דבריו של מ”מ ראש העיר חיפה, נחשון צוק, באים על סמך מחקר שערך ד”ר אליקים בן חקון, יועץ לענייני ספנות וים לארגון הבריאות העולמי, שכותרתו: “האוניות מזהמות את האוויר יותר מכל מפעלי התעשייה יחד”.
במחקרו מציין בן חקון, כי רוב זיהום האוויר בחיפה, באשדוד ובאשקלון נגרם לא מתעשייה יבשתית של מפעלים כמו בזן וחיפה כימיקלים, אלא מפליטות של כלי שייט: “האוניות שמגיעות לחיפה ולאשדוד פולטות יותר חלקיקים נשימים וחנקן מכל מפעלי התעשייה ותחנות הכוח בחיפה, באשדוד ובאשקלון גם יחד”.
בן חקוק הוסיף כי: “בחיפה מצאתי שהאוניות מהוות גורם זיהום משמעותי בעיקר בעיר התחתית ובנווה שאנן, הדר הכרמל, קריית חיים וקריית ים”.
בהחלט מדובר בפצצת זיהום ענקית, בייחוד לאור העובדה שלאחרונה הושק ונפתח הנמל ,”הסיני”, במפרץ חיפה והפקק הימי של האוניות שקיים, כפי שניתן לראות בכל יום ויום.
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: “במטרה לעגן נספח 6 באמנת מרפול, הנוגע למניעת זיהום אוויר מכלי שיט, המשרד להגנת הסביבה תמך והיה שותף בניסוח התקנות המתאימות.
את ניסוח התקנות הובילה רשות הספנות והנמלים, בהתאם להחלטת הממשלה שקבעה כי הנושא יהיה בהובלתה.
תקנות אלו מורכבות וכוללות נספחים מקצועיים רבים, אשר בדיקתם ואישורם מצריכים עבודה רבה מצד רשות הספנות והנמלים ומצד משרד המשפטים.
בהתאם להחלטת ממשלה 542 מסוף אוקטובר, על שרת התחבורה להביא בתוך 90 יום לאישור הכנסת נוסח מוסכם של הצעת תקנות הנמלים (מניעת זיהום אוויר מכלי שיט), התשפ”א-2021.
ניתן לפנות למשרד התחבורה לשם בירור לוחות הזמנים.
מטבע הדברים, מכיוון שטרם נקבעה חקיקה המגבילה את זיהום האוויר מכלי שייט, לא ניתנים קנסות בנידון. מרבית מדינות העולם הטמיעו בחקיקה שלהן את החובות הקבועות בנספח השישי לאמנת MARPOL ולכן הן יכולות לבצע אכיפה כנגד כלי שייט מזהמים.
לאחר אישורן, התקנות יהוו מרכיב רגולטורי חשוב בהפחתת זיהום, בשל מגבלות שיוטלו על דלקים ומנועי האוניות ובהתאם לכך ניתן יהיה לבצע אכיפה.
נציין, כי איכות האוויר בתוך נמלי ים או סביב נמלי ים מנוטרת באמצעות תחנות תפעוליות לניטור איכות האוויר.
תחנות אלו מופעלות על ידי חברות הנמל בהתאם להוראות שהוציא המשרד להגנת הסביבה ולעיתים מופעלות על ידי איגודי הערים להגנת הסביבה הקיימים באזור”.
מאיגוד ערים להגנת הסביבה בחיפה, ביקשו למסור את התגובה, הארוכה, הבאה: “יש להימנע מלהתייחס לזיהום מנמלים כאילו זו תוכנית ריאלטי הבודקת מי הוא הגורם המזהם ביותר.
אמרנו זאת גם על רקע הדיונים של חברי וועדת המנכ”לים לבחינת עתיד מפרץ חיפה, כאשר העלו נציגי משרד האנרגיה והאוצר טענה כי נתוני המשרד להגנת הסביבה מעידים שהזיהום מהנמלים גבוה יותר מן הזיהום התעשייתי, כך שסגירת התעשייה הפטרוכימית לא תשנה באמת את מצב זיהום האוויר במפרץ חיפה ואף עלולה להרע אותו. מחקר עמוק ומקיף שנעשה במסגרת וועדת המנכ”לים הוכיח כי סגירת הפעילות הפטרוכימית במפרץ חיפה תפחית מהפעילות הנמלית הן במפרץ חיפה והן באשקלון.
הסיבה לכך היא שהיום מדינת ישראל מייבאת נפט גולמי ומייצאת תזקיקים והשינוי שמביאה תוכנית סגירת בז”ן משמעותו ייבוא תזקיקים לצרכי המשק הישראלי בלבד.
הפחתת הפליטות מהפעילות הנמלית מונחת על שולחן הממשלה כבר 4 שנים ויש לתת את הדעת מי עומד מאחורי דחיית התקנות הללו.
מדינת ישראל חתומה על אמנת MARPOL, אמנה בינ”ל למניעת זיהום מכלי שייט, אבל לא אישרה בתקנות את נספח 6 להפחתת זיהום אוויר מאוניות. החלטת ממשלה משנת 2015, “תכנית לאומית לצמצום זיהום אוויר והפחתת סיכונים סביבתיים באזור מפרץ חיפה”, קבעה שיש לחוקק תקנות להפחתת זיהום האוויר מהנמלים עד סוף 2017.
