“ניתן להקים בחיפה שדה תעופה בינלאומי אזורי שישרת את תושבי הצפון”
בפגישה, אותה יזם מנהל התכנון, השתתפו נציגי משרדי ממשלה, אנשי מקצוע וראשי רשויות רבים ביניהם מעיריית חיפה, המועצה האזורית עמק יזרעאל, המועצה האזורית מגידו והמועצות המקומיות טבעון ורמת ישי. לפגישה הגיעו גם נציגי חברת ALG הספרדית, בעלת ניסיון עשיר בניתוח ותכנון שדות תעופה רבים בעולם, שהציגו ניתוחים עדכניים שבוצעו לאחרונה בנושא הרחבת השדה הקיים בחיפה.
זו למעשה הפעם הראשונה בה מתקיים דיון מקצועי כולל, כדי לבחון כיצד ניתן לפתח את שדה התעופה הקיים בחיפה כשדה בינלאומי משמעותי, שישרת את תושבי הצפון ויותר מכך, שישתלב במפת התעופה של ישראל, כך שיספק מענה לצרכי התעופה של כלל המדינה.
ראשי הרשויות הציגו עמדה מאוחדת לנציגי משרדי הממשלה השונים, לפיה, משרדי הממשלה, צריכים להתחבר למציאות בשטח דרך עבודה יד ביד עם הרשויות המקומיות מצד אחד, ולקדם תכנון תשתיות תעופה שייתן מענה לכל תושבי ישראל בדמות שדה תעופה בינלאומי אזורי בחיפה תוך תכנון שדה תעופה מקביל נתב״ג בנבטים, מצד שני.
בפגישה הוצגו עבודות מקצועיות שבחנו התכנות תעופתית וכלכלית לפיתוח שדה התעופה.
בסופו של הדיון דרשו ראשי הרשויות ממנהל התכנון להביא את הנושא לדיון יסודי במועצה הארצית לתכנון ובניה.
עינת קליש, ראש עיריית חיפה: “מזה שנים אני פועלת לקידום שדה תעופה בינלאומי אזורי בחיפה שיקדם את הכלכלה והתיירות של מטרופולין חיפה והצפון.
הוכחנו בישיבה היום שיש לשדה הזה היתכנות הנדסית ותכנונית ואני שמחה שכל הגורמים הפוליטיים בארץ מבינים את חשיבות קידום שדה התעופה בחיפה״.
אריאל וטרמן, מהנדס עיריית חיפה: “אנחנו רואים קשר ברור בין חוסר התכנון בחיפה לבין קידום תמ״א 15 ברמת דוד כשיש העדפה ברורה לקידום נמל ימי בחיפה תוך ייבוש שדה התעופה. ככל שהפוטנציאל של השדה בחיפה יהיה גדול יותר, כך כולם ירוויחו יותר וצריך רק שמנהל התכנון יאפשר את זה”.
אייל בצר, ראש המועצה האזורית עמק יזרעאל: ״רשויות מקומיות רבות מציגות כאן עמדה מאוחדת. זאת, לאחר שביצענו עבודת עומק רבה בנושא שמראה בבירור שיש התכנות להרחבת השדה בחיפה. אנחנו לא רק אומרים לא לרמת דוד, אלא מה כן אפשר וצריך.
תוך פחות משנתיים אפשר להטיס מיליוני נוסעים לאירופה ולתת מענה מיטבי לתושבי הצפון באמצעות שדה תעופה בחיפה וזהו לב הדיון, איך מקדמים את הצפון בפרט ואת כל מדינת ישראל בכלל. אנו דורשים להביא את הנושא בפני המועצה הארצית לתכנון ובניה, שהיא גוף התכנון הבכיר במדינה”.
עופר בן אליעזר, ראש המועצה המקומית רמת ישי: “קורה פה משהו מדהים, יש קונצנזוס שכולל גם את הצפון וגם את המרכז וגם את הדרום כדי שהתעופה הבינלאומית תעבוד. ראשי הרשויות הוכיחו את ההבנה שלהם ואת הקשר שלהם לתושבים והוכח שהקשר הזה הוא שעוזר לקדם פיתוח תשתיות במדינה.
המדינה חייבת להסתכל על זה בראייה ארוכת טווח, להיות בשיח משותף עם הרשויות המקומיות ולפתח עוד היום את שדה התעופה בחיפה. המדינה חייבת לשנות את הקונספציה בנוגע לשדה תעופה בצפון הארץ. אסור שיהיה שדה תעופה בינלאומי ברמת דוד”.
איציק חולבסקי, ראש המועצה האזורית מגידו: “חייבים לבוא עם ראש פתוח. עד עכשיו נתקלנו בקיבעון שמכוון רק לרמת דוד בכל דיון שהתקיים ואנחנו מברכים שסוף סוף מתקיים שיח שבוחן חלופות אחרות.
עם שדרוג חיפה יכול להיות שדה בינלאומי אזורי כאשר לשדה בינלאומי מקביל נתב״ג, הפתרון חייב להיות בנבטים”.
עידו גרינבלום, ראש המועצה המקומית קריית טבעון: “אני מודה לכל מי שהשתתף בדיון ובפרט לדלית זילבר, מנכ״לית מנהל התכנון על ההתייחסות הרצינית. יש כאן פוטנציאל רציני לשינוי עבור חיפה, הצפון ומדינת ישראל כולה.
ראשי רשויות רבים צמאים לשינוי הזה ומקווים שדיון זה הוא הראשון מבין רבים שיבואו שבהם כלל הגופים משלבים ידיים לטובת הציבור”.
אלכס גן, ראש המטה המקצועי: “לאורך 25 שנה הרשויות של משרד התחבורה עסוקות בלהוכיח למה לא ניתן להקים שדה תעופה בינלאומי בחיפה.
חברת תכנון בינלאומית מראה בעבודתה שהדבר ניתן. יש עוד הרבה עבודה לעשות ואנו מקווים שמנהל התכנון ינחה על ביצוע עבודה שתראה איך כן מקימים שדה בינלאומי משמעותי בחיפה”.
תגובה אחת
זה אינו דיון ראשון בשדה תעופה במפרץ, אלא עשירי ויותר. הפסקנו לספור. ההבדל הוא שהדיונים הקודמים היו מיקצועיים, אובייקטיביים, והגיעו למסקנה שאין היתכנות תעופתית ובטיחותית לשדה תעופה בינלאומי במפרץ, לכל היותר למטוסים קטנים שאינם רלוונטיים לתיירות נכנסת, אלא רק יקפיצו אותנו לנופשונים בקפריסין ובטורקיה. ואילו הדיון הפעם היה פוליטי, וזומנו ראשי ישובי העמק שאותם מעניין רק למנוע מטרדים מרמת דוד. השאלה היא כמה כספי ציבור עוד תשקיע ראשת עירנו באשליה שנפסלה ע”י בכירי מומחי התעופה, כאשר שדה רמת דוד הוא הפיתרון הנכון לחיפה ולצפון. לא כנתב”ג ב’, אלא כשדה משני לתיירות נכנסת, גם מארצות רחוקות, בהיקפים ובמגבלות סביבתיות מחמירות.