הפעם במתייעלים: השפעות הקורונה בישראל

עלינו להצליח להתמודד עם הכלכלה שנפגעה והמצב החברתי שנפגע לא פחות. עם התייצבות הקורונה, אנחנו מתחילים לחזור לשגרה. אבל החרדה וחוסר הוודאות לא נעלמות לחלוטין.

מגפת הקורונה היא מגפה עולמית מתמשכת מנגיף הקורונה 2019, או בשמו הלועזי covid-19.

הנגיף זוהה לראשונה בדצמבר בעיר ווהאן, הרפובליקה העממית של סין. מאמצע פברואר 2020 החלה המגפה להתפשט לשאר העולם במהירות רבה, לאורך המגפה התברר שאחד האתגרים הגדולים להתמודדות עם הנגיף הוא שתסמיני נגיף וגילויו אינם מתאפשרים בימים הראשונים ובשל כך נשאי הנגיף ממשיכים להדביק אנשים נוספים.

בסוף חודש מרץ, כאשר הגיעה המגיפה לארץ, קפצו המאומתים למספר של כמה אלפים ובהדרגה, הממשלה הטילה מגבלות שונות באמצעות תקנות של שעות חירום. הסגר הראשון החל ב-14 במרץ 2020 והוחלט על סגירה כללית של המשק ונאסרה התקהלות.

לאחר ארבעה חודשים החלו ההקלות והחלה יציאה מהסגר הראשון, יציאה אשר קיבלה ביקורות רבות ונתפס כיציאה מהירה מידי. הפגיעה בכלכלה החלה להראות תסמינים ראשוניים.

המגזרים אשר הושפעו מהסגר היו בעיקר אלה מגזרי הנדל"ן וזאת עקב סגירת המשקים, דבר אשר הוביל להנחה בדמי השכירות, על מנת למנוע הפסדים עתידיים.

מגזר נוסף הינן מגזר האנרגיה, אשר נפגע בשל הירידה בביקוש בדלקים, אך קיימת התאוששות מהירה יחסית עם הסרת מגבלות התנועה.

בתחום הקמעונות, המושפע ממצב המשק- נראה שקמעוניות המזון זכו לביקושים מוגברים בסגר הראשון, לצג העובדה שישראלים רבים נשארו בארץ נראה שלא תהיה פגיעה הרת אסון בכלל.

בענף התקשורת, אשר נפגע בסגר הראשון מירידה בהכנסות, נראה שנהנה עקב העלייה בצריכת רוחב הפס בשל העבודה מהבית. כפי שנראה, למרות התחושה השלילית שהביא עמו הסגר הראשון הפגיעה הכלכלית לא הייתה קשה כמו שהיה נדמה לנו.

בסוף הסגר השני, הייתה השקעה של מליארדי שקלים על הבאת חיסונים לארץ ולבלום את הקורונה. מהלך זה נבע גם בגלל החשש שתהיה פגיעה כלכלית במשק הישראלי, אשר לא ידוע מתי יצליח לחזור על רגליו ולצמוח חזרה.

 

אתר עמותת מתייעלים

 

מדינת ישראל היא מהמדינות הראשונות בעולם לקבל מלאי ראשוני של חיסונים, זאת למרות המחיר הגבוה ששילמה עבור מנות החיסון, ישראל היא אולי המדינה בעלת הסיכוי הגבוה ביותר להיות בצד השני של מנהרת הקורונה. לפי פרופ' דב צ'רניחובסקי, כלכלן בריאות ממכון טאוב, משבר הקורונה מעיד על החוזק של השיטה הישראלית.

לאורך השנה העומסים בבתי החולים ניצבו במרכז תשומת הלב הציבורית, כאשר עיקר הטיפול בחולי הקורונה מתבצע דווקא בקהילה, בעוד שבבתי החולים מאושפזים היום כ-1,000 חולים, קופות החולים מתנהלות עם 34 אלף מבוטחים חולי קורונה.

במבצע החיסונים קופות החולים עוברות לחזית הבמה, הרי הן אלו שנדרשות לתפעל אופרציה מורכבת של מוקדי חיסון מרובים ברחבי הארץ. לאחר הקמת אופרציה בתוך שבוע אחד בלבד, ישראל מגיעה לשיעור ההתחסנות הגבוה בעולם לנפש. בשבוע שעבר הוטל עומס כבד על כתפי קופות החולים, אשר כבר בשלב הראשון, שבו מחוסנת רק האוכלוסייה המבוגרת, נדרשו להתמודד עם שאר המבוטחים שביקשו לתאם תורים.