מדובר בעיקר בדרישה לשימוש בדלק דל גופרית ולכן גם דל בפיח, כאשר אוניות מתקרבות לנמל וכאשר הן עוגנות ליד הנמל ובנמל.
מעבר זה יצמצם באופן מאוד ניכר את זיהום האוויר מתחמוצות גופרית (SO2) וחלקיקים מרחפים נשימים (PM2.5). תקנות דומות מיושמות כבר ברוב העולם.
בנוסף, ידוע כי רמת הזיהום באוויר באזור מסויים, תלוייה בפיזור מזהמים שנפלטו ממקור הפליטה.
כלומר, הפיזור הוא פונקציה של קצב הפליטה, כיוון ומהירות הרוח ומרחק ממקור הפליטה, אלו הפרמטרים החשובים. לכן, גם אם ממצאי המחקר מצביעים על כך שיש יותר פליטות מהנמל, יש לבדוק מה קורה בקרב אזורי המחייה.
בעוד מתחם בז”ן, סביבו נמדדות חריגות בפליטת חומרים מסרטנים, נמצא בקרבה למספר שכונות מגורים ולאזור מסחרי, במקרה של מקור נמלי, הזיהום נפלט רחוק מאוכלוסייה והניטור והדיגום שנעשה על גדר נמל חיפה מצביעים על כך, שאכן מרבית הפליטות לא עובר הגדר.
חשוב לקחת בחשבון גם את הטופוגרפיה של האזור הגורמת לפיזור לא יעיל של מזהמים מהתעשייה המצויה בלב המטרופולין.
עבודתו של בן חקון שעוסקת בסוגיית הזיהום מנמלים חשובה. אכן, ידוע כי נמלים והאוניות המגיעות אליהם מזהמים, יחד עם זאת, הנמלים לא בהכרח מזהמים יותר מהתעשייה ובחלק מהחומרים הזיהום המשמעותי מגיע דווקא מהתעשייה כדוגמת פחמן דו חמצני.
בנוסף, על פי תוכנית שמקדם המשרד להגנת הסביבה, אוניות עוגנות ידרשו להתקין אמצעים להפחתת פליטת תחמוצות חנקן או לעשות שימוש בתחליפי דלק או להסב את המנוע הפועל בזמן העגינה להתחברות למערכת חשמל ESP בזמן עגינה ממושכת בנמל, בנמל המפרץ יותקנו מערכות אלו ובעתיד גם בנמל חיפה.
עד שניתן יהיה לדרוש זאת בתקנות, הדבר תלוי בקיום ההתקנים הנ”ל בכל האוניות, ניתן לדרוש את הרחקת האוניות ללא אמצעי הפחתה, בזמן המתנתן לכניסה לנמל, למרחק שלא יפחת מ-5 ק”מ מהנמל וזה על מנת ליצור תמריץ לחברות הספנות להתקין אמצעים להפחחת פליטות אלו, שכיום מרוויחות משריפת דלק זול ומזהם בזמן עגינת הספינות.
למרות הצפי לעלייה בתנועה הנמלית על רקע שיפור ועלייה ברמת החיים של החברה הישראלית, יישום התקנות להפחתת הזיהום יביא לשיפור המצב הסביבתי ויפה שעה אחת קודם”.
מידע נוסף ניתן למצוא כאן >> לחצו כאן
כמו כן במצאי >> לחצו כאן
מנמל חיפה סירבו להתייחס ולמסור תגובה אחר פניית חדשות NWS, במידה ותימסר תגובה נפרסם אותה בכתבה.
מעיריית חיפה לא נמסרה תגובה לפניית חדשות NWS, במידה ותימסר נפרסם אותה בכתבה.
בעקבות הכתבה בחדשות NWS, ממשרד התחבורה נמסר בתגובה: “משרד התחבורה פועל, מזה זמן רב, לקידום תקנות לאימוץ נספח 6 לאמנת מרפול למניעת זיהום אויר מכלי שיט.
לאחר שהושגה לאחרונה הסכמת המשרד להגנת הסביבה לנוסח התקנות ובהתאם להחלטת ממשלה, בכוונת המשרד להניח את התקנות לאישור וועדת הכלכלה בכנסת בהתאם, ללוחות הזמנים שנקבעו בהחלטת הממשלה.
עם זאת, יצוין כי הטענה על זיהום הנגרם מאניות הנמצאות בנמל המפרץ בחיפה חסרת כל בסיס ואינן תואמות את השינויים המשמעותיים שהתחוללו בענף הספנות ודלקי ההנעה בהיבט הבינלאומי.
זאת, מאחר והאוניות העוגנות בנמל חיפה כמעט ואינן מפעילות את מנועיהן הראשיים בעת שהייתם בשובר הגלים, מאחר והן ללא תנועה, ומכאן שלא ניתן לייחס להן טענות על זיהום.
בנוסף, מרבית האוניות בישראל משתמשות כבר יותר משנה בדלקים דלי גופרית המקטינים משמעותית את זיהום האוויר, בהתאם לאמנות בינלאומיות שנכנסו לתוקף”.
