לדבריו, כ-99% מהסחורות הנכנסות לישראל מגיעות דרך הים, ולכן לנמלים השפעה ישירה ועמוקה על יוקר המחיה, על היקפי היבוא והיצוא ועל חוסנו של המשק.
מעבר לפעילות הישירה בנמלים, תרומתם הכלכלית רחבה בהרבה: כל שקל תוצר שמיוצר בנמלים מייצר תרומה כוללת למשק בהיקף של פי שישה.
נחום מתאר את הרפורמה בענף הנמלים כמהלך מבני שנועד לשבור ריכוזיות ולהכניס תחרות אמיתית, הקמת נמל המפרץ ונמל הדרום יצרה תמריץ לשיפור השירות, אפשרה קליטת אוניות ענק שמפחיתות את עלויות ההובלה, וצמצמה משמעותית את הסיכון להשבתות שפגעו בעבר ביבואנים, ביצואנים ובשרשראות האספקה של המשק.
בהיבט התחבורתי והסביבתי, מציג נחום יוזמות שמקדמת חברת נמלי ישראל להפחתת העומסים בכבישים ולשיפור איכות החיים.
בין היתר, פרויקט "לילה טוב" המעודד שינוע מכולות בשעות הלילה באמצעות תמריצים כלכליים, וכן תוכנית "העברה חופית" לשינוע מכולות בין נמלי ישראל באמצעות כלי שיט קטנים במקום משאיות, מהלך הצפוי להפחית גודש, זיהום אוויר, שחיקת תשתיות ותאונות דרכים.
נחום מדגיש כי חברת נמלי ישראל פועלת כחברה עסקית, אך גם כזרוע ביצועית של המדינה ובמסגרת זו מקודמים לעיתים פרויקטים שאינם רווחיים בטווח הקצר לחברה עצמה, אך מביאים תועלת כלכלית רחבה למשק הישראלי ובראשם חיזוק רציפות האספקה והיציבות הכלכלית.
עוד הוא מציין כי ההחלטה להקים את נמל המפרץ ונמל הדרום במקביל נבעה מהבנה שמדובר בשעת כושר נדירה, פוליטית וכלכלית, שנועדה לחולל שינוי מבני יסודי וארוך טווח בשוק הסחר הימי של מדינת ישראל.
לצד זאת, מתייחס נחום גם לסוגיית מימון פרויקטי הענק בענף. לדבריו, פיתוח תשתיות ימיות בהיקפים של מיליארדי שקלים מחייב ראייה ארוכת טווח ומודל מימון מורכב, הנשען על שילוב בין השקעות הון של המדינה, מקורות מימון חיצוניים וניהול פיננסי מוקפד של החברה.
מודל זה מאפשר לקדם רציפים, שוברי גלים, עומקי ים ותשתיות עורף נמל עוד לפני שמתקבל ההחזר הכלכלי הישיר, מתוך הבנה שהתשואה האמיתית נמדדת ברמת המשק כולו: הפחתת עלויות הובלה, הגדלת התחרות, חיזוק הוודאות ליבוא וליצוא והבטחת רציפות אספקה, תנאים הכרחיים לצמיחה כלכלית יציבה וברת קיימא.
