הפסטיבל הבינלאומי לתיאטרון בעכו ייערך בפעם ה-43

פסטיבל עכו הבינלאומי לתיאטרון אחר 2022 חוגג את שנתו ה-43 עם עשרות הצגות, מופעים, מתחם לינת שטח ומופעי חוצות ברחבי העיר

פסטיבל עכו יתקיים בחול המועד סוכות, בין התאריכים 11-14 באוקטובר, באולמות האבירים, בכניסה לעיר העתיקה וברחבי העיר, בנופיה של העיר עכו ויכלול מאות שחקנים ופרפורמרים, שיעלו עשרות מופעי תיאטרון, הצגות רחוב ומופעים חדשים.

8 בכורות שייקחו חלק בתחרות הפסטיבל.

6 הצגות חממה, המהוות הזדמנות לבמאים ויוצרים מבטיחים.

8 הצגות "אוהל", הצגות בפלטפורמות מיוחדות "OFF- AKKO".

6 הצגות אורחות.

4 מופעים בינלאומיים.

30 אירועי חוצות הכוללים מופעים, הצגות רחוב ואירועים מיוחדים, חינם לקהל הרחב החל מ-17:00, ברחבי העיר עכו.

 

פסטיבל עכו לתיאטרון אחר, הצגת הכאב, צילום שלומי יוסף

במסגרת הפסטיבל, יערך ערב הוקרה ליעקב אגמון ז"ל, מעמודי התווך של התרבות הישראלית ואיש תיאטרון נדיר, שהטביע חותמו על התיאטרון הישראלי לאורך שנים ואף שימש כמנהל האומנותי של הפסטיבל בשנות ה-90.

האירוע יתקיים בנוכחות כלת פרס ישראל, רעייתו, השחקנית  גילה אלמגור אגמון, שתעניק את "פרס אגמון", פרס מפעל חיים על שמו.

הפסטיבל כולל מאות משתתפים אשר יעלו כ-60 מופעי תיאטרון מתוכם למעלה מ-20 הצגות מקור, יצירות חדשניות ופורצות דרך, ביניהן, 8 הצגות בכורה אשר יתחרו על ההצגה הטובה ביותר, 6 הצגות חממה, הצגות בכורה של יוצרים מבטיחים בתחילת דרכם, 8 מופעים במתחם "האוהל", בפלטפורמה מיוחדת בסגנון "OFF- AKKO", המעניקה אפשרות ליוצרים חדשים להיחשף,  4 הצגות אורחות ביניהן הפקה ייחודית, בהשתתפות אנסמבל שחקנים עיוורים וכבדי ראייה, אותה הקהל יחווה בעיניים מכוסות, דרך חושיו האחרים, לצד מופעים מיוחדים בשיתוף פעולה בינלאומי עם יוצרים בולטים מחו"ל, מופעים אומנותיים, בשיתוף תושבי עכו ואירועי חוצות, ללא תשלום, שיחלו כל ערב החל מהשעה 17:00 אחר הצהריים.

בימי הפסטיבל יוקם מתחם לינת שטח שיכלול אפשרות לינה באוהלים או שקי שינה לכ-100 איש בחומה המזרחית.

שמעון לנקרי, ראש העיר עכו: "פסטיבל עכו ה-43, המתקרב בצעדי ענק, מסמל את חזרתה של העיר עכו לתנופת צמיחה מיוחדת, אשר תקרין על תושבי עכו והסביבה ועל צביונה התרבותי של מדינת ישראל כולה.

עכו היא עיר רב תרבותית אשר חרטה על דיגלה את קידום התרבות והתאטרון הישראלי.

השנה מונתה הגב' דליה שימקו למנהלת האומנותית של הפסטיבל ואני סמוך ובטוח שכניסתה תשפיע רבות על הרוח התרבותית בפסטיבל, שממשיכה כל העת להשתנות ולהתעצם.

אני קורא לכולם, מצפון עד דרום, לבוא לעכו בחול המועד סוכות ולקחת חלק בפסטיבל שכולו תרבות לכל המשפחה, זאת לצד הנאה מובטחת מהשפע האדיר שיש לעיר להציע לאורחיה".

