לשקט בזמן ישיבת ילדינו מול המסך יש מחיר, אנו יודעים שישיבה ממושכת ומינימום תנועה פוגעים בבריאות הפיזית והנפשית, אך מתקשים לפעול.
הילדים שלנו גדלים לתוך מציאות של בהייה וישיבה ממושכת מול מסכים וכהורים אנו תוהים האם בעולם שכולו מסכים וטכנולוגיה, אפשר אחרת. אז האם אפשר?
התשובה לכך היא כן, בוודאי שאפשר.
ראשית נזכור שלנו כהורים יש השפעה על ילדינו, אך מצד שני חשוב שנזכור שאם ננסה לנתק את הילד מהמסכים לגמרי הוא עלול שלא לשתף פעולה וכך נאבד את הקשב שלו לפעילויות אחרות.
לכן לא מומלץ לנקוט בחשיבה של הכול או כלום. נשאל את עצמנו איך אפשר לשפר את המצב ולו במעט.
נזכור שילדים אוהבים מאוד פעילות משפחתית משותפת ונשתדל ליזום, “משבצות תנועה”, קצרות ומהנות.
היענות הילד לפעילות גופנית תהיה מוצלחת אם נשתמש בשפה חיובית ושמחה, נדבר בשפה בונה ומעודדת. למשל, “איזה שירים אתם אוהבים? בואו נבחר כמה ונרקוד ביחד” או “ישבנו כל היום, בואו נפעיל קצת את השרירים, נזיז ידיים ורגליים, נחזק את הגוף”.
כאשר אנחנו מדברים על פעילות גופנית מתוך מטרה של תרומה לבריאות הפיזית והמנטלית, יש לנו אפשרות לפנות אל כולם באופן שווה.
לא ניתֵן יחס שונה לילד עם משקל תקין ולילד עם עודף משקל, הרי הערך שאנו מקנים להם הוא אותו ערך חשוב לשמור על הבריאות, לכן כדאי למצוא דרכים לעודד לחיזוק הגוף ולא לחתירה לרזון.
פעילות גופנית קצרה מספר פעמים ביום מאפשרת התרעננות והיא הדרך להמשיך ולהתמיד בתנועה לאורך זמן.
מה לא כדאי לעשות?
לקשר פעילות גופנית לירידה במשקל ולפָחד מהשמנה, ולהשתמש במשפטים כמו: “חייבים לשרוף קלוריות”, “כמה אכלנו גם יום שלם של קפיצות לא יעזור לנו”, “אני עושה המון פעילות וכלום לא עוזר, אני לא מצליחה לרדת במשקל”.
נרצה להתמקד בחשיבות הפעילות הגופנית ותרומתה לבריאותנו, וכמובן להנאה שאנחנו מפיקים ממנה.
חשוב לדעת שגם אם הילד לא אדום ומזיע, הפעילות הגופנית מיטיבה עימו.
מה אפשר להציע?
הפסקות יזומות, למשל, הפסקת כמה דקות בין סיום הלימודים ולפני ארוחת צהריים ושוב אחר הצהריים.
בהפסקות אלה אפשר לרקוד בבית או בחצר בשילוב מוסיקה קצבית שאוהבים, לקפוץ עם דִלגית, לקפוץ על טרמפולינה או לשחק מחבואים.
לפחות פעמיים בשבוע נסו לשלב חצי שעה של פעילות משותפת: ללמוד טניס שולחן, אפשרי בכל בית, לשלב בין הליכה לריצה, להתחרות טיול לאורך טיילת קרובה לבית או על שפת הים ועוד.
אם נסכם, ניתן לומר שכדאי לחבר את הילדים להנאה שבפעילות, בתור התחלה לא רמת העצימות היא החשובה אלא עצם הפעילות והפחתת זמן המסך.
הפעילות הזו תוביל לדברים מבורכים נוספים, הניסיון מראה שבהמשך הילדים מתחילים ליזום בעצמם פעילות משפחתית משותפת ומביאים רעיונות משלהם לביצוע עם המשפחה וגם עם החברים.
זה אפשרי, בהצלחה.
