מקור הנגיפים הגורמים לשפעת הוא ממשפחה הקרויה אינפלואנזה והמאפיינים העיקריים של נגיפים אלה הוא כושר הדבקה גבוה והיכולת שלהם להשתנות מעט מדי שנה.
בגלל כושר ההדבקה הגבוה של הנגיף ומתפשטת המחלה במהירות רבה.
הטיפול הטוב ביותר הוא טיפול מונע ולכן, מומלץ להתחסן כנגד השפעת. החיסון חשוב לאנשים חולים במחלות כרוניות, תינוקות מגיל חצי שנה וילדים עד גיל 12 שנים, אך גם לגדולים יותר מומלץ להתחסן. החיסון בזריקה מכיל וירוסים “מומתים” של ארבעת זני השפעת, שצפויים להיות הפעילים ביותר השנה.
ד”ר רינת שקד, מומחית ברפואת ילדים ומנהלת מרפאת כללית רסקו בקריית ים: “שפעת היא מחלה נגיפית נפוצה ומידבקת שתסמיניה מלווים בחום, כאבי שרירים, שיעול, כאב גרון וכאב ראש.
תופעות אלה קלות וחולפות בדרך כלל מאליהן תוך שבוע עד עשרה ימים. בחלק מהמקרים המחלה מסתבכת
ועלולה לגרום לזיהומים משניים כגון בדלקת אוזניים, דלקת ראות וזיהומים במערכת העצבים ובמקרים נדירים עד כדי תמותה.
מדובר בחיסון מומת ולכן, אין אפשרות להידבק ולחלות בשפעת עקב החיסון. אלה שטוענים שחלו בגלל החיסון טועים ומטעים. הווירוסים גורמים מחלות על ידי התחלקות והתרבות בתוך תאי המאכסן. הווירוסים בחיסונים “מומתים” ולכן, אינם יכולים להתחלק ולגרום למחלה. כאשר מתפתחת מחלה, ההדבקה בשפעת הייתה בסמוך לקבלת החיסון.
חשוב להקפיד על שטיפת ידיים במים וסבון לאחר טיפול בילד ולפני טיפול במזון, אפשר להשתמש גם באלכוג’ל לחיטוי הידיים, יש להימנע מהעברת כלי אוכל בין ילדים. אם הילד כבר נדבק וחולה, יש להשאירו בבית ועדיף גם להרחיקו מאחיו, עד שיחלים”.
בנוסף, ישנו חיסון הניתן באמצעות ספריי לאף, פלומיסט וגם חיסון זה מכיל את ארבעת זני השפעת, אך הם “חיים מוחלשים” ואינם יכולים לגרום להידבקות בשפעת. היתרון הגדול הוא שלא מדובר בזריקה, לא כואב ואין תגובות מקומיות באזור ההזרקה, אך אינו מומלץ לחולי אסטמה וילדים עם דיכוי מערכת החיסון.
החיסון הוכח בכל העולם כיעיל, הוא מפחית תחלואה בקרב הילדים, מפחית את הדבקת הוריהם והדבקה בתוך המשפחה וכפועל יוצא ההורים נעדרים פחות מהעבודה.
בעקבות החיסון יש פחות סיבוכים למחלת השפעת, צריכת האנטיביוטיקה פוחתת ונמנעים אשפוזים.
בחורף אנו סוגרים את כל החלונות ובהיעדר אוורור, הווירוסים הנפלטים לחלל האוויר בכל נשיפה אינם מתפזרים ועלולים להדביק את מי שנמצא בבית והסיכון לחלות עולה. חשוב לאוורר את הבית ולשמור על תחלופת אויר.
פעילות גופנית חשובה בכל עונה וגם בחורף. אפשר ורצוי מאוד שהילד ישחק בחוץ. האוויר הקר אינו גורם למחלות, רק הווירוסים שפעילים יותר בעונה הקרה גורמים להצטננות, שפעת וכו’, אך באוויר הצח הסיכון להדבקה קטן מאשר משחק בחלל סגור.
למרות הכול, ילדים נדבקים וחולים, מה עושים?
חום, התלונה השכיחה ביותר בחורף בעטיה מגיעים למרפאה. חום גבוה הינו חום מעל 38 מעלות. החום אינו מחלה ואין הכרח להוריד את החום בכל מחיר. החום הוא סימפטום, תוצר של פעילות מערכת החיסון שלנו הנלחמת במחולל המחלה.
יש לזכור שלחום יש השפעה חיובית על פעילות תאי הדלקת ושלילית על קצב התרבות וירוסים וחיידקים, כלומר, החום מסייע לגוף בהתמודדות עם המחלה.
אולם, מאחר והילד בדרך כלל סובל מההשפעה השלילית של עליית החום, הרגשה כללית גרועה, כאבי שרירים, יש לנסות להוריד את החום.
הטיפול כולל הפשטה משכבות בגדים עודפות, על מנת לאפשר לגוף לפלוט את החום לסביבה, אמבטיה פושרת, מנוחה, שתייה מרובה ותרופות להורדת החום. אנטיביוטיקה אינה מורידה חום. לכן אין טעם לתת אנטיביוטיקה בכל עליית חום.
נזלת, הפרשה רירית מהאף, צבעה יכול לנוע בין שקוף לצהוב, ירקרק. הנזלת הופכת מוגלתית בעקבות התהליך הדלקתי ברירית האף.
נזלת מוגלתית אינה סיבה למתן טיפול אנטיביוטי. הטיפול בנזלת כולל ניקוי האף, על מנת להקל על הנשימה על ידי ניגובו בטישו חד פעמי ולא חיתול בד או ממחטה, על מנת למנוע הדבקה חוזרת.
עד גיל שנה מותר לתת רק תרסיס/טיפות מי מלח ה”מרככים” את הנזלת ומאפשרים ניקוי קל יותר של האף.
מעל גיל שנה אפשר לתת טיפות המייבשות את הנזלת, לפרק זמן קצר.
דלקת אוזניים, דלקת אוזניים היא הסיבוך השכיח של מחלות וירליות של דרכי נשימה עליונות, והיא אחת הסיבות השכיחות לטיפול אנטיביוטי בילדים.
רוב דלקות האוזניים נגרמות על ידי נגיפים, וירוסים וחולפות גם ללא טיפול ספציפי ולכן לרוב נוקטים בגישת הטיפול המושהה, השגחה וטיפול להקלה על כאב וחום. במידה ואין שיפור או בהחמרה יינתן טיפול אנטיביוטי בתיאום עם הרופא המטפל.
דלקת גרון חיידקית, “סטרפטוקוקים”, היא מחלה אופיינית לחורף. בדרך כלל בילדים מעל גיל שלוש. המחלה מלווה בחום גבוה וכאבי גרון חזקים. האבחנה מתבצעת על ידי בדיקה גופנית ומשטח גרון.
אין טעם לתת אנטיביוטיקה לפני בדיקת הרופא וביצוע משטח גרון על מנת שלא לטשטש את הממצאים.
אם מדובר בדלקת גרון חיידקית מוכחת, יש ליטול את כל מנת האנטיביוטיקה, על מנת למנוע סיבוכים.
תרופות שכדאי שיהיו בבית, הן תרופות להורדת חום וטיפול בכאבים: פאראצטמול, אקאמול, נובימול או איבופרופן, נורופן, אדויל אייבו וטיפות להקלה בכאבי אוזניים.
המינון בהתאם למשקל הילד והרישום על גבי האריזה של התרופה.