 

ליזו אוחיון, מנכ"לית פסטיבל עכו ומפיקה ראשית: "פסטיבל עכו מזה עשרות שנים הפך לנכס צאן ברזל תרבותי בעיר עכו בפרט ובישראל בכלל.

הפסטיבל מאפשר לכלל היוצרים והאמנים מחזאים, במאים, שחקנים, רקדנים ועוד, להגשים את החלומות שלהם דרך יצירה ישראלית מקורית, רב גונית וייחודית, אשר מעשירה את חיינו הרוחניים והתרבותיים וממשיכה להדהד עוד הרבה אחרי שהמסך יורד.

זאת הזכות שלנו להעניק לכל היוצרים הנפלאים במה, בליווי מקצועי ויחס אישי.

אני שמחה שהשנה, עוד יותר מתמיד, תושבי עכו לוקחים חלק פעיל בפסטיבל וגאה להיות חלק מאחד הפסטיבלים הגדולים ביותר בישראל, המשקיע בהצגות מקור ומהווה אבן שואבת לכל שוחר תיאטרון ותרבות בישראל".

 

דליה שימקו, מנהלת אמנותית, פסטיבל עכו: "פסטיבל עכו הוא אוצר תרבותי ייחודי בנוף התיאטרון הישראלי ויש לטפח, להעצים ולהעשיר אותו.

לכן אין לי מילים לתאר את ההתרגשות, הזכות והיראה שאני חשה מכך שהפסטיבל הוותיק והנפלא הזה הופקד בידי לניהול האמנותי.

השנה הוגשו 326 הגשות לפסטיבל ובכך נשבר שיא של כל הזמנים.

מתוך הצעות אלה הרכבנו, חברי לוועדה האמנותית, אסתי זקהיים, דורי פרנס, חליפה נטור, אורי זמיר ואני תחרות מגוונת, הכוללת ז'אנרים שונים של תיאטרון ונוגעת במגוון נושאים, החל מעיבוד עכשווי לאלתרמן ומרגרט דיראס, דרך עבודות אישיות, מופעי פרפורמנס ועד לקונצרט דיגיטלי לשחקנית אחת ו3 דמויות ממוחשבות.

שש הצגות החממה עוסקות בנושאים חברתיים ומציגות לקהל את הדור החדש של התיאטרון.

כמות ההצעות הטובות הביאה אותנו לפתוח את ה"אוהל" שהוא סוג של "OFF-AKKO " ובכך לאפשר ליוצרים מוכשרים נוספים לקבל במה בפסטיבל החשוב הזה.

פסטיבל עכו השנה מציג תוכנית עשירה ושופעת ואני מאמינה שכול אוהב תרבות ימצא בה משהו שיסקרן, יאתגר וירגש אותו.

אני מזמינה את כולם להגיע לעכו ליהנות מחגיגת תיאטרון צבעונית מלאת חיים וכישרון".

 

פסטיבל עכו לתיאטרון אחר, הצגת תחרות איי לאב יו ספיישל צילום שלומי יוסף

8 הצגות תחרות, הצגות בכורה, אשר מתחרות ביניהן על ההצגה הטובה ביותר

איי לאב יו ספיישל, פולחן שנע בין החושי- פגאני לבין האוטוביוגרפי, מאת אחינועם מנדלסון.

אלמנת הקש, הפקה ראשונה מסוגה לתאטרון דיגיטלי חי המשלב שחקנית ודמויות אווטאר, מאת נטע שפיגלמן ואמיר יציב.

הכאב, הצגה המבוססת על ספר הזיכרונות של הסופרת הצרפתייה מרגריט דיראס, על חזרתו של שבוי מלחמה לבת זוגו, כאשר זירת ההתרחשות הבימתית הופכת למרחב הזיכרונות הישנים של כותבת היומן, בריקוד, בשירה, בדימוי ובמוזיקה. בימוי ועיבוד יותם גוטל.

בלוברי, מופע המבוסס על סיפור אישי של זוג הנמצא בטיפולי פוריות, ותקוע בחדר המתנה, שש שנים בשעה וחצי, רעיון וכתיבה: נטלי צוקרמן קופל.
יוצרות: נטלי צוקרמן קופל, תומר קופל צוקרמן, עתליה ברנזבורג, אורי לנקינסקי, ליר כץ ושירה חסיד.