היו כאלו שדווקא הצליחו לנצל לטובה את הסגר הראשון ואת המגפה על מנת להנפיק רווח כלכלי, אנשים אשר יצרו הדפסים על מסכות או יצרו מסכות ממותגות ומכרו אותן, חנויות אינטרנטיות צברו תאוצה ואף נוצרה חנות בעלי אקספרס, אשר מוכרת דברים אשר קשורים למגפה, ציוד רפואי נחוץ, דגמים וכמויות מוצרים רלוונטיים. אנשים התחילו לנצל את זמן הסגרים כשהם בבית וחל"ת, על מנת לפתח תחביבים ואף עם אפשרות למתג אותם, עם זה הכנת מאפים, כתיבת ספרים, בישול ואוכל ועוד.

בחודשים האחרונים, מאז התפרצות מגפת הקורונה, השתנתה דרך העבודה שלנו בצורה דרסטית. שינויים אלו הדגישו, ואולי אף האיצו, תהליך שהחל זה מכבר, אוטומציה של שוק העבודה והצורך להתאים אליו את מיומנויות העובדים.

למרות ההתקדמות המרשימה במבצע החיסונים, בכירים בקופות החולים זועמים על כך שבתי החולים הצטרפו למבצע החיסון, כאשר אחד הנימוקים שציינו לכך, הוא הפיזור הגיאוגרפי. לדברי בכיר באחת מקופות החולים, הקצאת אלפי חיסונים לבתי החולים שהצטרפו למבצע החיסון, משנה לרעה את האיזון בין מרכז הארץ לבין תושבי הפריפריה.

בישיבה סגורה בנושא החיסונים שנערכה, אמר בכיר בניהול המבצע: "מקפחים את הפריפריה בכך שמעבירים אלפי חיסונים לבתי החולים במרכז".

למרות ההתקדמות המרשימה במבצע החיסונים, בכירים בקופות החולים זועמים על כך שבתי החולים הצטרפו למבצע החיסון.

הצורך בנוכחותם של עובדים חיוניים במקום העבודה, כמו, קופאים בסופרמרקט, סדרנים ואנשים ניקיון, בזמן מגפת הקורונה הסב האת תשומת הלב למשרות המחייבות כיום נוכחות פיזית במקום העבודה, אך אין הכרח שיחייבו בעתיד. עקב המשבר עסקים רבים מצאו דרכים לבצע באופן מקוון משימות שמעולם לא בוצעו מרחוק וחשיבותן של מיומנויות הנחשבות חיוניות לשוק העבודה העתידי, עלתה מהר יותר משהיה קורה בנסיבות רגילות.

מחקר שנערך לאחרונה במרכז טאוב, ממפה את שוק העבודה הישראלי לפני התפרצות מגפת הקורונה בהתבסס על התדירות שבה עובדים משתמשים במיומנויות שנחשבות חיוניות לשוק העבודה העתידי ואת שיעור המשרות והמועסקים שבסיכון. במחקר אחר נמצא כי חלקן של המשרות בסיכון גבוה לאוטומציה בישראל דומה לממוצע ב-OECD, הארגון לפיתוח ושיתוף פעולה כלכלי, כ-15%.

ממצא מעודד נוסף הוא העובדה שבישראל, חלק מהמשרות בסיכון נמוך לאוטומציה עומד על כ-31%, שיעור גבוה מן מהממוצע ב-OECD.

 

צילום ארכיון: PIXABAY

 

למרות ששוק העבודה נפגע במקצועות, אשר נפגעו היו צווארון כחול או שירותים, אשר לשים לב שבתוך מגזר זה יש פחות מקצועות שנפגעו, כמו למשל החקלאות מקבלת פטור מתשלום ארנונה, יש יותר העסקת צעירים בתחום החקלאות, הקלה בהעסקה, שיווק החלקאות הישראלית קיבלה תאוצה בהשוואה לעבר או עובדי יצור במפעלים אשר נחשבים לחיוניים, מקבלים ביטחון תעסוקתי לעומת העבר לעומת הזלזול שהיה בתפקיד בעבר.

בנוסף נראית גם סוג של יציבות במקצועות כמו ההייטק, מיומנויות פיזיות, שליחויות. בתוך סקטור המסעדנות, אחד הסקטור אשר פרחו היו סקטור מטבחי הרפאים, בישול מהבית, אשר יחד עם שירותי משלוחים עבד מצויין.

