פרופ’ מיכל ראזר, דיקנית הפקולטה לחינוך וד”ר איזבל רמדאן מהתוכנית לתואר שני בחינוך והוראה לתלמידים בסיכון ובהדרה ביקרו השבוע באוניברסיטת Mount Kenya ברואנדה.
הביקור הוא התחלה של שיתוף פעולה לבניית תכנית לימודים לחינוך מכליל וחינוך מיוחד, תחומים חדשים באקדמיה ברואנדה.
ד”ר רון אדם, שגריר ישראל ברואנדה , מארגון Envisage – Rwanda, הינו המתווך בין המרכז האקדמי לחינוך וחברה אורנים ובין האוניברסיטה ברואנדה.
פרופ’ ראזר, מסבירה מעט על תוכניות הלימוד: “חינוך מכליל מתייחס להטמעת גישות המבטיחות שבית הספר יפצה על נקודות התורפה הנובעות מסביבתו הביתית של התלמיד באופן שכל תלמיד יזכה לחינוך מעולה ובתי הספר יכללו בתוכם תלמידים מכל שכבות האוכלוסייה ללא מבנים סגרגטיביים נוקשים ומבלי לוותר על דרישות אקדמיות גבוהות לכול.
על מנת להחיל תפיסה מכלילה בבתי הספר יש צורך במאמץ מכוון ובשינוי עמוק של השיח החינוכי, של התרבות הבית ספרית ושל תפיסת ההוראה והפרקטיקה המקצועית.
זאת מכיוון שהוראה מכלילה שונה באופן מהותי מהוראה “רגילה”.
הגישה הדוגלת בהכללה בחינוך מכירה, ראשית כול, בעובדה שתלמידים בהדרה מתקשים לקבל על עצמם, בשל נסיבות חייהם, את הנורמות אשר בדרך כלל נתפסות כתנאי מקדים ללמידה, הן במישור הפרטי והן במישור הכיתתי.
שנית, הבניית פרקטיקות מכלילות מבוססת על אמונה בסיסית שלבתי הספר יש תפקיד מכריע בשינוי התודעה של ההדרה בקרב התלמידים.
השינוי נעשה בשלושה ממדים: הראשון הוא שינוי פרדיגמטי, הוראה מבוססת קשר ואימוץ פרקטיקות להוראה מכלילה, השני הוא ההבנה שעבר זמנן של ההקבצות וההסללות והממד השלישי הוא תמיכה רגשית במורים.
אף שבמוצהר מערכת החינוך מתכוונת ליישם מדיניות מכלילה, בפועל זו לא ממש מתממשת. בעוד השיח הגלוי מביע הסתייגות מהרחקה, מבידול ומהדרה של תלמידים, מתקיים במערכת שיח אחר, גלוי פחות, הנותן לגיטימציה לשימור הדרה של תלמידים מרקעים חברתיים חלשים.
כישלון יישום הגישה המכלילה, כפי שאנו עדים לו כיום, נוצר כאשר צוותי חינוך נדרשים להכליל ללא הבניה מחדש של ההוראה וללא שינוי פרקטיקות הוראה ומבני הוראה וכן ללא הבנה בסיסית של השלכות ההתנהלות המערכתית על חייהם של התלמידים.
המעבר מדפוסים חינוכיים מדירים לדפוס חינוכי מכליל חייב להתרחש ברמה הארגונית והמערכתית.
גישה מכלילה לחינוך אין פירושה ויתור על מצוינות ואין פירושה הנמכת סטנדרטים, להפך, הצבת דרישות אקדמיות גבוהות, לצד התאמת הפדגוגיה, תמיכה וליווי, הן כלפי הצוות החינוכי והן כלפי התלמידים והתלמידות וביטול מבנים מסלילים ומסגרות ייעודיות לאוכלוסיות מודרות, הם מעקרונות החינוך המכליל והם אלו שיביאו לשגשוגו.
במקום להעביר לתלמידים בהדרה את המסר שקודם כול עליהם להשתנות על מנת להצליח, מערכת מכלילה מעבירה להם קודם כול את המסר שאינם לבד”.
