניים בעל שם עולמי. משך למעלה מארבעים שנה אסף חפצי אמנות יקרי ערך ומיוחדים במינם וארגן תערוכות אמנות יפנית במוזיאונים רבים.
במלחמת העולם השנייה ברח טיקוטין מן הנאצים והסתיר את אוספיו בהולנד. לאחר המלחמה, החליט טיקוטין שלאוסף ייעוד מיוחד ועליו להימצא בישראל.
בשנת 1956 הגיע טיקוטין לישראל כדי לתרום את האוסף לאחד המוזיאונים. בעת ביקורו בחיפה, נפגש עם ראש העיר אבא חושי והביע נכונות לתרום את האוסף לעיר חיפה, ולהקים ביתן מיוחד שיוקדש כולו לתצוגת אוספיו.