לינהארד פוקזי, חברי השבט שהיו אוגרים את רגשותיהם עד לטקס הלילי של בכי משותף, מהווים בסיס מיתי-עכשווי לכוכבת הפופ, האופרה והגראולינג באמצעים של פואטיקה ותיאטרון, בימוי, טקסט ועיצוב עודד קוממי.

על הגבעה, מחזמר סאטירי על ארץ לעולם לא, בה חמש נערות צעירות מנסות להגשים את חלומן ולבנות יישוב חדש בארץ המובטחת. מאת קרן שפט. בימוי אליענה מגון. כוריאוגרף אור משיח, מלחין אודי אהוד קנבל.

פ.י.ת, על פי המחזה "משפט פיתגורס" מאת נתן אלתרמן בו רובוט מבקש לגלות מה סוד החיים ומה סוד המוות; איש מבקש לגלות מה השתבש ברובוט שלו ומה השתבש בו עצמו; אישה מבקשת לגלות מה זאת בדידות ומה זאת אהבה; אנושות מבקשת לגלות מה פשר האנושיות. עיבוד, בימוי ומוסיקה מקורית מעין אבן.

פקק, אירוע תיאטרוני ייחודי, המתרחש בחוץ, בכביש, בין ובתוך הרכבים, ובו הדמויות והקהל חולקים את אותו הפקק. מופע מצחיק ומרגש הכולל שמונה דמויות המנסות להגיע למחוז חפצן ונתקעות יחד, כשמעליהן מרחפת השאלה הכל כך ישראלית: "למה לא נוסעים?", כתיבה ובימוי: נדב רוזיאביץ'.

 

פסטיבל עכו לתיאטרון אחר, הצגה על הגבעה צילום שלומי יוסף

הצגות החממה, 6 הצגות חממה, המהוות הזדמנות לבמאים ויוצרים מבטיחים בתחילת דרכם, בליווי אומנותי של דליה שימקו, המנהלת האמנותית של פסטיבל עכו.  

ג'ירפות, כשהייתי ילדה הגננות היו קוראות לי סאנשיין / הייתי הולכת לישון מתי שהיה מתחשק לי / יום אחד גדלתי / היה לי ילד בבטן / היה לו לב גדול יותר מהמעיים / והוא ידע מה כולם חושבים / יום אחד הוא גדל עד שלא היה לו מקום / אז הוא נפל עד שלא הייתה לו אדמה / אז הוא נשבר עד שלא נשארו לו עצמות / אז הוא התפלל.

כוריאוגרפיה לשש פרפומריות העוסקת בשאלות של גדילה והיפרדות, דרך תמונות תנועתיות-חזותיות. העבודה החלה כדואט, התפתחה לטריו והתרחבה לקבוצה מרובת משתתפות. הרחבה זו, שאליה הכוריאוגרפית מתייחסת כעוד אחד מהביטויים לצמיחה ופרידה, מבקשת להתייחס להצטברות אנושית-נשית, ולחקור את האפשרויות הטמונות במפגש שכזה.

העבודה שואבת השראה מחשבתית וויזואלית מעולם החיות: הגבוהות שראשן מנותק מתחושות הגוף, הארוכות ששפתן אילמת והמגודלות שקורסות מרוב משקל עודף.

השראה מתוקה, גיא הוא יוצר שמנסה לכתוב מחזה בהשראת המשורר חזי לסקלי. הוא נוכח לגלות שחזי לסקלי עצמו הופיע באורח פלא אצלו בחדר כדי לסייע לו במאמצי הכתיבה, 'לתת השראה'.

השראה מתוקה הוא מחזה שתהליך היצירה ומעגלי המחשבה המאפיינים אותו הופכים בו לחומר הגלם. כתוצאה מערעור מתמשך, כשהיצירה מערערת באופן גלוי על עצמה, חזי לסקלי, שמייצג בתחילת המחזה את 'ההשראה והאמנות', ו'החברה' של גיא, שמייצגת את 'החיים הנורמטיביים', מתוודעים לספק המוטל בקיומם, ומעטה 'הדמות', שנכפה עליהם כדי לייצר את הדרמה, מתפורר.

כך מתקדם המחזה בשני נתיבים מנוגדים, הדרמה הולכת ומתפרקת, ובאותה עת טלאי על טלאי ההצגה נבנית.

