צוותי כללית במחוז חיפה וגליל מערבי מטפלים בכ-73 אלף חולי סוכרת, כאשר למעלה ממחציתם בני 55 ואילך. שיעור התחלואה עולה בקרב בני 65 ואילך, ללא הבדל משמעותי בין גברים לנשים. נוכח תופעה מדאיגה שבה אנשים מבוגרים נמנעים מלהגיע למרפאה לשם מעקב וממעטים בפעילות גופנית, מקדישים צוותי כללית ליצירת קשר יזום ועדוד המטופלים להיבדק ולהקפיד הן על נטילת התרופות והן על הקפדה על תזונה נכונה ופעילות גופנית גם בימי סגרים ומגבלות הקורונה.
יתר על כן, חולי סוכרת נמצאים בתקופת הקורונה בסיכון גבוה מתמיד לסבול מסיבוכי המחלה ועלולים להזניח את בריאותם על ידי אכילה מוגברת ומנחמת והפחתה בפעילות גופנית, כל אלה, יחד עם לחץ רגשי, עלולים לגרום להחמרה במצבם ויציאה מאיזון. אולם, יתר על כן, צוות כללית במחוז חיפה וגליל מערבי הבחין בתופעה מדאיגה שבה רבים מחולי הסוכרת נמנעים מלהגיע לסדנאות הרבות שנערכות כרגיל במרפאות כללית במחוז חיפה וגליל מערבי ותורמות רבות למניעת החמרה ושינוי בהרגלי החיים.
כדי להמשיך ולתמוך בקבוצת החולים, להגביר את המודעות לסיכונים ולחשיבות שבאימוץ הרגלי חיים בריאים, יזמה המחלקה לקידום בריאות של כללית במחוז, בניהולה של ענת ספרוני-אליהו, סדנאות וירטואלית, בהן יכולים מי שחוששים להשתתף בסדנא פנים אל פנים, לעבור אותה באופן מקוון.
הסדנא, נערכת ללא תשלום ומבוססת על 6 מפגשים שבועיים, בני שעה וחצי המועברים על ידי צוות רב מקצועי שכולל רופאים ואחיות, דיאטנית, עובדת סוציאלית וצוות פיזיותרפיה, בדרך זו מקבלים המשתתפים מעטפת של כלל ההיבטים הקשורים בבריאותם, כדרך לשיפור איכות חייהם ולמנוע החמרה במחלתם ולהפחית חשש לסיבוכים.
פרטים והרשמה בטלפון המוקד של קופת חולים כללית: *2700
בתוך כך מצרפים לכם מאמר מאת, ד”ר רונית קלמנוביץ דיקשטין, מומחית ברפואה פנימית, אנדוקרינולוגיה וסוכרת, רכזת תחום הסוכרת במחוז חיפה וגליל מערבי, מאמר על על מחלת הסוכרת, דרכי מניעה וטיפול.
סוכרת היא מחלה מטבולית כרונית, המתאפיינת בעליה ברמת הסוכר בדם וירידה ביכולת של תאי הגוף לנצל את הסוכר שמצטבר בדם. ניתן לחלק את מחלת הסוכרת למספר “סוגי” סוכרת: סוכרת סוג 1, סוכרת תלוית אינסולין, בעבר נקראה סוכרת נעורים וסוכרת סוג 2, בעבר נקראה סוכרת מבוגרים, אך יכולה להתבטא גם בילדים, סוכרת הריונות ועוד סוגי סוכרת הנגרמת מסיבות אחרות ידועות. סקירה זו תתייחס בעיקר לסוכרת סוג 2.
מבחינה אפידמיולוגית, סוכרת “זכתה” על ידי ארגון הבריאות העולמי להגדרה של מגיפה. מספר החולים בעולם הולך ועולה וכבר עבר את התחזיות שהיו מצופות לפני כמה שנים.
על פי הערכות שונות, יש בארץ מעל 600,000 אנשים עם סוכרת מאובחנים, כ9.7% מהאוכלוסייה ומעל 200,000 אנשים עם סוכרת לא מאובחנים וכמעט 300,000 אנשים נמצאים בשלב הנקרא “טרום סוכרת”.
באדם הבריא, הגוף מווסת את רמת הסוכר, גלוקוז, בדם בין היתר בעזרת הורמונים שונים ובעיקר הורמון האינסולין המופרש מהלבלב. חלק מהסיבות הפיזיולוגיות הגורמות להתפתחות סוכרת הן פגיעה בתאי הלבלב הגורמת לחוסר חלקי או מלא בהורמון האינסולין, פגיעה בכמות ובאיכות, פגם ביכולת הניצול של האינסולין על ידי רקמות המטרה, תנגודת לאינסולין, יצור יתר של סוכר על ידי הכבד ופגיעה בהורמונים נוספים המשתתפים בתהליך ניצול הסוכר.
