מה שנשמע לרובנו בהתחלה כמו אמירה בקריצה, “שלם לי בביטקוין”, הופך בימים אלה של טלטלה מדינית וכלכלית לשאלה לגיטימית לחלוטין.
שלוש השאלות המרכזיות שמטרידות כיום את רוב בעלי העסקים העושים את צעדיהם הראשונים בתחום הן, האם קיימת מגבלה על קבלת תשלום במטבעות קריפטוגרפים?
האם מס הכנסה מתיר בכלל לעסקים לקבל תשלום בקריפטו?
האם יתאפשר לנו בכלל להפקיד את הכספים הללו בחשבון הבנק שלנו?
רוב המתעניינים מתפלאים לשמוע שהתשובה על שלוש השאלות הללו היא חיובית, תחת מגבלות מסוימות, שמייד נפרטן.
ראשית נציין, מותר ואפשר לקבל מלקוח תשלום בקריפטו עבור מכירת נכס או מתן שירות, עם זאת, כמו בכל פעילות הקשורה למטבעות קריפטוגרפים כמו ביטקוין ואתריום, עלינו לשים לב למספר כללי יסוד כדי להבטיח פעילות תקינה, חלקה ונוחה ולמנוע טעויות שתעלינה לנו ביוקר בהמשך.
ראשית חייבים להבין, שקבלת כספים בקריפטו פותחת בפנינו כבעלי עסקים שתי חזיתות הפועלות בצורה שונה לחלוטין זו מזו, רשות המיסים והמערכת הבנקאית.
באופן מפתיע, דווקא רשות המיסים מאוד מקלה בכל הנוגע לקבלת תשלומים מלקוחות במטבעות דיגיטליים ובהחלטת מיסוי שהתקבלה כבר בשנת 2018 קבעה רשות המיסים את הפרוצדורה לאופן רישום התקבול במטבעות דיגיטליים בעסק.
בהתאם להנחית רשות מיסים, עסק המקבל תשלום בקריפטו יוציא קבלה עם קבלת המטבעות הדיגיטליים ובה ירשם התקבול בסכום ובמטבע בו התקבל.
כמו כן קבעה הרשות כי במהלך 14 הימים מיום הוצאת הקבלה על בעל העסק להוציא חשבונית מס, בדומה לכל תקבול אחר בשקלים.
במהלך ארבע עשר יום האלה יוכל העסק להמיר את המטבעות שהתקבלו בידיו לשקלים ולהוציא חשבונית בסך השקלי המדויק שיתקבל בידיו בעקבות ההמרה.
לחלופין, אם בעל העסק יחליט שלא להמיר את המטבע הדיגיטלי, אזי הוא חוצה את הקו בין רווח פירותי לרווח הוני.
למה הכוונה?
חקלאי המוכר את פירות העץ במטע שלו משלם מס הכנסה כמו כל עסק אחר במשק, מיסים שניתן לקזז אותם בהשקעות שהשקיע החקלאי בשדהו, אבל אם הוא מחליט למכור את השטח ליזם נדל”ן, הוא כבר נכנס לתחום השקעות ההון ואז חלים עליו מיסים שונים לחלוטין.
כך גם במטבעות הקריפטו, כל רווח שישא מעתה העסק על מטבעות הקריפטו שהוא מחזיק ברשותו, יהיה חייב במס רווחי הון, העומד כיום על 25%.
ועל כן, אם בחרנו להשאיר בידינו את מטבע הקריפטו ולא להמיר אותו בשקלים במהלך 14 הימים מקבלת התקבול, רשות המיסים תדרוש מאתנו, להוציא חשבונית מס בשקלים, המחושבת לפי שער המטבע הממוצע של מטבע הקריפטו שברשותנו, במהלך אותם 14 הימים שבהם החזקנו בו.
בחלוף 14 ימים, כל שינוי בערך המטבע ועד למכירתו בפועל ייחשב כרווח או כהפסד הוני בעסק וימוסה כאמור כמס רווחי הון.
חשוב לציין בנקודה זו, כי בהחלט ניתן לקזז הפסדי הון מקריפטו ברווחי הון ממכירת נכסים או ניירות ערך ולהיפך, אך על כך מומלץ להתייעץ קודם לכן עם עורכי דין ורואי חשבון המתמחים בתחום.
מה בנוגע לבנקים?
האם הם מקבלים ביטקוין או מטבעות קריפטגרפים אחרים?
פה העניינים הופכים למורכבים יותר, אם כי פתירים בהחלט מאז חודש נובמבר 2021.
