באירופה ובארה”ב יש עיסוק נרחב בנושא ומן הראוי שגם בישראל נקדם את הדברים, עמדת האיחוד האירופי נראית כמו קריאת כיוון ליצירת הסדרה ובהירות במצב הקיים.
כמו כן ישנם פרסומים על חקירות שמתנהלות לגבי מצב בו מעסיקים לא דיווחו על עובדים כשכירים ושכירים אלה גם קיבלו שכר, ללא זכויות, אך גם קיבלו דמי אבטלה בחל”ת.
עו”ד כרמית שחיבר, העומדת בראש ארגון גג לפרילנסרים, אמרה בדיון הוועדת רווחה בנושא כלכלת הפלטפורמה: “ראשית אני מברכת על הכינוס בנושא הכה חשוב ומהותי.
הארגון בראשותי שם לו למטרה להביא לרשת ביטחון סוציאלית לפרילנסרים ולדאוג לזכויות שלא קיימות לו.
יש דרך מאוד פשוטה לפתור את הבעיה והיא על ידי מתן רשת ביטחון סוציאלית כל ישראלי בין אם הוא שכיר, בין אם הוא עצמאי ובין אם הוא פרילנסר.
כן, המעסיק יצטרך לשלם יותר, העובד יצטרך לשלם יותר אבל כולנו נרוויח.
אני סבורה שיש לעשות הבחנה בין פרילנסר “חזק” כדוגמת עובד הייטק לבין פרילנסר “חלש” כדוגמת שליח ולטפל ולקבוע לאותו פרילנסר חלש רף של שכר שמתחתיו המעסיק יהיה חייב להתייחס לאותו שליח כעובד.
טיוטת החוק שהציג האיחוד האירופי מבורכת והיא אומרת חד משמעית, “קאט דה בולשיט”, הם לא שותפים ברגע שתהיה משלם את שכרם, הם עובדים שלך ויש להם זכויות ויש לך אחריות כמעסיק אחריות כלפיהם”.
אלעד זכות, יועץ בכיר למנכ”ל הביטוח הלאומי, מסר בוועדה: “עצמאי הוא מי שפתח תיק ועונה לקריטריונים הקבועים.
שכיר מוגדר כך על ידי מעסיקו. כבר מספר שנים יש צוות משותף לכמה משרדי ממשלה, הבוחן את נושא הפרילנסרים וזה מתאים גם לעובדי הפלטפורמות, שיש להם גם מאפיינים של שכירים וגם של עצמאיים.
כאשר מעמדו של עובד לא הוסדר, אז במקרים של תביעת אבטלה, פשיטת רגל של מעסיק או פגיעה במקום העבודה, יכולות להיווצר בעיות.
העובד יכול להגיש תביעה אלינו ונבחן את הדברים וכיצד לסווג אותו, אך אי ההסדרה גם משפיעה על הידע לגבי היסטוריית העבודה של אותו עובד והסכומים שייקבעו לו אם יהיה זכאי.
זה כרגע מצב אפור, שתלוי בהחלטת פקיד אצלנו או בית הדין לעבודה, ולכן נברך על הסדרת מצב הביניים הקיים, שתיתן גם לנו וגם לעובד ודאות”.
עו”ד רבקה ורבנר, ממונה ראשית על יחסי עבודה במשרד הכלכלה: “זו תופעה מאתגרת, המחייבת לשקול גמישות ההעסקה מחד והוגנות מול העובדים מאידך. האם זו באמת צורה העסקה חדשה לגמרי או שניתן להגדיר אותה בכלים הקיימים כיום?
בחוקי העבודה בישראל אין מבחן יחסי עובד מעביד ואלו נקבעו בפסיקה לאורך השנים. נטל ההוכחה של יחסי עובד מעביד מוטלים בישראל כיום על הטוען, בעוד עמדת האיחוד האירופי מציע לקבוע שהם שכירים אם עומדים קריטריונים מסוימים, ועל אותו מעסיק להוכיח שהעובד אינו מועסק.
זה שינוי גדול, וגם באיחוד האירופי עמדה זו טרם אומצה ואושרה. אנחנו ממשיכים לבחון את הנושא”.
יו”ר הוועדה העירה כי יבחנו את הדברים בזהירות, שלא נשפוך את התינוק עם המים, אך אנחנו מסמנים לכם כיוון.
לדיון הצטרף מקס אובה (Uebe), ראש יחידת עתיד העבודה ותעסוקת צעירים בנציבות האיחוד האירופי, אשר הציג את עמדת האיחוד, שגובשה בתום תהליך של שנתיים, אשר נוהל ביחד עם נציגי מעסיקים, עובדים ואקדמיה, וכלל גם שלב של הערכת השפעה על השוק.
