Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility
תפריט
ניווט באתר
מבזקים
הולך רגל נפגע מרכב ברחוב ג’יימס דה רוטשילד בחיפה הנחיות פיקוד העורף בעקבות המצב הביטחוני | ישראל במלחמה יחידת החילוץ ומסוק חיל האוויר בחילוץ ילד מנחל עמוד | צפו אחרי דקות רבות באוויר הרכבלית חזרה לפעול דיווח ראשוני: הרכבלית תקועה עם נוסעים בקרונות בנק הדם מתריע על מחסור חמור במנות דם תחזית מזג האוויר ליום חמישי: מעונן עם סיכוי לגשם סיכול חמושים רגע לפני ביצוע פשע במגזר הערבי בצפון | צפו במעצר שרפה גדולה במבנה נטוש בקריות | צפו נעצר לאחר שביקש להיות ‘שהיד’ ולרצוח בבית חולים רמב”ם בצל ההסלמה בצפון: שר הביטחון בהערכת מצב בפיקוד צפון | צפו אזהרת משרד הבריאות בעקבות עומס חום עשרות מטרות חיזבאללה הותקפו תוך מספר דקות | צפו צו עיכוב כנגד החלטת ראש העיר חיפה, יונה יהב | חוות מיכלי הדלקים תמשיך לפעול תושב דלית אל כרמל: נהג בפסילה במהירות של 177 קמ”ש הדרבי החיפאי: זה צוות השיפוט למשחק תחזית מזג האוויר ליום רביעי: מעונן עם סיכוי לגשם חילוץ בסיוע מסוק משטרתי בנחל עמוד | צפו על רקע גל חום שצפוי, במד״א מזהירים מפני פגיעות העלולות להיגרם מכך מתנדבי יחידת החילוץ הוזעקו לשמורת הכרמל
מחקר חדש באוניברסיטת חיפה מצביע על בסיס הגידול של החוטית הנודדת

מחקר חדש באוניברסיטת חיפה מצביע על בסיס הגידול של החוטית הנודדת

מקור נחילי הקיץ של החוטיות הנודדות בישראל: החופים שמול הדלתא של הנילוס

מהיכן הן מגיעות?

מחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה ופורסם בכתב העת Frontiers in Marine Science מציע לראשונה כי מקורם של נחילי המדוזות הנפוצות בישראל, החוטיות הנודדות, Rhopilema nomadica, הוא בחופים שמול הצד המזרחי של אגן הנילוס במצרים.

“מחזור החיים המורכב של המדוזות הופך את המעקב אחר מקורותיהן למשימה מאתגרת. בעזרת מודלים אוקיאנוגרפיים, בדיקות גנטיות ותצפיות מדע אזרחי, מצאנו כי קרקעית שפך הנילוס, אזור עשיר בחומרי דשן, עשויה להיות מיושבת בפוליפים זעירים שמהם נוצרות המדוזות.

בעזרת הזרמים שמגיעים בדרך כלל מדרום לצפון, המדוזות מגיעות לחופי ארצנו”, הסביר ד”ר דור אדליסט, מאוניברסיטת חיפה, מעורכי המחקר.

למרות שהן נמצאות על כדור הארץ למעלה מ-500 מיליון שנים, החוקרים והחוקרות עדיין לא יודעים מספיק על המדוזות, הסיבות להתרבותן, מסלולי הנדידה שלהן ועוד.

למדוזות יש מחזור חיים מורכב שראשיתו בקיום יחסי מין בעמודת המים, והיווצרות ביצית מופרית, פלנולה, ששוחה ומתיישבת בקרקעית הים.

הפלנולה עוברת תהליך של מטמורפוזה על הקרקעית והופכת לפוליפ.

“הפוליפים שגודלם פחות מס”מ, מגדלים עליהם בין 4-10 דיסקיות, אפירות, שמשתחררות בתנאים המתאימים להן ולאחר שחרורן הן הופכות למדוזות בוגרות וזהו בעצם מחזור החיים המיני של האורגנים.

בנוסף, הפוליפים הזעירים עשויים להתרבות בדרך א-מינית על ידי הנצה ושיבוט על קרקעית הים.

כשהמים מתחממים בדרך כלל בחודש אפריל, הפוליפים משחררים את הדסקיות וזאת הסיבה שאנחנו רואים את הנחילים הצפופים בחופי הארץ בתחילת הקיץ כשהן כבר גדולות”, הסביר ד”ר אדליסט והוסיף כי: “גודלן הזעיר של הפוליפים, יחד עם מחזור החיים המורכב, מקשה מאוד על זיהוי אותן מושבות פוליפים, כשלפחות לגבי המדוזות שנמצאות בים התיכון, החוקרים לא יודעים במדוייק היכן נמצאות מושבות האם שלהן.

מעולם לא נראה בטבע פוליפ של חוטית נודדת בגלל שהם קטנים מאוד ויושבים על קרקעית הים, דבר המקשה מאוד על הזיהוי שלהם”.