זווית כהה, עקבות הזיכרונות שטבועים בשגרתי, במחשבות ליבי, בתנועות גופי, בקולי.

מתוך הלהיטים של הקולנוע הישראלי הניצבים בזיכרונותיה, אישה על סוס לבן ואקדח צמוד אגן מחפשת לעשות צדק.

במעלה הדרך בין הלב למוח, בעומק הלוע, היא תמצא את קולה ותגלה ש-90 מעלות זו לא זווית שמספיקה כדי לחיות.

 

בעקבות סצנות אייקוניות

סצנת הלול מתוך הסרט סאלח שבתי בבימויו של אפרים קישון, 1964.

סצנת הביצים מתוך הסרט צ'רלי וחצי בבימויו של בועז דוידזון, 1974.

סצנת הערסים נכנסים לבר מתוך החיים עפי אגפא בבימויו של אסי דיין, 1992.

כמעט גן עדן, באזור נידח ומרוחק מהחברה שוכן בית האבות "כמעט גן עדן", אליו נזרקים על ידי החברה כל הזקנים המגיעים לגיל שמונים.

בחגיגות גיל השמונים של יפה היא נלקחת לחדר בבית האבות, בו שוכנים במיטה אחת ובצפיפות גדעון, שלמה ובלה. בית האבות מגדיר חוקים נוקשים, המכתיבים לזקנים כיצד עליהם לנהוג בזמן שנותר להם לחיות.

בעוד שבלה, גדעון ושלמה משלימים עם החוקים ומקפידים למלא אחר ההוראות, יפה מתנגדת לקבל על עצמה את המציאות שנכפית עליה ופותחת במרד, מתוך תקווה לסחוף את שאר הדיירים אחריה.

המפגש עם יפה אט אט מחייה את החדר וממלא אותו בזיכרונות, תשוקות ושאיפות, שמלווים בפחדים מהזקנה.

 

ביחדנס, דווקא עכשיו, סאטירה מקורית על ההוויה הישראלית הלוחמנית ו"הרוחניקיות" המודרנית.

סדנה רוחנית לקבלת האחר ואהבת חינם יוצאת משליטה כשהגורו לא מגיעה. משתתפיה נותרים עם סגניתה השנויה במחלוקת, מול רצף אירועים אבסורדי וסוף ידוע מראש.

אירוע מוקומנטרי אינטראקטיבי, העוסק בחיכוכים בחברה הישראלית.

 

סיפורים בשדה התעופה, מה קורה כשעולה מרוסיה מבוגרת, ערביה-ישראלית פטריוטית, אשכנזי אקטיביסט, פלסטיני מרדן וקופסת קוטג' אחת נתקעים במקום הכי טעון בארץ, שדה התעופה בן גוריון?

בעולם מתוקן הם היו מאחדים כוחות ופועלים יחד כדי שכל אחד יגיע ליעד שלו בזמן.

אבל בישראל של היום, ערביה נוצריה לאו דווקא תזדהה עם ערבי מוסלמי, ערבים לא מדברים רוסית, רוסיות לא סומכות על אף אחד וקוטג' הוא המעדן היקר ביותר.

 

ערב הוקרה ליעקב (יענקל'ה) אגמון ז"ל והענקת פרס מפעל חיים לזכרו, במסגרת פסטיבל עכו, יערך ערב הוקרה ליעקב אגמון ז"ל, מעמודי התווך של התרבות הישראלית ואיש תיאטרון נדיר, שהטביע חותמו על התיאטרון הישראלי לאורך שנים ואף שימש כמנהל האומנותי של הפסטיבל בשנות ה-90.

האירוע יתקיים בנוכחות כלת פרס ישראל, רעייתו, השחקנית גילה אלמגור אגמון, שתעניק את "פרס אגמון", פרס מפעל חיים על שמו, לגברת נאוה צוקרמן, העומדת בראש תיאטרון "תמונע".

בנוסף, יערך טקס קריאת האולם בתיאטרון עכו ע"ש יעקב אגמון ז"ל.

הגר אגמון, בתו של יעקב אגמון, תפיק את האירוע המיוחד בשיתוף הפקת הפסטיבל.

