מכיוון שלא ידעו מה מקור הכאב, ערכו ברמב”ם מספר בדיקות, לרבות בדיקת אולטרסאונד עם חומר ניגוד ובמהלכה נצפה העיפרון.
מרגע שהבינו את מקור הזיהום, הפעולה הייתה פשוטה יחסית, דרך פצע החדירה, נשלף הגוף הזר, אותו עיפרון שהיה בגופו של ש’ חודשים ארוכים, ולאחר התאוששות קצרה ש’ שוחרר לביתו כשצפויה לו החלמה מלאה.
פרופ’ מרק אידלמן, מנהל יחידת אורתופדית ילדים בבית החולים “רות” לילדים ברמב”ם, אשר טיפל בש’: “משחזור שערכנו מול הילד עולה כי ככל הנראה לפני כחצי שנה הוא שיחק עם חברים ובמהלך המשחק הזה אחד מהם נעץ את העיפרון בישבנו, קרוב לאזור המותן.
המטופל שלנו זוכר כאב אבל לא הרבה מעבר לזה. הוא לא ידע שהמשחק הזה נגמר בהחדרת חפץ זר לגופו, דרך העור ורקמת השריר.
חקרנו כמה כיוונים, אך לבסוף הבחנו בפצע חדירה שהחל להזדהם באזור שרירי העכוז וחשדנו כי ההמצאות גוף זר בגוף הוא זה שגורם לזיהום ודלקות ולכאבים שמהם זה סובל.
מעבר לכאב לא פשוט שאיתו ילד קטן צריך להתמודד, חשוב להבין שמדובר בחומר שמתעכל בגוף ועלול לסכן את הילד מכיוון שהוא מכיל חומר רעיל”.
לדבריו של פרופ’ אילדמן, חשוב מאוד להשגיח על הילדים ולהיות קשובים לתלונות שלהם, בעיקר אלו הנמשכות תקופה ארוכה: “ילדים הם ילדים, הם לא תמיד מבינים או יודעים מה נכון וטוב”, מסכם פרופ’ אידלמן, “בשביל זה אנחנו צריכים להשגיח עליהם ולפקח”.