חוסר איזון ממושך ברמות הסוכר יכול לגרום לנזק בכלי דם בגוף בפגיעה בלב, במוח, ברגלים, בעיניים, בכליות, בתפקוד המיני ועוד.
עליה ברמת הסוכר לרוב אינה בעלת ביטוי פיזי מיידי והסיבוכים אינם מתפתחים מיד ולכן “מרגישים טוב” ולא פונים לבקשת עזרה רפואית.
מצב טרום סוכרת, פעמים רבות לפני שערכי הסוכר מגיעים לרמות המוגדרות כסוכרת, ישנה תקופה המוגדרת כ”טרום סוכרת” והאנשים במצב זה נמצאים בסיכון מוגבר להתפתחות סוכרת וגם להתפתחות מחלות לב וסרטן. טיפול בשלב זה עשוי למנוע את התפרצות הסוכרת והמחלות הנוספות. הטיפול בשלב זה מתבסס על שינוי הרגלי חיים. ללא טיפול שליש מהאנשים הללו יפתחו סוכרת תוך 6 שנים.
מי נמצא בסיכון להתפתחות “טרום סוכרת” וסוכרת?
ישנם גורמי סיכון המגדילים את הסכנה להתפתחות סוכרת: השמנה, תזונה לא מאוזנת, העדר פעילות גופנית, עישון, סיפור משפחתי של סוכרת, סוכרת הריונית ודכאון הם רק חלק מהמצבים הללו.
הוכח כי טיפול, בייחוד בשלבים הראשונים של המחלה וגם בשלב ה”טרום סוכרת”, מפחית מאד את הסיכון לסיבוכים ולהחמרת המחלה. בכל שלב שינוי הרגלי חיים יכול להשפיע על מהלך המחלה, ולהחזיר את הגלגל אחורה.
הטיפול הוא משולב שינוי בהרגלי חיים וטיפול תרופתי.
שינוי בהרגלי חיים מביא לשיפור בערכי הסוכר וגם משפר את גורמי הסיכון, השינוי כולל התייחסות לתזונה, לפעילות הגופנית, להפגת מתחים ויש אף מחקרים המראים כי טיפול בבעיות שינה או בהעדר שינה, משפר סבילות לאינסולין ומוריד רמות סוכר.
ירידה במשקל, מחקרים מראים כי ירידה של 5-10% מהמשקל ההתחלתי, באנשים עם השמנה או עודף משקל, מספיקה במרבית המקרים לשיפור ברמות הסוכר בדם.
תזונה, ללא קשר למשקל, כיום מוכרות דיאטות שונות שמסייעות באיזון סוכרת. לשמחתנו מצאו כי הדיאטה הים תיכונית, הינה אחת מהדיאטות שמסייעת בשיפור ערכי הסוכר. כדי להתאים תפריט אישי, המבוסס על העדפות אישיות ומצב בריאותי, כל אדם עם סוכרת או טרום סוכרת, זכאי לפגישות עם דיאטנית קלינית להתאמת תפריט המתאים לו.
פעילות גופנית, פעילות גופנית מסיעת בירידה במשקל וגם מסייעת בשיפור ניצול הסוכר על ידי תאי הגוף וכמובן יש עוד השפעות טובות במניעת ואיזון מחלות נוספות. ההמלצה הכללית היא לפעילות בת 30 דקות 5 פעמים בשבוע בימים שונים. לאנשים עם סוכרת, מומלץ להתייעץ עם רופא המשפחה לפני שמתחילים בפעילות מאומצת. למי שלא רגיל בפעילות קבועה כדאי להעלות את תדירות הפעילות והמאמץ הכרוך בה בהדרגה.
כדאי שהפעילות תהיה גם מהנה ומתאימה למבצע. הוכח גם שמספר פעמים של פעילות קצרה ביום מביא לתוצאות, אם אין פנאי לפעם ביום, למשל ללכת ברגל לעבודה, לרדת מהאוטובוס תחנה אחת לפני וכו’. שרותי בריאות כללית מפעילה קבוצות הליכה מונחות וללא תשלום, פרטים על מיקומן ושעות הפעילות באתר כללית ובמרפאות.