 

פסטיבל עכו לתיאטרון אחר, הצגה בלוברי צילום שלומי יוסף

הצגות אורחות

 מדוע עורב דומה לשולחן כתיבה?, פנטזיה מוזיקלית אל ארץ הפלאות, בהשתתפות אנסמבל שחקנים עיוורים וכבדי ראייה

לראשונה תעלה הפקה ייחודית של המחזאית והבמאית הדר גלרון, המלמדת תאטרון במרכז מרש"ל רמת-גן, בפסטיבל עכו, "מדוע עורב דומה לשולחן כתיבה" קומדיית נונסנס מוסיקלית תיאטרלית אל ארץ הפלאות, בהשתתפות אנסמבל שחקנים עיוורים וכבדי ראייה. הקהל יכנס למופע בעיניים מכוסות ויחווה את המופע דרך חושים אחרים מלבד הראיה.

ביום שעליזה אמורה להתחיל בעבודה חדשה אצל פרופסורית למגדר (עבודת ניקיון), היא נופלת לתוך בור באמצע הכביש ונוחתת בארץ הפלאות.

בהתחלה היא מחפשת את דרכה החוצה, כדי למלא את חובותיה, אלא שחתול חצוף וזחל מסטול, גורמים לה להבין שיש לה כאן הזדמנות, ולו לרגע, לחלום על חיים אחרים.

אבל האם אנחנו, כבוגרים, מסוגלים עוד לחלום באמת ולשנות את המציאות שלנו או שאנחנו שבויים מדי במוכר, בידוע ובחובות?

"מדוע עורב דומה לשולחן כתיבה?" הינו עיבוד מיוחד של "עליסה בארץ בפלאות", בו קהל הצופים, "יצפה" בכיסויי עיניים, במופע 'מונגש'.

המנגיש (אסף בן שמעון), בעזרת המוזיקה והאפקטים של המוסיקאי יוגב שטרית, ינגישו לצופים את המסע הפנטסטי שעליזה עוברת. קהל הצופים יחוו את חוויית הצפייה, כפי שעיוורים צופים בהצגות ובסרטים. בעיניי רוחם.

כשהצופים יסירו את כיסויי העיניים,  יצפו בסרטון 'דרך עיני כבד-ראייה', המתאר איך כל יציאה מהבית, היא נפילה פוטנציאלית למחילת ארנב או נחיתה מופלאה בארץ פלאות.

כל השחקנים והמוסיקאי, הם עיוורים או כבדי ראייה.

 

أصوات קולות, אוסף של סיפורים ומצבים מחיי נשים. על ילדות, נעורים, זוגיות, אלימות שחוו ורצח.

קולות של נשים שבאו לספר מה שהוביל לרציחתן. דמויות הממחיזות את מצב האישה בחברה הערבית, שמנסה כל הזמן לכסות על מקרי האלימות והרצח הנוראיים שאי אפשר להמשיך לשתוק עליהם יותר.

הפעם קולן של הקורבנות עולה, והן שוברות שתיקה ומחליטות לספר את סיפורן בכדי למנוע את האסון הבא.

 

הח'אן האחרון الخان الأخير, תיאטרון רהט מציג בבכורה ארצית מחזה מקורי בהשראת זרקת אליימאמה אגדה ערבית קלאסית.

נאווי ונאדי לכודים בבידוד וסגר, לאחר מגיפה עולמית שחיסלה את כל צורות החיים. יש להם רק קופסאות שימורים וכמה עוגיות. נאווי הוא משורר וסופר חדור אמונה פילוסופית. לעומתו נאדי אינו יודע קרוא וכתוב, רוב חייו בילה עם דודתו נואל, שהיא המורה הראשונה והיחידה שלו.

המצב החדש מחייב את שניהם לעבוד יחדיו ולקבל את המצב החדש, את המציאות של המגיפה הנעה לאט, במיוחד עם הסגרים החוזרים ונשנים, הכוללים את כל היבטי החיים בצל המגיפה. נאווי רואה את העולם מבעד לעדשות הפילוסופיה, בניגוד מוחלט לנאדי, שרואה מחוץ לקופסת השימורים מציע משחק.

 

התעוררות, מחזה בהשראת האביב מתעורר מאת פרנק ודקינד.

