כאמור, שטחו של מתחם בתי הזיקוק באזור חיפה הוגדר כשטח חסר מעמד מוניציפאלי עד לשנת 2005. הגדרתו נעשתה ככזו על ידי הנציב העליון הבריטי במסגרת שני זכיונות.
האחד, ניתן לחברת הנפט האנגלו אירנית לצורך הפעלת בתי הזיקוק באוקטובר 1933, כאשר הזיכיון ניתן לתקופה של 70 שנה אשר הסתיימה באוקטובר 2003. בשנת 2005 שייך שר הפנים את מתחם בז”ן לעיריית חיפה ואימץ את המלצת הוועדה לחלוקת הארנונה בין עיריית חיפה 45%, עיריית קרית אתא 25%, עיריית נשר 15% והמועצה האזורית זבולון 15%.
בפועל, מבנה המועצה התעשייתית מאפשר הגדלת כח לנציגי המפעלים, כיום אין להם נציגים בעיריית חיפה ואילו במקרה של מועצה תעשייתית מקבלים נציגות של שליש מהחברים. כאמור דבר זה נמנע והציל את תושבי המפרץ והרשויות מהמשך זיהום, זאת בזכות החלטה אמיצה של שר הפנים, אריה דרעי.
בזמן הדיונים להחלטה ציין ואמר שר הפנים אריה דרעי: “מנדט הועדה הורחב, על מנת שיבחנו המאפיינים האזוריים והשפעתה של מועצה תעשייתית חדשה על המתחם והרשויות הסמוכות. לועדה הגיאוגרפית הכלים המתאימים והראיה המרחבית המיטבית כדי לחזק את חוסנן הכלכלי של הרשויות הסמוכות, תוך ניהול מתחם בז”ן באופן מיטבי והפחתת זיהומי אויר”.
ההחלטה שהתקבלה:
ראש עיריית נשר, רועי לוי, מגיב להחלטה: “אני שמח שמאבק שניהלנו נשא פרי ושר הפנים החליט לא להקים מועצה תעשייתית שביתה אינטרס ברור של המפעלים ונזק בלתי הפיך לאיכות הסביבה.
מדובר בעוד החלטה שבסופה המפעלים יפסיקו לזהם את הסביבה שלנו”.
אביהו האן, יו”ר סיעת הירוקים במועתת העיר חיפה מסר לאתר חדשות NWS: “מפרץ חיפה הוא האיזור המזוהם ביותר במדינת ישראל ודורש פעילויות אכיפה משמעותיות, זאת עד הוצאת המפעלים המזהמים ע”פ תכנית רשות מקרקעי ישראל.
טוב עשה שר הפנים שלא איפשר לבעלי אינטרסים מתחום האנרגיה להשתלט על הרגולציה במפרץ, תוך הדרת העיר חיפה וערים נוספות ותוך סיכון לחוסר אכיפה, החמרת מצב זיהום האויר והחלשת הרגולטורים, קרי משרד הגנת הסביבה ואיגוד ערים חיפה, שגם כך תפקודם לוקה בחסר.
אנו מאבדים שליטה על מערך הזיהום במפרץ, שכבר היום גורם לעודף תחלואה נוראי לתושבי מטרופולין חיפה וזיהום רב.
אני מקווה שהסאגה הזו של מועצה תעשייתית שאנו הירוקים התנגדנו לה נמרצות, הגיעה לסיומה”.
מחברת בז”ן טרם התקבלה התייחוסת לפניית מערכת חדשות NWS.
