Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility
תפריט
ניווט באתר
מבזקים
חורף חם: מכבי חיפה סיימה בתיקו מול גנט, והשיגה את הכרטיס לשמינית  גבירותי ורבותיי, האם מהפך בקריית אתא? | תוצאות סקר מכון Elixir צפון: ראש ארגון פשע נתפס ברכב משוריין ונשק צבאי חיפה: נשיא המדינה מבקר בבית הספר הריאלי בעיר קריית ביאליק: גופת גבר אותרה בדירתו ונפתחה חקירה מקלט ציבורי בשליטה מרחוק חייל, בצה”ל נפתחו הקלפיות | צפו ככה תצביעו לבחירות ברשויות המקומיות בעלי חיים רבים ותחמושת אותרו ביישוב בצפון אימון מסכם: גנט מול מכבי חיפה תחזית מזג האוויר ליום רביעי: שמיים בהירים דלית אל כרמל: שרפת פרגולה חיצונית ח”כ ליברמן בכנס תמיכה ברשימת ‘חיפה ביתנו’ צפו בשידור הישיר מהדיבייט בחירות באוניברסיטת חיפה | צפו מאות שתילי קנאביס אותרו בדירה בחיפה הנחיות פיקוד העורף בעקבות המצב הביטחוני | ישראל במלחמה מי גנב ציוד ממחסני מכבי חיפה? אזהרת משרד הבריאות על משחת שיניים קולגייט מתאגרף מהקריות חשוד בשוד אלים: “הוא השתמש בידיים שלו ככלי נשק” כדורסל: הפועל חיפה נפרדת משחקנה אריק גריפין  סוף עצוב לחיפושים בנחל ציפורי: אותרה גופת הנעדר
אוניברסיטת חיפה: האם התגלתה דרך המשי הישראלית?

אוניברסיטת חיפה: האם התגלתה דרך המשי הישראלית?

אריגי כותנה ואריגי משי מלפני כ-1,300 שנים שנמצאו בערבה מעידים על מסחר קדום מהמזרח הרחוק, דרך ישראל ולאירופה | "הממצאים שלנו הם ככל הנראה עדות ראשונה לכך שהייתה גם 'דרך משי ישראלית', שעברה בנגב ובערבה והיא חוליה חדשה שלא הייתה מוכרת עד היום במניפת דרכי המסחר הבין-לאומי שחיברו בין מזרח ומערב, בין אסיה ואירופה מדרך המשי המרכזית", אמר פרופ' גיא בר עוז מבית הספר לארכיאולוגיה ותרבויות ימיות באוניברסיטת חיפה, שמוביל את החפירה

האם התגלתה “דרך המשי” הישראלית?

בחפירה של אוניברסיטת חיפה, שנערכת בשיתוף ד”ר רועי גלילי מאוניברסיטת בן גוריון, ד”ר אורית שמיר מרשות העתיקות, ד”ר בריט הילדברנדט מאוניברסיטת גוטינגן בגרמניה ונופר שמיר מאוניברסיטת חיפה, באתר נחל עומר שבערבה מצאו החוקרים שפע של ממצאים מיובאים מן המזרח המתוארכים לתקופה האסלאמית הקדומה לפני כ-1,300 שנים.

הממצאים כוללים בין היתר אריגי כותנה ומשי שמקורם, סביר להניח, מהודו וסין.

“הממצאים שלנו הם ככל הנראה עדות ראשונה לכך שהייתה גם ‘דרך משי ישראלית’ ששימשה סוחרים בנתיבות המסחר הבינלאומי.

דרך זו שהתפצלה  מהדרך המסורתית עברה מצפון לישראל בתוואי דרך הבשמים, חצתה את הערבה והתחברה לדרכים שחצו את ארץ ישראל לאורכה וכן ולנמלי הים התיכון”, אומר פרופ’ גיא בר עוז, מבית הספר לארכיאולוגיה ותרבויות ימיות באוניברסיטת חיפה, שמוביל את החפירה.

 

pic 1
קרדיט צילום: צוות החפירה

דרך המשי הייתה נתיב הסחר היבשתי העיקרי להעברת סחורות מסין, דרך הודו, מצרים והמזרח התיכון לאירופה.

נתיביה העיקריים של הדרך עברו בקונסטנטינופול בירת האימפריה הביזנטית, היא איסטנבול של היום.

“דגמי הובלת הסחורות  וטווחי הסחר מעידים על תהליכי הגלובליזציה שחווה המזרח התיכון בשלהי האלף הראשון”, הסבירו פרופ’ בר עוז וד”ר גלילי והוסיפו: “עד היום התבסס הדיון האקדמי בנושא הרכב הסחר הקדום בעיקר על מקורות היסטוריים.

