בהגרלה שובצו 442 סטאז'רים וסטאז'ריות, מהם 278 בוגרי מוסדות לימוד רפואיים מוכרים ו-144 בוגרי מוסדות שאינם מוכרים. מדובר בהיפוך מגמה ביחס לשנים קודמות, שבהן מספר בוגרי המוסדות שאינם מוכרים היה גבוה יותר.
במשרד הבריאות רואים בכך ביטוי ישיר לרפורמה שנועדה להבטיח כי הרופאים המצטרפים למערכת הבריאות הוכשרו במוסדות העומדים בסטנדרטים מקצועיים ובינלאומיים גבוהים.
במקביל לרפורמה, ממשיך משרד הבריאות להרחיב את היקף ההכשרה בישראל ומספר הסטודנטים לרפואה במוסדות הלימוד בארץ גדל מכ-900 ליותר מ-1,400, כאשר היעד שהציב המשרד הוא להגיע לכ-1,700 סטודנטים בשנה, במטרה להתמודד עם המחסור בכוח אדם רפואי ולחזק את מערכת הבריאות לשנים הבאות.
גם נתוני השיבוץ מעידים על שביעות רצון גבוהה יחסית מהליך ההגרלה. בקרב בוגרי המוסדות המוכרים, 73% שובצו בבית החולים שבחרו בעדיפות הראשונה, 13% נוספים בעדיפות השנייה, ו-97% קיבלו אחד מחמשת בתי החולים הראשונים שביקשו.
בקרב בוגרי המוסדות שאינם מוכרים, 58% שובצו בעדיפות הראשונה, 17% בעדיפות השנייה ו-94% קיבלו אחד מחמשת היעדים המועדפים עליהם ובמשרד הבריאות מציינים כי מדובר בתהליך שיבוץ יציב ומאוזן, גם בתקופה של שינויים מבניים במערכת.
גם לצפון יש מה להרוויח
לשינוי בהרכב הסטאז'רים עשויה להיות משמעות גם עבור בתי החולים באזור הצפון ובשנים האחרונות משקיע משרד הבריאות מאמצים בחיזוק מערכת הבריאות בפריפריה, כאשר בתי החולים בצפון ממשיכים לקלוט סטאז'רים ומתמחים חדשים מדי שנה.
בתי החולים המרכז הרפואי רמב״ם, המרכז הרפואי כרמל, המרכז הרפואי בני ציון, המרכז הרפואי לגליל, המרכז הרפואי זיו והמרכז הרפואי צפון (פוריה) מהווים חלק בלתי נפרד ממערך ההכשרה של דור הרופאים הבא, כאשר הגדלת מספר הסטודנטים לרפואה בישראל עשויה להרחיב בשנים הקרובות גם את היצע הסטאז'רים שיגיעו לבתי החולים באזור.
הנתונים מצטרפים גם לממצאים שפרסם משרד הבריאות מוקדם יותר השנה, שלפיהם אזור חיפה נחשב לאחד האזורים המועדפים על סטאז'רים בישראל לאחר אזור המרכז, בעוד שבתי החולים בצפון ממשיכים להשקיע בשיפור סביבת ההכשרה, ההדרכה והליווי המקצועי של דור הרופאים הצעיר.
במשרד הבריאות מדגישים כי הרפורמה והרחבת מסלולי הלימוד נועדו להבטיח לא רק תוספת של רופאים למערכת, אלא גם לשפר את איכות ההכשרה, לחזק את הרפואה הציבורית ולהבטיח שירות רפואי מקצועי ובטוח יותר לכלל אזרחי ישראל.
