משלחת אוסטרית גדולה, בראשותם של שר החוץ, אלכסנדר שאלנברג והשרה לענייני כלכלה ודיגיטל, ד”ר מרגרט שרמבוק, ביקרה השבוע בטכניון כדי ללמוד על המחקר והפיתוח בקמפוס ולבחון אפשרויות לשיתופי פעולה עם הטכניון.
את פני המשלחת האוסטרית קיבלו במרכז המבקרים ע”ש פולק נשיא הטכניון, פרופ’ אורי סיון והמשנה לנשיא ומנכ”ל, פרופ’ בועז גולני.
כמו כן למשלחת האוסטרית התלווה שגריר אוסטריה בישראל, ניקולאוס לוטרוטי.
נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון אמר בפתיחת הביקור כי: “הטכניון הוא האוניברסיטה הטכנולוגית היחידה בישראל והיא נוסדה לפני כמאה שנים כאוניברסיטה הטכנולוגית של העם היהודי מתוך הבנה שאם רוצים בית לעם היהודי, חייב להיות בו מוסד כזה.
כמו כל אוניברסיטה טכנולוגית אנו שואפים להוביל במחקר ובהכשרת הסטודנטים שלנו, אבל מה שמייחד אותנו הוא תודעת השליחות, חובתנו לחזק את כלכלת ישראל ואת ביטחונה”.
נשיא הטכניון הוסיף ואמר כי: “קשרי אקדמיה תעשייה הם מסורת ארוכת שנים בטכניון, אולם בשנים האחרונות מושקע מאמץ מיוחד בכיוון זה, תוך חיבור המחקר בטכניון לתעשייה כך שהישגיהם של החוקרים בטכניון יתורגמו ליישומים המשפרים את רווחת האדם”.
במסגרת הביקור התקיים פאנל בנושא בריאות דיגיטלית בהנחיית מרקוס האס, הנספח הכלכלי בשגרירות אוסטריה בישראל.
השרה לענייני כלכלה ודיגיטל, ד”ר שרמבוק: “הטכניון מציג הישגים מרשימים לא רק במחקר עצמו אלא גם ביצירת שיתופי פעולה בין תחומיים ובחיבור בין האקדמיה לתעשייה ואלה דברים שעלינו ללמוד מכם.
אין לי ספק שתחום מדעי החיים עשוי להיות נקודת מפגש משמעותית בינינו לבין הטכניון, שיתוף פעולה שבו כל צד יתרום מחוזקותיו.
אחד האתגרים כיום, גם בהקשר של עולם הרפואה, הוא ההתמודדות עם ביג דאטה ותרגומם של נתוני העתק באופן שישפר את איכות החיים ואת רמת הבריאות.
תחום מדעי החיים הוא מרכיב חשוב בכלכלת אוסטריה, משמעותי יותר אפילו מענף התיירות. חשוב לי מאוד שהמפגש בטכניון יהיה רק בעיטת הפתיחה לשיתוף פעולה מתמשך ולכן אדאג לייצר אפשרות לתקשורת בינינו לחוקרי הטכניון”.
ד”ר יואכים בהר, מהפקולטה להנדסה ביו רפואית סיפר על המרכז החדש לבינה מלאכותית ברפואה, שהוקם בשיתוף פעולה בין הטכניון לקריה הרפואית רמב”ם.
המרכז יתמקד בפיתוח כלים שיסייעו לרופאים לבחור, בזמן אמת, את הטיפול הרפואי המתאים והמדויק ביותר לחולה. כ
לים אלה יתבססו על ניתוח מורכב ומהיר של כלל המידע הרפואי הרלוונטי שהצטבר במאגרי ביג דאטה במשך שנים.
ד”ר בהר הדגיש את הצורך בשיתוף פעולה בין תחומי, בעיקר סביב החיבור בין רפואה ל-AI.
פרופ’ חוסאם חאיק, דיקן לימודי הסמכה: “הטכניון מבין כיום שמסחור טכנולוגיות חשוב מאוד לרבים מהמשתלמים לתארים מתקדמים.
יש אצלנו משתלמים שמסתפקים במחקר הבסיסי, אבל אחרים חולמים להקים סטארטאפ ולהביא את הטכנולוגיה לעולם האמיתי.
החוכמה שלנו היא להתאים את הדוקטורט לסטודנט ולאפשר לו, אם ירצה, לקדם את הטכנולוגיה לקראת בשלות לפני שהוא יוצא לדרך עצמאית עם סטארטאפ משלו”.
שגיב סגל מהמרכז ללמידה חישובית ולמערכות נבונות (MLIS) בטכניון: “נתונים הם הדלק של כלכלת ה-AI ועלינו להתמודד בהקשר זה עם אתגרים רבים כגון אבטחת מידע ומניעת הטיות בניתוח הנתונים.דגש מרכזי הוא החיבור בין חוקרים מדיסציפלינות שונות והמרכז מתנה את התמיכה במחקרים בשיתוף פעולה כזה”.
מנהלת מאיץ ה-DRIVE בטכניון, שולי שוורץ: “האקדמיה מייצרת לעתים פתרונות ללא אתגר והתעשייה נתקלת באתגרים ללא פתרון וכאן אנחנו נכנסים לתמונה.חשוב להדגיש שאין לנו שום כוונה לפגוע במדע הבסיסי, אבל במקרים שהמסחור אפשרי אנחנו פועלים לחיבור בין החוקרים הרלוונטיים לאתגרים הקיימים בשטח.
המאיץ שלנו תומך ביזמים בשלב טכנולוגי ועסקי מוקדם ולכן אנחנו בוחנים בקפידה את הפרויקטים שאנחנו מקבלים.
כמדענית שהפכה ליזמית אני מבינה היטב שהתרגום של מדע ליזמות לא מצריך שינוי אלא מהפך של ממש”.
יעל אופיר, מנכ”לית HealthIL לקידום החדשנות בעולם הרפואה במשרד הכלכלה: “תמיד מרשים לראות מה התחדש בטכניון ואני שמחה על היוזמה לקידום החיבור בין מדעי הנתונים ורפואה.
המשימה שלנו היא לקדם את שיתוף הפעולה בין מגזרים שונים לשיפור הרפואה ולייצר פלטפורמה לחדשנות ומה שקורה בטכניון בהקשר זה רלוונטי לכך מאוד”.