הממצא הארכאולוגי, המאפשר לגעת בחומר, היה נדיר”.

במחקר זה עוקבים החוקרים אחר השינויים שהתרחשו לאורך ציר הזמן באמצעות ניתוח מצבורי אשפה של אתרים לאורך הדרכים במטרה להכיר את חיי היומיום של מובילי השיירות העתיקות ובחיפוש אחר החומרים האקזוטיים שהובלו לאורך הדרך. במהלך המחקר נבחנו אשפות אתר נחל עומר בערבה, אתר מהמאה ה-7 לספירה, ראשית התקופה האסלאמית באזור.

להפתעתם גילו החוקרים “מטמון” אורגני שכלל שפע ממצאים שמשרטטים באופן מפורט את תרבותם החומרית וחיי היומיום של תושבי המדבר הקדומים: אריגים, פריטי לבוש, פריטי הגיינה רבים, דוגמת מקלות אוזניים ותחבושות, רצועות עור, פרטי חגורות, גרבים, סוליות נעליים, מסרקים ועוד.

שפע הפריטים האורגניים שנתגלו איפשר לבצע תיארוך מדויק באמצעות פחמן 14 והם תוארכו למאות 8-7 לפני הספירה.

“הממצאים כוללים מספר רב של חומרים מיובאים, כולל אריגים בדגמי עיטור אופייניים שמקורם מהודו ופריטי משי מסין שעד היום טרם התגלו בארץ בתקופה זו.

העושר והשפע של הממצאים מעיד על הביקוש הרב למוצרי המותרות מן המזרח”, הסבירה ד”ר שמיר, מומחית לאריגים.

החוקרים מעריכים שאריגי הכותנה הגיעו ככל הנראה מהודו ומנוביה, סודן של היום, שני מרכזי ייצור כותנה מרכזיים המוכרים מן התקופה וכי אריג המשי שנמצא מהווה עדות משמעותית לסחר שמקורו בסין.

נחל עומר הינו החשוב ביותר מבחינת ממצא הטקסטיל מכל אתרי העת העתיקה שהתגלו עד כה בישראל.

הממצאים באתר מלמדים על קפיצת דרך בהתפתחות הטכנולוגית. באתר נמצאה כמות רבה של אריגי כותנה, חלקם מעוטרים בדגם בצורת איקט (Ikat).

בטכניקה זו השתי נקשר ונצבע לפני האריגה בדוגמה שהוכנה מראש. עד כה נתגלו אריגי איקט מכותנה במספר מועט של אתרים במזרח התיכון, לעומת זאת, באיורי קיר במערות באג’נטה שבהודו, המתוארכים למאה השישית לספירה, נראות דמויות לבושות בבגדים מעוטרים בדגמים הדומים לאלה שנמצאו בנחל עומר.

האריגים גם מספקים דרישת שלום מאירן. באתר התגלו אריגים העשויים כותנה לבנה וצמר צבעוני הארוגים יחדיו באריגה מורכבת, הם שימשו לייצור שטיחים והם מיוצרים עד היום באופן דומה באזורים שונים באירן ובמדינות נוספות במרכז אסיה.

לדברי החוקרים, צבעי האריגים נשמרו היטב והם מעוטרים במגוון צבעים וצורות  בגווני צבע כחול שמקורו באינדיגו, אדום מפואת הצבעים, חום ועוד.

עוד הם הוסיפו כי במהלך התקופה האסלאמית הקדומה, דרך הבשמים ההיסטורית שבה עברו סחורות מדרום ערב לנמלי הים התיכון בתקופות ההלניסטית והרומית כבר לא הייתה פעילה ולפיכך הם מעריכים שממצאי החפירה מעידים לראשונה על שינויים שחלו, באופי הדרך, במהלכה ובסחורות שעברו בה בתהליכי הגלובליזציה.

“הממצאים מן החפירה משקפים קשרים ייחודיים בקנה מידה עולמי עם מקורות ייצור אריגים במזרח הרחוק ומוסיפים מידע חדש לחשיבותה של הדרך בהיבט האזורי והגלובלי להעברה של סחורות, אנשים, טכנולוגיות ורעיונות”, אמר פרופ’ בר עוז.

 

pic 2
קרדיט צילום: צוות החפירה

 

סקר חדשות NWS
תושבי חיפה: לאייזו רשימה תצביעו בבחירות למועצת העיר?
  • הוספו תשובה משלכם
התוכן דיבר אליכם? נשמח לשיתוף שלכם:
פייסבוק
טלגרם
טוויטר
וואטספ
דוא״ל
הדפסה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

For security, use of Google's reCAPTCHA service is required which is subject to the Google Privacy Policy and Terms of Use.

המלצת העורך

סיכום חדשות היום אצלכם במייל

בלי ספאם | מיטב הידיעות | מידי יום