ככלל, הבנקים מתנהלים על בסיס מערכת ניהול סיכונים. מבחינת הבנק, כל פעילות במטבעות קריפטוגרפים היא פתח פוטנציאלי להלבנת הון ולכן קבלת כספים כאלה מהווה עבורם גורם סיכון שאליו הם חייבים, על פי חוק, להיערך.
הכלל הראשון שעליו אנחנו ממליצים בבואכם אל הבנק, היא שקיפות. אל תסתירו דבר. אמרו ישר שהכספים שאתם רוצים להפקיד מקורם בקריפטו והפגינו שקיפות מוחלטת לגבי המסלול אותם עברו הכספים עד שהגיעו אליכם.
חשוב להבין שהבנקים בישראל מקבלים הפקדות רק במטבעות מאוד ספציפיים: בשקלים, דולרים, יורו, ליש”ט ופרנק שוויצרי, כיוון שהמרת התקבולים ממטבעות קריפטוגרפים לכסף פיאט מתבצעת באחת מזירות המסחר, העברת הכספים מאותה זירה לבנק ממילא תקפיץ אינדיקציה אצל הבנקאי שלכם ולכן עדיף תמיד ליזום את העברת המידע וליידע את הבנקאי מראש על קבלת כספים כאלו לחשבון.
כך הבנק ימשיך להתייחס אליכם כאל לקוחות תמימים שאין להם מה להסתיר ולא ככאלה שתוקעים לו עיזים ועלולים לערב אותו בחקירות מיותרות ויקרות.
מהם הפרטים החשובים אותם צריך וכדאי להציג לבנק?
במסגרת הפניה לבנק, חשוב להציג את פרטי העסקה בה התקבלו המטבעות הדיגיטליים ובכלל זאת את זהות המשלם, סוג המטבע שבו התקבלה התמורה, הקבלה שהוצאה בגין אותה תמורה, החשבונית, פרטים על הארנק שבו הפקדתם את המטבעות הדיגיטליים, כלומר, הכתובת הציבורית של אותו ארנק וכן מלוא הפרטים על המרת המטבעות לשקלים.
הכוונה היא לזירה שבה הפקדתם את מטבעות הקריפטו שלכם לצורך המרה לכסף פיאט, תיעוד פעולת ההמרה וכו’.
ככל שיגדל היקף התקבולים מקריפטו שאותו תקבלו וככל שהעסק יפנה אל עצמו זרקור, חיובי ואף חיוני, על כך שהוא זוכה לתקבולים בקריפטו. כך סביר יותר להניח שיגיע השלב שבו הבנק יבקש לראות את מדיניות ניהול הסיכונים שלכם בעסק.
כאן נכנסת לפועל הפרקטיקה המשפטית של מדיניות ניהול הסיכונים בעסק ותחום הציות, המוכר יותר לישראלי הממוצע מסדרות טלוויזיה פופולאריות כמו “מליארדים”.
הבנק למעשה ירצה לראות שאנחנו מגינים על העסק מפני מלביני הון ולא מקבלים ביטקוין לא לגיטימי ו”מלוכלך”.
עוד דגש חשוב הוא כל נושא הממדים ותדירות. אם אתם כבעלי עסק, קיבלתם באופן מקרי ביטקוין בעיסקה אחת או שתיים, ומחזור העסקות הללו לא עולה על כמה אלפי שקלים בשנה, הדבר לא יצריך מכם להקים את כל המערך הסבוך הזה.
אבל אם מדובר בפעילות מתמשכת ומשמעותית, בעסקות המצטברות לעשרות אלפי שקלים, תידרשו כבעלי עסק העוסק למעשה בהשקעות, למדיניות ניהול סיכון מפורטת וממוסדת.
כמי שמשמש כקצין ציות לעסקים רבים בתחום ההשקעות והקריפטו וכיו”ר ועדת מטבעות קריפטוגרפים במחוז מרכז בלשכת עורכי הדין, אני יכול להעיד ששדה הקריפטו בישראל אמנם בתולי וצעיר, אבל כבר עתה אנחנו עוסקים ברמה היומיומית בדיוק בשאלות שבהן עסקנו בטור זה.
עסקים רבים לומדים בימים אלה להכליל את ממשק הקריפטו בתוך המערך העסקי שלהם ואנו חוזים כי המגמה הזו רק תלך ותגבר בשנים הקרובות.
הכותב הוא, עורך הדין גיא סרוסי, יו”ר (משותף) וועדת קריפטו ומטבעות דיגיטליים במחוז מרכז בלשכת עורכי הדין.
