שיעור פילאטיס שגרתי בסטודיו הפך לרגע מכריע, שבו הערנות של המדריכה מנעה סיכון ממשי לחייה של אחת המתאמנות.
טלי מאיר, פיזיותרפיסטית ומדריכת פילאטיס במכבי שירותי בריאות במרכז המכונים-חיפה, הבחינה שמשהו אינו מתנהל כשורה אצל המתאמנת, בת ה-70.
האישה נראתה חסרת מנוחה, מתקשה למצוא תנוחה נוחה ומתנשפת בצורה חריגה, צבע הרגליים הכחלחל שלה משך את תשומת הלב של טלי, והדליק אצל המדריכה נורה אדומה.
"במהלך התרגילים שמתי לב שהיא עוצרת לנשום יותר מהרגיל", מספרת טלי ומוסיפה: "ניגשתי אליה ושאלתי אם הכל בסדר.
היא טענה שעשתה בדיקות ושכל התוצאות תקינות, ושיש לה תור לסוף ספטמבר, אבל משהו לא הסתדר לי.
ידעתי שמצב כזה אינו טבעי ואי אפשר לקחת בו סיכון".
בזמן התשאול הפיזיותרפיסטית מבינה שההתנשפויות מופיעות גם במאמצים יומיומיים כמו עלייה במדרגות והליכה ואף לאחר ארוחות.
יותר מכך, היא מבינה שמדובר במצב מסכן חיים. לאחר שיחה ארוכה ושכנוע מתמשך מול הספק והחשש של המטופלת, היא הצליחה לשכנע אותה לגשת מיידית להמשך בירור רפואי.
באותו לילה המטופלת עדיין לא ניגשה מתוך חשש לקבלת טיפול ואף אמרה: "אני יודעת שאם אלך ואמות בשינה אז הכל בסדר", אלא שבבוקר כשהתחושות החריגות מהאימון לא חלפו ואף החמירו.
שהשיחה עם המדריכה הובילה את המטופלת לפנות למוקד האחיות של 'מכבי', תוך דקות בודדות האמבולנס הגיע לביתה והוביל אותה לבית החולים.
שם היא אובחנה עם תעוקת חזה וחסימות בכלי הדם, מצב שבו כלי הדם נחסמים חלקית או באופן מלא, מצב מסוכן שמוביל לפגיעה בלב ואף למוות פתאומי.
למטופלת בוצע צנתור דחוף כבר באותו היום, מה שמעיד על חומרת המצב והיא שוחררה לאחר מספר ימים.
בימים אלו החלה בחזרה להתאמן ומצבה הוטב הודות לזיהוי המוקדם והטיפול המיידי.
"אני מרגישה כל כך הרבה מזל שהגעתי לשיעור הפילאטיס", משתפת המטופלת ומוסיפה: "מסתבר שאימון יכול להציל חיים. אני מוקירה תודה ענקית על האכפתיות וההקשבה ואני מבינה עכשיו עד כמה חשוב להקשיב לגוף שלי ולדאוג לעצמי, ולא להתעלם מסימנים".
טלי מאיר, פיזיותרפיסטית ומדריכת פילאטיס במרכז המכונים של מכבי שירותי בריאות בחיפה סיכמה: "אני שמחה שהקשבתי לתחושת הבטן המקצועית שלי ושלא ויתרתי גם כשהיא סירבה תחילה ללכת להיבדק.
התעקשתי לפעול במיידי והצעד הזה התברר כמציל חיים.
חשוב להקשיב לסימנים ולהגיב בזמן, זה יכול להיות ההבדל בין חיים למוות".
המקרה הזה מדגיש עד כמה ערנות, אכפתיות ומקצועיות בקהילה יכולים להציל חיים גם מחוץ לחדר הטיפול.
