האם התגלתה “דרך המשי” הישראלית?
בחפירה של אוניברסיטת חיפה, שנערכת בשיתוף ד”ר רועי גלילי מאוניברסיטת בן גוריון, ד”ר אורית שמיר מרשות העתיקות, ד”ר בריט הילדברנדט מאוניברסיטת גוטינגן בגרמניה ונופר שמיר מאוניברסיטת חיפה, באתר נחל עומר שבערבה מצאו החוקרים שפע של ממצאים מיובאים מן המזרח המתוארכים לתקופה האסלאמית הקדומה לפני כ-1,300 שנים.
הממצאים כוללים בין היתר אריגי כותנה ומשי שמקורם, סביר להניח, מהודו וסין.
“הממצאים שלנו הם ככל הנראה עדות ראשונה לכך שהייתה גם ‘דרך משי ישראלית’ ששימשה סוחרים בנתיבות המסחר הבינלאומי.
דרך זו שהתפצלה מהדרך המסורתית עברה מצפון לישראל בתוואי דרך הבשמים, חצתה את הערבה והתחברה לדרכים שחצו את ארץ ישראל לאורכה וכן ולנמלי הים התיכון”, אומר פרופ’ גיא בר עוז, מבית הספר לארכיאולוגיה ותרבויות ימיות באוניברסיטת חיפה, שמוביל את החפירה.
דרך המשי הייתה נתיב הסחר היבשתי העיקרי להעברת סחורות מסין, דרך הודו, מצרים והמזרח התיכון לאירופה.
נתיביה העיקריים של הדרך עברו בקונסטנטינופול בירת האימפריה הביזנטית, היא איסטנבול של היום.
“דגמי הובלת הסחורות וטווחי הסחר מעידים על תהליכי הגלובליזציה שחווה המזרח התיכון בשלהי האלף הראשון”, הסבירו פרופ’ בר עוז וד”ר גלילי והוסיפו: “עד היום התבסס הדיון האקדמי בנושא הרכב הסחר הקדום בעיקר על מקורות היסטוריים.
הממצא הארכאולוגי, המאפשר לגעת בחומר, היה נדיר”.
במחקר זה עוקבים החוקרים אחר השינויים שהתרחשו לאורך ציר הזמן באמצעות ניתוח מצבורי אשפה של אתרים לאורך הדרכים במטרה להכיר את חיי היומיום של מובילי השיירות העתיקות ובחיפוש אחר החומרים האקזוטיים שהובלו לאורך הדרך. במהלך המחקר נבחנו אשפות אתר נחל עומר בערבה, אתר מהמאה ה-7 לספירה, ראשית התקופה האסלאמית באזור.
להפתעתם גילו החוקרים “מטמון” אורגני שכלל שפע ממצאים שמשרטטים באופן מפורט את תרבותם החומרית וחיי היומיום של תושבי המדבר הקדומים: אריגים, פריטי לבוש, פריטי הגיינה רבים, דוגמת מקלות אוזניים ותחבושות, רצועות עור, פרטי חגורות, גרבים, סוליות נעליים, מסרקים ועוד.
שפע הפריטים האורגניים שנתגלו איפשר לבצע תיארוך מדויק באמצעות פחמן 14 והם תוארכו למאות 8-7 לפני הספירה.
“הממצאים כוללים מספר רב של חומרים מיובאים, כולל אריגים בדגמי עיטור אופייניים שמקורם מהודו ופריטי משי מסין שעד היום טרם התגלו בארץ בתקופה זו.
העושר והשפע של הממצאים מעיד על הביקוש הרב למוצרי המותרות מן המזרח”, הסבירה ד”ר שמיר, מומחית לאריגים.
החוקרים מעריכים שאריגי הכותנה הגיעו ככל הנראה מהודו ומנוביה, סודן של היום, שני מרכזי ייצור כותנה מרכזיים המוכרים מן התקופה וכי אריג המשי שנמצא מהווה עדות משמעותית לסחר שמקורו בסין.
נחל עומר הינו החשוב ביותר מבחינת ממצא הטקסטיל מכל אתרי העת העתיקה שהתגלו עד כה בישראל.
הממצאים באתר מלמדים על קפיצת דרך בהתפתחות הטכנולוגית. באתר נמצאה כמות רבה של אריגי כותנה, חלקם מעוטרים בדגם בצורת איקט (Ikat).
בטכניקה זו השתי נקשר ונצבע לפני האריגה בדוגמה שהוכנה מראש. עד כה נתגלו אריגי איקט מכותנה במספר מועט של אתרים במזרח התיכון, לעומת זאת, באיורי קיר במערות באג’נטה שבהודו, המתוארכים למאה השישית לספירה, נראות דמויות לבושות בבגדים מעוטרים בדגמים הדומים לאלה שנמצאו בנחל עומר.
האריגים גם מספקים דרישת שלום מאירן. באתר התגלו אריגים העשויים כותנה לבנה וצמר צבעוני הארוגים יחדיו באריגה מורכבת, הם שימשו לייצור שטיחים והם מיוצרים עד היום באופן דומה באזורים שונים באירן ובמדינות נוספות במרכז אסיה.
לדברי החוקרים, צבעי האריגים נשמרו היטב והם מעוטרים במגוון צבעים וצורות בגווני צבע כחול שמקורו באינדיגו, אדום מפואת הצבעים, חום ועוד.
עוד הם הוסיפו כי במהלך התקופה האסלאמית הקדומה, דרך הבשמים ההיסטורית שבה עברו סחורות מדרום ערב לנמלי הים התיכון בתקופות ההלניסטית והרומית כבר לא הייתה פעילה ולפיכך הם מעריכים שממצאי החפירה מעידים לראשונה על שינויים שחלו, באופי הדרך, במהלכה ובסחורות שעברו בה בתהליכי הגלובליזציה.
“הממצאים מן החפירה משקפים קשרים ייחודיים בקנה מידה עולמי עם מקורות ייצור אריגים במזרח הרחוק ומוסיפים מידע חדש לחשיבותה של הדרך בהיבט האזורי והגלובלי להעברה של סחורות, אנשים, טכנולוגיות ורעיונות”, אמר פרופ’ בר עוז.
