היחמור הוא מין שנכחד מהארץ בסוף המאה ה-19, בשל צייד ופגיעה קשה בחורש הסבוך הים תיכוני, בית גידולו הטבעי.
עד שנות ה-50 היחמור הפרסי נחשב כמין שנכחד כליל מן העולם, אך אוכלוסייה קטנה של יחמורים שנמצאה בדרום מערב אירן נתנה פתח של תקווה לאישוש מין זה.
באמצע שנות ה-50 של המאה ה-20 הועברו זכר ונקבה מאיראן לגרעין רביה בגן חיות בגרמניה וחלק מצאצאיהם הוחזרו לגן חיות באירן, כאשר הוחלט בארץ לנסות ולהשיב מינים נכחדים לארץ נבחר היחמור להיות אחד המינים.
בשנת 1976 הובאו שני זוגות מגרמניה ובשנת1978 הובאו עוד 4 נקבות בטיסת אלעל האחרונה מטהרן במבצע מורכב וחשאי, פרטים אלה היו הבסיס לגרעין הרבייה שהוקם בחי בר שהתרבה בצורה מרשימה ואפשר גידולם של מאות יחמורים עד כה.
באמצע שנות ה-90 הוחל בהשבת המין לטבע על ידי רשות הטבע והגנים, בתחילה הושבו היחמורים רק לנחל כזיב שבגליל המערבי.
אחרי שהתהליך הוכתר בהצלחה ובאזור התבססו פרטים רבים, הוחל בשחרור בנחל שורק שבהרי יהודה, בשיתוף גן החיות התנכ”י בירושלים.
משנת 2014 הוחל בשחרור יחמורים בגליל העליון ושנה אחר כך גם בכרמל בישראל מוערכת אוכלוסיית הבר בכ-250 עד 300 פרטים ובגרעיני הרבייה בחי בר כרמל ובגן היות התנכ”י, עוד כ-150 פרטים.
אוכלוסיית הבר של היחמורים בישראל, היא הגדולה בעולם.