הפסקת עישון, עישון מעלה את התנגדות של הרקמות לפעילות האינסולין והפסקת עישון מסיעת בהחזרת הרגישות לאינסולין. כללית עורכת סדנאות גמילה מעישון עם מנחים שעברו הכשרה ייעודית, אשר רושמות הצלחה רבה בשעורי גמילה גבוהים לאורך זמן.
תרופות, כיום נמצאות בשוק מגוון רחב של תרופות בכדורים ובזריקות. התרופות נבדלות זו מזו במנגנון הפעולה, משך הפעולה, תופעות לוואי, דרך מתן כדורים או זריקה ומחיר. בשנים הקרובות אמורים להיכנס עוד תרופות למצאי התרופות הקיים. לרוב המטופל יזדקק לטיפול במספר תרופות המשלימות זו את זו במנגנון הפעולה שלהן.
לשמחתנו, בשנים האחרונות חל שדרוג משמעותי בטיפול התרופתי בסוכרת, חלק ממשפחות התרופות, אינן מטפלות רק ברמת הסוכר, אלא גם מסייעות במניעת תחלואה נלווית , מחלות לב, מחלות כליות וייתכן אירועים מוחיים ותחלואות נוספות ומוות, ללא קשר לירידה ברמת הסוכר.
בנוסף לחלק ממשפחות התרופות גם השפעה על משקל, לחץ דם ומאפיינים נוספים בתסמונת המטבולית.
כמו בהתאמת הטפול התזונתי, גם הטפול התרופתי ניבנה בהתאמה אישית למטופל, תוך התחשבות במאפייני מחלת הסוכרת שלו, משקלו, המחלות הנוספות עימן הוא מתמודד, רצונותיו, הרגלי חייו ומאפיינים מעבדתיים. לכל מטופל מורכבת ” חליפת טפול אישית” הכוללת לרוב מספר תרופות ממשפחות תרופות שונות.
דיכאון חרדה וסוכרת, ידוע כי יש קשר בין המצב הנפשי ומחלות כרוניות כמו סוכרת והשמנה. מצב רוח דכאוני יכול להשפיע על הטיפול העצמי בסוכרת, תזונה לא מתאימה, חוסר פעילות גופנית, אי נטילת תרופות; ולהפך, חוסר איזון יכול להביא למצב רוח מדוכא והרגשת כישלון עצמי.
חשוב לשתף אנשים נוספים בתחושות הללו, בני משפחה, חברים, צוות רפואי, כדי לקבל טיפול גם באספקט זה. בשירותי בריאות כללית, משולבות עובדות סוציאליות במרפאות הראשוניות ומרפאות יועצים למתן מענה לצד הרגשי או נפשי והאתגר בהתמודדות עם מחלת הסוכרת.
את היעוץ ניתן לקבל באופן פרונטלי וגם וירטואלית בשיחת טלפון ובשיחת וידאו. כמו כן, מתקיימות סדנאות לתמיכה והעברת ידע.
סוכרת וקורונה, רבות נכתב על סוכרת וקורונה, ולמעשה אנחנו עדיין לומדים את הסוגיה. הרושם הוא שאנשים עם סוכרת אינם נדבקים יותר מאחרים, אך הם בסיכון לתחלואה קשה יותר, במיוחד אם איזון הסוכרת שלהם לא טוב. ללא קשר, תקופת הקורונה והסגר מציבה בפני כולנו בכלל ובפני האנשים המתמודדים עם סוכרת בפרט אתגרים בניהול אורח חיים בריא וניהול מחלת הסוכרת. יש אנשים שדווקא בתקופה זו הצליחו לטייב את הרגלי החיים שלהם, לשמור יותר על תזונה ולבנות שגרת יום הכוללת פעילות גופנית מסודרת. מאידך, יש אנשים שבתקופה זו מתקשים בשמירה על דיאטה וממעטים בביצוע פעילות גופנית.
גם המתח המתלווה לתקופה זו לא מסייע באיזון המטבולי. חשוב מאד לא להזניח את הטיפול הקבוע: הרגלי חיים בריאים, נטילת תרופות מסודרת, מדידת ערכי סוכר וגם את המעקב השוטף הקשור למחלת הסוכרת. צוותי המרפאה זמינים למתן עזרה ויעוץ והתאמת הטיפול לרוח התקופה.
לסיכום, סוכרת אכן מתאימה להגדרה של מגיפה, אך לשמחתנו קיימים אמצעים רבים בהם יכול כל אחד לנקוט על מנת לעזור לעצמו, למשפחתו ולחברה במניעה ובטיפול.
