הממשלה אישרה השבוע תוספת תקציבית בהיקף של 100 מיליון שקלים לחיזוק מערך החינוך הבלתי פורמלי בישראל, כאשר התקציב יופנה לתקנות התמיכה המרכזיות של מינהל חברה ונוער במשרד החינוך ובהן תנועות הנוער, שנת השירות, מכינות אופק, כפרי הסטודנטים וקבוצות המחנכים.
במשרד החינוך בירכו על ההחלטה וציינו כי מדובר במהלך שיבטיח את המשך הפעילות החינוכית, הערכית והקהילתית עבור מאות אלפי בני נוער וצעירים ברחבי הארץ, לצד הרחבת המענים לאוכלוסיות מגוונות ובהן בני נוער בפריפריה, עולים חדשים, נוער בסיכון ומשתתפי מסגרות קידום נוער.
לפי משרד החינוך, המסגרות הנתמכות מהוות נדבך מרכזי במערכת החינוך הבלתי פורמלי ופועלות לקידום מנהיגות צעירה, התנדבות, מעורבות חברתית, חיזוק החוסן הקהילתי ועידוד לשירות משמעותי, כאשר התוספת התקציבית נועדה לאפשר את המשך פעילותן ואף את הרחבתה, במיוחד בתקופה המאופיינת באתגרים חברתיים וביטחוניים.
גור רוזנבלט, סמנכ"ל משרד החינוך ומנהל מינהל חברה ונוער, אמר כי: "תנועות הנוער, מכינות אופק, שנות השירות, כפרי הסטודנטים וקבוצות המחנכים הן מהמסגרות החינוכיות המשמעותיות ביותר עבור בני הנוער והצעירים בישראל.
ההחלטה להגדיל את התקצוב שלהן מבטאת את ההכרה בחשיבותן ואת המחויבות להבטיח את המשך פעילותן גם בתקופה מאתגרת ומורכבת".
לדבריו, לקראת הקיץ הקרוב, השלישי בצל המלחמה, ישנה חשיבות מיוחדת לחיזוק המסגרות החינוכיות הפועלות בשטח ומספקות לבני הנוער מסגרת ערכית, בטוחה ותומכת.
השלטון המקומי: "הגורם שפוגש כל נער ונערה נשאר מחוץ לתקציב"
אלא שההחלטה לא התקבלה בהתלהבות בקרב הרשויות המקומיות. במרכז השלטון המקומי והאזורי הביעו אכזבה מהאופן שבו חולק התקציב החדש וטענו כי עיקרו מופנה למסגרות לצעירים מעל גיל 18 ולתנועות הנוער, בעוד שמחלקות הנוער ברשויות המקומיות, שלדבריהם מהוות את הכתובת המרכזית עבור בני הנוער בישראל, אינן זוכות לתמיכה דומה.
בהודעת המרכז נמסר כי אף שהמסגרות הנתמכות חשובות, בפועל רוב בני הנוער בישראל אינם משתתפים בהן ומנגד, מחלקות הנוער ברשויות המקומיות מעניקות שירות לכל נער ונערה, ללא קשר למצבם הכלכלי, לרקע האישי או להשתייכותם למסגרת חינוכית כלשהי.
במרכז השלטון המקומי הדגישו כי דווקא בתקופה שבה נרשמת עלייה באלימות, במצוקות רגשיות ובהתנהגויות סיכון בקרב בני נוער, יש צורך בהשקעה משמעותית במענים קהילתיים רחבים ובהרחבת הפעילות בשעות אחר הצהריים, הערב והלילה.
לדבריהם, בקיץ הקרוב יידרשו הרשויות להתמודד עם אלפי בני נוער הנושאים עמם את השלכות התקופה המורכבת שעברה על החברה הישראלית.
בין היתר, מציינים ברשויות את הצורך בהפעלת מרכזי נוער, מגרשי ספורט ליליים, סדנאות, פרויקטים של התנדבות ומדריכי נוער במרחב הציבורי שיוכלו לזהות מצוקות והתנהגויות סיכוניות ולהוות כתובת זמינה עבור בני הנוער.
ויכוח על סדרי העדיפויות
המחלוקת בין משרד החינוך לבין השלטון המקומי ממחישה את הוויכוח המתמשך סביב חלוקת המשאבים בתחום החינוך הבלתי פורמלי ובעוד שבמשרד החינוך רואים בתנועות הנוער, בשנות השירות ובמסגרות הערכיות מנוע מרכזי לחיזוק החברה הישראלית, ברשויות המקומיות סבורים כי יש להגדיל את ההשקעה בגופים הפועלים בשטח ופוגשים את כלל בני הנוער באופן יומיומי.
במרכז השלטון המקומי והאזורי קראו לשר החינוך ולהנהלת משרד החינוך לבחון מחדש את חלוקת התקציב ולוודא שחלק משמעותי ממנו יופנה גם למחלקות הנוער ברשויות המקומיות, במטרה להעניק את המענה הרחב והנגיש ביותר לבני הנוער בישראל.