חבורת נערים ונערות מגלים עולם של מיניות מתפרצת, אפלה ומלאת תשוקה, שהוריהם ומוריהם מנסים להסתיר מהם. הגיבורים הצעירים נלחמים להבין, להתנסות, לגעת בקצה, לגעת זה בזה ובחיים עצמם, כאשר הם נדרשים לעמוד בציפיות, לרצות את המערכת ולהישאר מוסריים על מנת לבנות את חייהם ואת עתידם ולצאת אל העולם שבחוץ.

אך נשאלת השאלה האם בארגז הכלים אותו קיבלו מיום היוולדם יש את הכלים הנכונים הדרושים בכדי לבנות עולם מוסרי ומתוקן? והאם בכלל היסודות הקיימים, עליהם הם בונים את אישיותם ועולמם, מספיק חזקים ויציבים כדי להתעורר לצלוח את החיים?

 

מופעים בינלאומיים, לאחר שנתיים של קורונה, בהן לא היה ניתן להביא הצגות בינלאומיות, פסטיבל עכו לתיאטרון אחר, חוזר לשתף פעולה עם יוצרים בולטים מחו"ל, אשר יתקיימו באולמות הפסטיבל במרכז לתיאטרון של עכו.

צ'ילה ופולין, דויד זואזולה (בובנאי) עם ההצגה ROBOT, הצגה העוסקת בעריצות השליטים ובאדם שנשחק ונרמס תחתם. יצירה המעוררת חמלה, כאב וזעם בו זמנית.

הרובוט יוצר בעיקר מחומרים ממוחזרים כדרכו הייחודית של זוזולה.

 

EROS קופרודוקציה של יוון ואוקראינה, המופע EROS הוא קופרודקציה של תאטרון ODC היוונים וNOVA OPERA האוקראינים, החלו לשתף פעולה לפיתוח דרכים חדשות לתיאטרון מוזיקלי.

בתחילת נובמבר 2021 כאשר החלו לשתף פעולה עם NOVA OPERA, קבוצת אמנים אוקראינים הבוחנים דרכים חדשות לפיתוח תיאטרון מוזיקלי, האמנים היוונים היו אמורים לעבור לקייב, שבוע בדיוק לאחר הפלישה מרוסיה, כדי להתחיל בחזרות.

הפלישה לאוקראינה אילצה את האמנים, Serhii Vilka, Anna Kirsh, Andrey Koshman, Ruslan Kirsh, Zhanna Marchinska, Andrey Nadolskyi, Serhii Vilka, להימלט מקייב בניסיון להגיע לגבול פולין ובתמיכת קרן NEON וחברים של אמנים לאתונה.

 

איטליה- Punk kill me please, מופע מחול עכשווי שיתוף פעולה של פרנצ'סקה פוסקריני וקוזימו לופלקו, בהשראת מהפכת הפאנק רוק, המופע PUNK.KILL ME PLEASE מציג כוריאוגרפיה של שני גופי נשים העוברים טרנספורמציה, כל יכולים, חושניים, מלאי תשוקה, מצחיקים, מחשמלים ומפלצתיים.

חולקים את אותה מחאה, אותו כעס ותשוקה לחיים, הם מייצגים מרד וטירוף, אהבה ושוויון, ומבצעים מניפסט חי של פמיניזם, אומץ, כוח, אירוניה וחופש.

המופע בתמיכת המכון האיטלקי לתרבות.

 

פולין, Alians of mons, הפקה פולנית להקת התיאטרון הפולנית עטורת הפרסים Teatr Ad Spectatores מציגה את חייזרים ממונס בשכיבה על הבמה.

שילוב קסם של קומדיה, מוזרות וגאונות. חוויה של "סרט בתיאטרון" המביאה לבמה כל מיני מוזרויות קסומות- בסגנון הסרטים האילמים של צ'ארלי צ'פלין. מופע לכל המשפחה.

המופע בתמיכת המכון הפולני לתרבות.

 

פסטיבל עכו לתיאטרון אחר. ההצגה פ.י.ת צילום שלומי יוסף

 

אהבתם? שתפו >>

סקר חדשות NWS

האם תבקרו בפסטיבל הסרטים בחיפה?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

המלצת העורך
WP Twitter Auto Publish Powered By : XYZScripts.com
חזרה למעלה
דילוג לתוכן