בתוך כך, היום (שני) אותרו גושי זפת חדשים במספר חופים בגזרת חיפה במכמורת, נחשולים, גדור ואחרים.
זרמי הים סוחפים איתם שאריות זפת בעיקר מקרבת החוף ותופעה זו צפויה להמשיך בהיקף מקומי בימים הקרובים בחופי ישראל, בהתאם לכיווני הזרמים ולשינויים בגובה הים.
בזיהום הזפת בחופי ישראל גרם לזיהום משטחים קשים, דוגמת סלעי חוף, משטחי סלע אופקיים, טיילות צמודות חוף ושוברי גלים. בעוד שאת הזפת מהחוף החולי ניתן לנקות באמצעים ידניים פשוטים, ניקוי הזפת ממשטחים קשים הוא אתגר הדורש ציוד מיוחד וכוח אדם מקצועי.
לאור זאת, מעוניין המשרד להגנת הסביבה להסתייע בחברות שיש בידן לטפל בנזקים הקשים של זיהום הזפת שנפלטה אל החופים, כדי שיוכל לבדוק את הפתרונות המוצעים ולהנחות בשיתוף רשות הטבע והגנים את הרשויות המקומיות כיצד להשתמש בהם וליישם אותם.
“המשרד להגנת הסביבה קורא לגופים הבאים להציע את שירותיהם באחד או יותר מנושאים אלה:
מיפוי האזורים המזוהמים בכלל הרשויות הימיות, קביעת מדיניות טיפול ויצירת סדר עדיפות לטיפול על פי ההשפעה האקולוגית, חלק זה יתבצע על-ידי אקולוג ימי.
ניקוי הזפת מהמצעים הקשים באמצעות ציוד ייעודי וכוח אדם מנוסה
חברות העוסקות בייצור או ייבוא של חומרי ניקוי למצע קשה, על פי סטנדרטים אותם דורשים גורמי המקצוע
על חברות המעוניינות לקחת חלק בניקוי המשטחים המזוהמים, להיות בעלות ניסיון מוכח בניקוי משטחים קשים בסביבה הימית והחופית בהפעלת ציוד שאינו פוגע בחי הימי ובמאפייני המשטח המנוקה.
כמו כן, עליהן להיות בעלות ניסיון בהפעלת ציוד למניעת זיהום ים סביב אתרי הניקוי”.
השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל: “אנחנו נמצאים בשיח שוטף עם הרשויות המקומיות ורשות הטבע והגנים כדי לאפיין את הצרכים שלהם כתוצאה מנחיתות הזפת בחופים.
המשטחים הסלעיים הם קשים במיוחד לניקוי, ולכן אנחנו בוחנים את כלל הטכנולוגיות הקיימות בנושא, כדי לוודא שלא ייגרם נזק לסלעים ולסביבת החי בעת הניקוי.
נמשיך ללוות את הרשויות בתהליך”.
בתוך כך, בישיבת הממשלה השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל: “יש לקיים דיון דחוף עם כלל גורמי הממשלה הרלוונטיים בנוגע לתוכנית להגדלת נפח פעילות שינוע נפט גולמי בקווי קצא”א, מה שראינו השבוע בחופים באירוע הזפת החמור הוא בזעיר אנפין לעומת כמויות הנפט שעליהן מדובר במקרה של קצא”א.
יש לתת דגש להשלכות הפוטנציאליות החמורות לסביבה, שעלולות לשנות את פני האזור במקרה של אסון ולגרום לנזקים בלתי הפיכים.
אין צורך להכביר במילים על ההשלכות הסביבתיות החמורות אשר עלולות להתרחש במימי הים התיכון והים האדום, כפי שחווינו בזעיר אנפין רק בשבוע שעבר, עת נשפכו כמויות נפט קטנות לאין שיעור מאלו שאליהן אנחנו מדברים במקרה של קצא”א.
הדברים באים לידי ביטוי בפן התכנוני, הגולל הגדלת פעילות שינוע דלקים פוסיליים במקום כה רגיש כמפרץ אילת, בהתחשב בהתרחבותה והתבססותה התיירותית של העיר אילת, במה שמצטייר כצעד בכיוון שגוי.
בפן המדיני גלובלי, מדובר ביוזמה בלתי סביבתית בעליל של הגדלת נפחי שינוע נפט גולמי, במקום לעודד השקעות באנרגיה מתחדשת ובכלכלה דלת פחמן.
כמו כן, יגדלו סיכוני שפך נפט למפרץ אילת, ובהתאמה יגדל גם הסיכון באשקלון, בדגש על רגישות המערכת האקולוגית בים סוף.
צמצום השימוש של ישראל בדלקים פוסיליים, שאליו מוביל המשרד להגנת הסביבה, הוא יעד לאומי אסטרטגי, שהכרחי לצמצום זיהום האוויר והתחלואה והתמותה הנובעים ממנו. ישראל התחייבה לקדם מעבר לכלכלה דלת פחמן, כחלק מהתהליך הבין-לאומי בהובלת ה-OECD והאו”ם, למאבק במשבר האקלים”.
השרה אמרה את הדברים בהמשך לתוכניות להגדלת נפח פעילות שינוע הנפט בקו צינור אירופה אסיה (קצא”א), אשר עשויות לאפשר הובלה של מאות אלפי טונות של דלקים פוסיליים במים הטריטוריאליים של מדינת ישראל.
בפרסום של המשרד מפורטים, פרטים נוספים בנוגע לבעלי מקצוע הרוצים להצטרף לפרויקט ניקוי הזיהום וכמו כן, פירוט נוסף לגבי החומרים בהם ניתן יהיה לעשות שימוש.
למפת רמזור זיהום החופים של המשרד להגנת הסביבה >> לחצו כאן