“אנו מעריכים כי מעל 28 מיליון אנשים במדינות האיחוד האירופי עובדים באמצעות פלטפורמות עבודה דיגיטליות ובשנת 2025 מספרם צפוי להגיע ל-43 מיליון. רובם המכריע (כ-80%) באמת עצמאיים, אך להערכתנו, 5.5 מיליון אנשים נחשבים כעצמאים באופן שגוי.
בליבת ההצעה שלנו עומדת הנחייה מחייבת למדינות הכוללת חמישה קריטריונים, כאשר פלטפורמה שעונה על שניים מהם לפחות תיחשב ‘מעסיק’ מבחינת החוק, והאנשים הפועלים דרכה ייהנו מזכויות העובדים והתנאים הסוציאליים הנלווים למעמד של ‘שכיר’.
לפלטפורמות תהיה הזכות לערער על קביעה זו, כאשר הנטל נופל עליהן להוכיח כי בינם לבין העובדים באמצעות הפלטפורמה לא מתקיימים יחסי עובד מעביד.
היתרונות עבור הפלטפורמות של הקריטריונים הברורים שהנציבות מציעה הם: הגברת הוודאות המשפטית, הפחתת עלויות הליטיגציה והקלה על התכנון העסקי.
כך, הפלטפורמות יוכלו להינות מצמיחה בת קיימא להפיק את התועלת המלאה מהפוטנציאל הכלכלי של השוק האחיד ומכללי משחק שווים לכולם”.
עמיחי סטינגר, מנכ”ל האגף להתאגדות עובדים בהסתדרות: “עניין נטל ההוכחה הוא קריטי. כיום שליח כזה, שרוצה להוכיח יחסי העסקה, נדרש לעבור דרך ארוכה ויקרה בבית הדין לעבודה.
חייבים להסדיר את הנושא במהרה, כי כיום המתנגדים מדברים במונחים שדיברו לפני 30-40 שנה על עובדי הקבלן, יש צורך אמיתי, זו עבודה ספציפית לזמן מוגבל והתופעה של עובדי הקבלן הפכה להיות מפלצת.
צריך לדאוג לזכויות העובדים כעת, לפני הגעה לנקודה שלא נוכל להשתלט על זה”.
עו”ד מאיר בוחניק, סמנכ”ל פורום קהלת, מסר: “הרעיון של הסדרת כלכלת פלטפורמות הוא דבר מבורך כי יש הרבה ספקות בסיפור, אך הקריטריונים שמציע האיחוד עדיין משאירים הרבה אי בהירות.
אני מאמין ביכולת של אנשים לקבל החלטות מודעות על עצמם, וקשה לי הטענה שאנשים לא מבינים מספיק, כשיש תור של אלפים לעבוד בפלטפורמות האלה”.
יו”ר הוועדה, ח”כ אפרת רייטן מרום: “טענת הנגד היא למה להתערב בכלל ברצון החופשי של הצעירים שטוב להם עם זה, בוודאי בוגרים מעל גיל 18 שבוחרים להיות מועסקים כך.
פרופ’ גיא דוידוב, האוניברסיטה העברית: דיני עבודה הם קוגנטיים, הם זכות שאי אפשר לוותר עליהם גם בהסכמה.
אם חוק שכר מינימום לא היה קוגנטי, אז עובד חלש היה מסכים לקבל פחות. אם השכר הוא קוגנטי, אז גם הסטטוס חייב להיות, שכן אחרת אפשר לכפות על עובד חלש לוותר על סטטוס של שכיר וכך לעקוף את חובות השכר והתנאים.
התרחבות העסקה שכזו יכולה ליצור השפעה רוחבית שתמשוך את כל השוק למטה.
אין ספק שיש עוד עבודה רבה לפנינו בתחום.
אנחנו לא הולכים להרוס, אלא לבנות משהו חדש שישמור על הזכויות, הן של העובדים והן של החברות. משרד הכלכלה מציינים כי הם לוקחים את הדברים בחשבון, אבל נדמה לי שהצעת האיחוד האירופי תהפוך להיות אבן יסוד בדיונים בכל העולם על העבודה דרך הפלטפורמות הדיגיטליות, תוך מתן ודאות לחברות ולעובדים. הם כבר בשלב חקיקה מחייבת למדינות האיחוד, בעוד המציאות בישראל מוכיחה שאנחנו באיחור.
נהיה בקשר עם האיחוד האירופי ונסייע למשרד הכלכלה בקידום הדברים ככל שנוכל. אני פונה גם לכל העובדים, שכירים ועצמאיים, אתם חייבם לשמור על עצמכם”.
