יו"ר ועדת החינוך תקף את העיוותים במערכת: "לא ייתכן שמי שמסכן את חייו למען המדינה יופלה לרעה".
בוועדה נחשפו לראשונה נתוני המל"ג בהענקת החרגות למילואימניקים באקדמיה בשנה הנוכחית: ממוצע של 5% החרגות בקבלת אוכלוסייה כללית ללימודים בתואר ראשון ו-3% החרגות למשרתי מילואים.
בלימודי רפואה, החרגות המילואימניקים הגיעו ל-9%.
באוניברסיטת חיפה עמדה ההחרגה לסטודנטים מהחברה הערבית על 7.2% לעומת ההחרגה למילואימניקים שעמדה על 4.2%.
עוד צעד למען משרתי המילואים שלומדים באקדמיה: ועדת החינוך, התרבות והספורט בראשות ח"כ צבי סוכות אישרה היום (שלישי) לקריאה ראשונה את התיקון להצעת חוק זכויות הסטודנט, לפיו ייקבעו כללים ע"י המל"ג והמוסדות האקדמיים לענין הפסקת לימודים של סטודנט בשל שירות מילואים.
לבקשת הוועדה, הצעת החוק תחול גם על סטודנטים שהם הורים או בהורות משותפת, עם משרתי מילואים ולהם ילדים משותפים עד גיל 13.
את הבקשה של הוועדה לענין החזר כספי לסטודנט שהחליט להפסיק לימודיו בשל שירות מילואים דחה עו"ד עמרי גולן מהלשכה המשפטית של המל"ג: "שכר הלימוד נקבע במסגרת דוחות של ועדות ציבוריות. ישנם שני פתרונות: להקים ועדה ציבורית חדשה או ללכת למסלול של חקיקה כפי שעשו ב-2016 לענין תשלומים נלווים וכך אנו במל"ג נוכל לקבוע את התעריפים".
בדיון הקודם הציג נציג מרכז המחקר והמידע של הכנסת יובל וורגן נתונים מהם עולה כי כחמישה אחוזים מהסטודנטים ששירתו במילואים בשנה הראשונה למלחמה הפסיקו את לימודיהם, סך הסטודנטים הכללי שהפסיקו את לימודיהם באותו שנה עמד על כמעט 8%, אצל בנות זוגם הנתון עומד על 8%
עוד נמסר כי, בעד הצעת החוק הצביעו חברי הכנסת צבי סוכות, סימון דוידסון ואכרם חסון.
ח"כ סוכות, הנתונים מהשטח ממחישים עיוות חמור במדיניות הקיימת וציין: "אנחנו חיים במדינה שבה קומץ קטן של אזרחים נושא על גבו את נטל המילואים.
באוניברסיטת חיפה, לדוגמה, קיבלו העדפה מתקנת 245 סטודנטים מהחברה הערבית ורק 143 משרתי מילואים וגם זה על בסיס הוראת שעה שנגמרה.
זו מציאות עקומה.
לא ייתכן שמדינת ישראל תעניק העדפה מתקנת לאוכלוסיות שבהן קיימים גם גורמים התומכים בטרור, בעוד לוחמים ומשרתי מילואים, שמסכנים את חייהם למען ביטחון המדינה, נותרים ללא מענה דומה.
אי אפשר להשלים עם מצב שבו משרתי מילואים ולוחמים לא מקבלים את אותה העדפה.
זה עיוות מוסרי וערכי.
באנו לשנות. נייצר העדפה מתקנת אמיתית לאנשים שמקריבים, מסכנים את חייהם ומחזיקים את ביטחון המדינה על הכתפיים".
ובאיזה מקצוע נרשם אחוז ההחרגות הגבוה ביותר למשרתי המילואים?
בלימודי רפואה, מהמקצועות המבוקשים עם סף קבלה גבוה, עמדה ההחרגה בשנה זאת על 9%; בהנדסת מכונות על כמעט 6%; מקצועות הנדסה נוספים כמו הנדסה אזרחית, הנדסת חשמל ומחשבים והנדסה תעשיה וניהול עמדו על כ-5% החרגה.
המוסדות עם אחוזי ההחרגה הגבוהים ביותר לקבלת מילואימניקים לתואר ראשון היו המרכז האקדמי לב (8.4), המרכז האקדמי הרב תחומי לשעבר הדסה (7.7), מכללת צפת (7.1), בראודה (6.8) והטכניון (6.7).
נציג המל"ג הדגיש כי במכללות ללימודי הוראה, שם לומדות בעיקר נשים, יש פחות צורך בהחרגות.
מנתוני המל"ג שנמסרו לוועדה עולה כי ההחרגה לחברה הערבית בקבלת סטודנטים לאוניברסיטת חיפה עמדה בשנה זאת על 7.2% ולעומתם ההחרגה למילואימניקים באותו מוסד עמדה על 4.2%.
ראש מינהל ועד ראשי האוניברסיטאות דבורה מרגוליס הסבירה לבקשת חברי הכנסת את ההעדפה המתקנת ליוצאי החברה הערבית: "בהחלטות ממשלה קודמות נדרשה הגדלת הנגישות של החברה הערבית להשכלה הגבוהה.
היום ערביי ישראל הם 20% מאוכלוסיית המדינה ובכל האוניברסיטאות האחוז שלהם עומד על 20%.
הם לא נזקקים להעדפה מתקנת.
הם נכנסים בדרך המלך".
ח"כ שרון ניר: "אדם ממגזר שלא משרת מתחיל את לימודיו באקדמיה כבר בגיל 18, לעומת חייל שרק בגיל 21 משתחרר משירות צבאי.
אז למה מי שמגיע ממגזר לא משרת זכאי להעדפה מתקנת? יש פה בלבול של מושגים. אם כבר, צריך העדפה מתקנת לאדם שכן עושה שירות כלשהו".
