מקבצי המבנים הנטושים, אטומים והרוסים בתערוכה, הם סוג של אנדרטאות בנוף העירוני, ניצבים שם ומהווים שריד למספר נקודות מפנה היסטוריות בסיפורה של חיפה.
העיר הינה אוסף של מבנים עם סיפור, פאזל של מרקמים המאפשרים קריאה מורכבת של קורות העיר והכוחות שהביאו לעיצובה הייחודי.

גיל בר כותב: "אני יוצר דימויים באופן מתוכנן ואף פעם לא במהלך פעילות אחרת.
הצילום עצמו הוא הפעילות. ב-15 השנים האחרונות אני משתמש במצלמת פורמט גדול.
זהו סוג צילום שמתנהל באיטיות ודורש הכנה.
אני בוחר מה לצלם, מתי לצלם, ואז מממש את הפעולה. זמן הצילום מבחינתי הוא אימון בהתבוננות.
יש בו ממד מדיטטיבי. אני אוהב לעקוב אחר תהליכים של השתנות ואוהב את הצורות המגוונות בהן התהליכים הללו משתקפים בנוף ובסביבה בנויה.
עברתי לחיפה בסיומו של פרויקט צילום מתמשך בגבעות איו״ש. שם צילמתי מאחזי בודדים שהוקמו ונהרסו לסירוגין.
בעיר התחתית נמשכתי מיד למבנים הנטושים שהיו סביבי בשפע.
עניין אותי האופן בו רואים על החומר עקבות של מאבק כוחות. ההתבוננות במבנים אטומים שאינם מזמינים כניסה דמתה עבורי לטיול בין אנדרטאות".
בר משתמש במצלמת פורמט גדול, זהו סוג צילום שמתנהל באיטיות ודורש הכנה. יש בו ממד מדיטטיבי.
התוצאה היא אובייקטים המספרים את שכבות השנים, שהן עקבות של מאבק כוחות.
מושאי הצילום הם עולם של ידע, פוליטיקה, דת וחברה ויחד עם זאת נאמנים לחיפוש אחרי צורה, הפשטה וסדר.
בנוסף, במהלך התערוכה יצאו סיורים עירוניים בעקבות צילומיו של גיל בר.
