מוזיאון “יד לילד” הוא ראשון מסוגו ברץ ובעולם והוקם במטרה ליצור מפגש ראשוני חוויתי עם עולמם של הילדים שחיו בתקופת השואה.
בתערוכה מוצגת סדרה של 13 ציורי שמן בהשראת תצלומים של ילדים שנספו בשואה והציורים מבוססים על תצלומים היסטוריים, אשר מצאה בארכיונים באינטרנט ואותם ציירה במטרה להוקיר את חייהם האבודים של הילדים. סגנון הציור הוא נאיבי עם אופי תמים, ציור חם, עז הבעה וצבעוני מאוד.
מטרתה, לתת חיים לאותם ילדים, להשיב להם את היכולת לספר את סיפורם ולהזכיר לעולם שגם הם רקמו חלומות, היו להם תקוות וסודות.
הציורים שואפים להטיל אור, אור קטן משלנו לנגד הצללים האפלים של ההיסטוריה.
עבודותיה של רונית עוסקות בזיכרון, בקשר שבין ציור הדיוקן למקור התיעודי הצילומי.
עבודותיה מכילות תנועה בזמן, מסע מהעבר אל ההווה שראשיתו בחיפוש אחר תצלומי ילדים מתקופת השואה בארכיונים השונים באינטרנט, אותם תלתה בחדרה ואליהם “הרגישה” חיבה מיוחדת.
תצלומי הילדים מתקופת השואה אינם התחנה הסופית, והם ממשיכים ומתפתחים על הקנבס לעבודות המעניקות ממד של אנושיות המבקשות להקל על כאב זיכרון הטראומה.
