התלמידות החליטו, יחד עם המורה רעות שרוני דויטש, לצבוע את הספסלים הציבוריים ולהוסיף שורה של שיר מוכר כדי שכל העוברים ושבים וגם היושבים על הספסלים יקראו ואולי אף ישירו ויחייכו.
בעקבות שיעורי ‘זהות ויצירה’ המורה והתלמידות אספו מגווני השירה העברית שורות משמעותיות וחיוביות הבנות בחרו את השורות שדיברו אליהן יותר.
לאחר אישור שקבלו מעיריית חיפה, הבנות איירו את שורות השיר על הספסלים בשכונה.
בין השורות שנבחרו היו “בארץ אהבתי השקד פורח” של לאה גולדברג.
“מלאכי ציפורים מעליך מלווים את צעדיך” של אהוד בנאי.
“כל שיר הוא זיכרון בלתי נמנע” של שלמה ארצי ועוד.
הכוונה היא בקרוב להוסיף ולהרבות טוב בעוד ספסלים גם בשכונת נווה שאנן.
חנה מייזלס תלמידת כיתה י’ משתפת: “רצינו להאיר לאנשים את היום ולשמח אותם בציור ובשירה עברית, שמחתי על ההזדמנות לבטא את עצמי בצורה מיוחדת כל כך ולהפוך את הדבר הרגיל והיומיומי כמו ספסל לנקודת הפתעה משמחת ביומם של אנשים”.
מוריה שפירא, מנהלת האולפנה: “היוזמה מקסימה ויצירתית, כל הכבוד לבנות שמצאו דרך כל כך יפה להתחבר לקהילה ולחבר אותה לשירה העברית הקסומה שלנו”.