סביר להניח כי עקב בעיות פוליטיות ומחסור בתקציבים שהממשלה לא תשקיע בהכשרה של עובדים למקצועות בעלי תעודה או תממן אותן, אבל  עדיין אנחנו יכולים לראות את עתיד התעסוקה, לראות את המקצועות הרלוונטיים שידרשו ואף שדרוג של המקצועות שנחשבו לא חיוניים עד כה, חוזרים להיות רלוונטיים יותר לאחר המגפה. בנוסף, עלינו להודות, שעבודות שכרגע מקבלות את הקרדיט ואת החיוניות, עד לפני הקורונה לא קיבלו את היחס הראוי להן, כמו למשל החקלאות, מפעלים יצרניים, או עבודה בסקטורים פיננסיים אשר סיפקו את המימון והאוויר הנדרש לעסקים להחזיק את עצמם מעל המים.

לפני משבר הקורונה, כלכלת ישראל הייתה חזקה, אם כי פחות מכפי שניתן היה לצפות. התמ"ג צמח, אך שיעור הצמיחה נמצא בירידה זה עשור וכשמביאים בחשבון את הגידול המהיר באוכלוסייה, התמ"ג לנפש בישראל צמח בשיעור נמוך מזה של ממוצע מדינות ה-OECD.

רמת המחירים בישראל ירדה ואי השוויון הצטמצם, אך שניהם נותרו גבוהים בהשוואה למצב במדינות מפותחות אחרות. בעצם, אחד היתרונות הגדולים של ממשלת ישראל היא הכניסה למשבר הקורונה עם תנאים כלכליים טובים, כמו כוח עבודה צעיר, אוכלוסייה צעירה, קופות חולים חזקות, גירעון נמוך יחסית לשאר מדינות המפותחות. כל זה תרם להצלחה ואפשר למדינת ישראל לצלוח את המשבר בצורה טובה יותר ממדינות אחרות, אם כי לא ששרדנו בצורה מעולה, שרדנו בצורה סבירה אך בצורה טובה יותר מבריטניה, איטליה וארה"ב.
דבר זה כן נותן לנו את האפשרות למעט אופטימיות בענן הקורונה שעופף אותנו.

אשר למצב הרווחה בישראל, ערב המשבר שיעור העניים בישראל היה גבוה, הסיוע הכספי שהעניקו מערכות ההגנה החברתית היה דל מאוד. המגפה בעצם יצרה סוג של וואקום בהקשר החברתי והרווחה, אך לוואקום הזו נכנסו מהר מאוד יותר עמותות, ניתן סיוע, מלגות, כישורים לאנשים שנכנסו, בתי תמחוי מקומיים, נעזרים ברשתות החברתיות על מנת לפרגן לעסקים קטנים, יצירת קשרים לתרומות ועוד.

"לצורך שמירה על חוסן אזרחי עלינו לקדם שילוב בין המגזר הפרטי למגזר השלישי, על מנת שלא להתבסס על קצבאות ממשלה".

מצבה החברתי, כלכלי של ישראל בכל התחומים הללו ערב התפרצות הקורונה הוא הבסיס להבנה אילו שינויים צפויים ואין ספק שעוד צפויים לחברה ולכלכלה בישראל בעקבות המשבר הזה.

לסיכום, אם עלינו לפרט את הנכתב במאמר זה, נראה שעיקר הפגיעה היא במקצועות השירותים, אומנות והתרבות ברמה של השבתת מגזרים אלו לשנה שלמה, אך ראינו שמקצועות שבעבר לא ייחסנו אליהם חשיבות עלו למרכז תשומת הלב ואף מקבלים את הקרדיט הראוי להם לעבודתם הקשה, כמו שליחים, עבודות פיזיות ועוד.

עלינו להשקיע במהלך הקורונה ולאחר מכן, קודם כל בתחביבים שלנו ומחשבה על העתיד ותכנון תכניות, המגזר הפרטי יכול להשקיע בעסקים יצרניים יותר או יכול להתמקד במגזר שיכול להתפתח ולהניב פירות במהלך הקורונה ויש צורך להתבסס על יצור שירותים ופחות על ביסוס תרומות ולעבור למודל ניהולי מקצועי.

עלינו לדאוג מצד אחד לשמר את המקצועות שתחילה לא נחשבים לחיוניים, אך כן לשמר את העבודות של הצווארון הכחול, לשפר את תנאיהם ושמם.

צילום ארכיון: PIXABAY

 

 

אהבתם? שתפו >>

סקר חדשות NWS

לאור מקרי האלימות הרבים בכבישים: האם הביטחון האישי נפגע?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

המלצת העורך
WP Twitter Auto Publish Powered By : XYZScripts.com
חזרה למעלה
דילוג לתוכן