במחקר הנוכחי ביקשו ד”ר אדליסט, פרופ’ דרור אנג’ל והדוקטורנטית הילה דרור מהחוג לציוויליזציות ימיות באוניברסיטת חיפה יחד עם צוות חוקרים וחוקרות מנורבגיה, לחפש את מקור החיים של הפוליפים מהם נוצרות המדוזות מסוג חוטית נודדת של הים התיכון.

לשם כך הם השתמשו בשילוב ייחודי של מידע ביולוגי, מודלים אוקיאנוגרפיים ומדע אזרחי.

החוקרים ביקשו לבצע “הינדוס לאחור”, כלומר, לזהות מתי המדוזות הבוגרות מגיעות לחופי ישראל ואז “ללכת אחורה” עם הזרמים כדי למצוא את המיקום מהן הן הגיעו.

השלב הראשון היה לזהות במדויק מתי הגיעו המדוזות הראשונות לחופי ישראל.

לשם כך הם השתמשו בנתונים של האתר “מדוזות בעם”, אותו הקימו ד”ר אדליסט ופרופ’ אנג’ל לפני כעשור, ובו אזרחים מדווחים בזמן אמת על הימצאותן של מדוזות. החוקרים השתמשו בנתונים שהגיעו מדיווחים בחודשים יוני ויולי של השנים 2017 ו-2018, באחד מהם הנחיל היה ארוך וצפוף ובשני הנחיל היה דליל וקצר בהרבה.

לאור הידע ממחקרים קודמים על כך שזמן הגדילה של המדוזה, מעזיבת הפוליפ ועד הגעתה לגודל מקסימלי, הוא כשלושה חודשים, עברו כעת החוקרים לשלב המסובך: מעקב אחר זרמי הים, ואחר הזרם הצפוני באופן ספציפי, באותה תקופה רלוונטית, במשך שלושה חודשים, כדי להגיע לנקודה שממנה המדוזות יצאו.

מעקב אחר זרמי הים, ברמת הדיוק אותה ביקשו החוקרים, הוא כמובן סבוך. בעוד שאנחנו מכירים את הכיוון הכללי של הזרמים, הזרמים יכולים להשתנות, להיעצר ואפילו להתהפך מזמן לזמן.

המודל בו נעשה שימוש הינו מודל אוקיאנוגרפי תלת ממדי ברזולוציה של 0.8 ק”מ בשם SINMOD, שפותח על ידי מכון SINTEF הנורווגי.

במודל מתבצעת סימולציה של שחרור חלקיקים וירטואלים מנקודות שונות במרחב ומעקב אחרי סחף פאסיבי שלהם בזרמי הים.

מתוצאות המחקר נמצא לראשונה כי מקור הפוליפים של החוטית הנודדת הוא בחופים שמול החלק המזרחי הרדוד של הנילוס במצרים ולא בנהר הנילוס עצמו.

ד”ר אדליסט מסביר: “על פי המחקר שלנו, המושבות הגדולות של הפוליפים נמצאות באזור זה של שפך הנילוס, שעשיר בחומרי דשן ויכול להיות מקור מזון לפוליפים ולאפירות הצעירות.

זאת הנקודה שממנה לוקח כחודשים-שלושה לזרם לקחת את המדוזות לחופי ישראל ולהגיע בעונת הרחצה בחודשים יוני-יולי.

כאשר הטמפרטורה של המים מגיעה ל 20 מעלות בסביבות חודש אפריל הפוליפים משחררים את הדסקיות וכאמור, כעבור כחודשיים-שלושה המדוזות מגיעות בגודלן המלא לחופים שלנו”.

עוד נמצא במחקר הנוכחי, אישוש לממצאים ממחקרים שנערכו בעבר, כי כל המדוזות החוטיות מגיעות מאוכלוסייה אחת שאין בה שונות גנטית שעשויה לאפיין אוכלוסיות שונות במזרח הים התיכון.

“המדוזות שלנו, של מצרים של תורכיה, של כל מזרח הים התיכון מגיעות מאוכלוסייה אחת גדולה של אותו המין מאותו המקור”, אמרו החוקרים.

החוקרים סיכמו: “המדוזות הן אתגר גדול שצריך להתמודד איתו ולא בעיה שצריך לפתור ויש להן חשיבות במארג המזון בים התיכון.

ההיסטוריה מראה כי בים, מין חדש שפלש לסביבה חדשה מעולם לא מוגר.

חלק מהתמודדות שלנו עם האתגר של המדוזות הוא שיתוף האזרחים על מיקומן של המדוזות באתר ‘מדוזות בעם’, אספקת מידע לגבי מניעת צריבות והטיפול המומלץ בהן.

המדוזות הן חלק מהטבע וגם להן מגיעה קצת אהבה”.

 

סקר חדשות NWS
הקיץ כבר כאן, האם תלכו לים או שמפחדים מאזעקות?
התוכן דיבר אליכם? נשמח לשיתוף שלכם:
פייסבוק
טלגרם
טוויטר
וואטספ
דוא״ל
הדפסה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

For security, use of Google's reCAPTCHA service is required which is subject to the Google Privacy Policy and Terms of Use.

המלצת העורך

סיכום חדשות היום אצלכם במייל

בלי ספאם | מיטב הידיעות | מידי יום

חדשות NWS