יענקלה ז”ל ניהל במשך שנים רבות תיאטרונים ביניהם התיאטרון הקאמרי, הקים וניהל את תיאטרון בית ליסין, תיאטרון הבימה, הקים וניהל את תיאטרון בימות מכספו ללא תמיכה ועוד.
כמו כן, שידר תוכניות רדיו ביניהן “שאלות אישיות” בגלי צה”ל במשך למעלה מחמישים שנה, ו”בירה ומצב רוח” והמציא פסטיבלים רבים, ביניהם פסטיבל “תיאטרונטו” שממשיך גם היום, ניהל את פסטיבל עכו, פסטיבל הכלייזמרים בצפת ועוד.
בנוסף ניהל והפיק חגיגות ענק בישראל ביניהן את חגיגות העשור וחגיגות הארבעים למדינה.
אגמון ז”ל היה אחת הדמויות המשפיעות ביותר על חיי התרבות בישראל במשך כשישים וחמש שנה.
דפנה צורי: “יעקב אגמון הוא מעמודי התווך של התרבות בישראל. הוא ראוי להנצחה על פועלו ושמו יהיה מעתה לנצח.
אולם התיאטרון בקריית מוצקין ייקרא בשמו”.
גילה אלמגור: היכל התיאטרון במוצקין ידוע ביחס הנפלא שלו כלפי אמנים ואנחנו מאוד שמחים על ההחלטה הזאת.
היום יום זכויות האדם ואני נרגשת שביום זה האירוע קורה.
ליענקלה מעבר לפועלו היה חשוב לקדם נושא זה. אימו חינכה אותו לכך ואחר כך המשיך בתנועת השומר הצעיר לאורך כל מסלול חייו.
תודה מיוחדת וענקית לדפנה שעומדת מאחורי ההחלטה הזאת.
אני מודה בשמי ובשם משפחתי”.
מנהל תיאטרון עכו, מוני יוסף דיבר על אהבתו של יענקלה לשחקנים ולתיאטרון, כיצד אימץ קבוצה של צעירים חסרי ניסיון ודאג להם שישתלבו בעבודת הבמה .
אנסמבל של זמרים, בוגרי בית הספר רימון, בהנהגתו של אוהד חיטמן שרה שירים ממחזות זמר שיענקלה יזם את העלאתם בתיאטרונים שונים ביניהם היו שירים מתוך “איש חסיד היה”, “בוסתן ספרדי”, “שלמה המלך ושלמי הסנדלר”, “מרי לו” ועוד.
אוהד חיטמן גם ביצע את “שיר ערש” מתוך “שלמה המלך ושלמי הסנדלר” למילים של אלתרמן ולחן של סאשה ארגוב.
לאחר מכן קהל המוזמנים עלה לאולם, לטקס גזירת סרט הכניסה וגילוי הלוט לשמו של האולם.
בין הבאים נראו אנשי תיאטרון ביניהם צדי צרפתי, סנדרה שדה, ירון פריד שכתב ספר “רציניקן” על אגמון, הצלם ג’ראר אלון, אלון גרבוז ,אילן גזית ועוד ועוד.
