משרד הבריאות מעדכן את רשימת המזונות הזכאים לשאת את הסמל הירוק בחזית האריזה, במסגרת המשך יישום רפורמת הסימון התזונתי שהחלה בשנת 2020. בעדכון הנוכחי נוספה קטגוריה חדשה: תבשילים וסלטים, כך שגם מנות מוכנות או ארוזות, דוגמת סלטי קטניות, תבשילים מבוססי ירקות ודגנים מלאים, מרקים עשירים ומנות משולבות, יוכלו לשאת את הסמל הירוק, בתנאי שכל רכיביהן עומדים בדרישות התזונתיות שנקבעו.
המהלך משתלב במדיניות רחבה שמוביל משרד הבריאות ליצירת סביבת מזון בריאה יותר ולשמירה על בריאות הציבור.
בין היתר, פועל המשרד להרחבת נראות הסמל הירוק על המדף, לשילובו בפלטפורמות קנייה מקוונות, לעידוד השימוש בו במכרזי הזנה מוסדיים, כולל במסגרות חינוך ולהטמעתו בקמפיינים ציבוריים ובהדרכות לאנשי מקצוע.
מודל הסימון בחזית האריזה, הייחודי לישראל, כולל סימון אדום מחייב למוצרים עתירי סוכר, נתרן או שומן רווי, לצד סימון ירוק חיובי למוצרים התואמים את ההמלצות התזונתיות הלאומיות ומטרת הסימון היא להקל על הצרכן בזיהוי מזון איכותי ולהעדיף מזון המבוסס על רכיבים טבעיים ושלמים בבחירות היומיומיות.
הקריטריונים לקבלת הסמל הירוק
המוצרים הזכאים לסמל נבחנים על ידי ועדה מדעית מקצועית ובלתי תלויה, הפועלת ללא ניגודי עניינים ומעדכנת את הקריטריונים אחת לשנה בהתאם להתפתחויות מדעיות ולצרכים בריאותיים.
עקרונות הליבה לקבלת הסמל כוללים:
מזונות שאינם נושאים סימון אדום (כלומר אינם עתירי סוכר, נתרן או שומן רווי).
עמידה בסף מקסימלי של נתרן שנקבע לכל קבוצת מזון שבה מותרת הוספת מלח.
מזונות לא מעובדים, מעובדים מינימלית או מעובדים באופן מוגבל לפי סיווג NOVA – ללא חומרים משמרים או תוספים (למעט העשרה לפי תקן).
אי הכללת מוצרים אולטרה-מעובדים, למעט חריגים ספציפיים שהוגדרו.
התאמה להנחיות התזונתיות הישראליות לאוכלוסייה הבריאה.
תרומה תזונתית משמעותית לתפריט הכולל.
מנהלת אגף התזונה במשרד הבריאות, ד"ר מורן בלייכפלד מגנאזי, מסרה כי העדכון משקף את המחויבות להמשיך ולקדם סביבת מזון בריאה בישראל.
לדבריה, הסמל הירוק הוא כלי משמעותי המסייע לציבור לזהות מזון בריא ואיכותי, ומעודד את תעשיית המזון לפתח מוצרים התואמים את ההמלצות התזונתיות הלאומיות.
הוספת קטגוריית התבשילים והסלטים, ציינה, מהווה צעד נוסף בהנגשת מזון בריא, מגוון וישים יותר לשגרת החיים של הציבור.
במשרד מדגישים כי חשוב לשמור על סימון אחיד, מקצועי ומבוסס קריטריונים מדעיים בלתי תלויים, כזה שמטרתו לשרת את בריאות הציבור לאורך זמן, ולאפשר לצרכנים בחירה מודעת ומושכלת יותר גם בעולם של מזון מוכן ומהיר.
