משרד הבריאות מחדד פעולות שיש לנקוט בקרב קשישים ותינוקות על מנת למנוע סכנות ופגיעות קור באוכלוסיות אלה.
השפעת הקור על גוף האדם: בגיל המבוגר קיימת סכנה מוגברת בקור, בין היתר כתוצאה ממצב של ירידת חום הגוף, היפותרמיה, בו טמפרטורת הגוף יורדת ל- 35 מעלות, לציין כי טמפרטורת גוף תקינה היא 37 מעלות בקירוב.
כאשר בגיל המבוגר הסכנה מחשיפה לקור מוגברת.
דרכים למניעת פגיעת קור
חימום נאות, חימום הבית בטמפרטורה קבועה של 24 מעלות בקירוב, שאינה פחותה מ-21 מעלות.
מומלץ להיעזר במד חום למדידת טמפרטורת החדר.
יש לדאוג ללחות האוויר בחדר, כדי להימנע מאויר יבש.
לדאוג לאטימה נאותה של פתחי הבית, חלונות, דלתות וכו’.
לבדוק את בטיחות התנורים בדירה, תוך הסתייעות בבני משפחה ואנשי מקצוע.
יש לעקוב אחר תחזיות מזג האוויר ולהיערך בהתאם.
להקפיד על לבוש חם.
הרגלי בריאות, שמדגיש משרד הבריאות
יש לשתות בכמות מספקת, 10 – 8 כוסות שתייה ליום, גם ללא תחושת צמא.
להימנע משתייה מרובה של קפאין ואלכוהול ולהקפיד על ארוחות קלות יחסית לעתים קרובות ולהימנע מארוחות כבדות.
שתיה ואוכל חמים מסייעים לשמור על חום הגוף.
בעת השהות בבית, יש להקפיד על פעילות ותנועה, כדי להגדיל את זרימת הדם ואת חום הגוף.
מקרים בהם יש להתייעץ עם הרופא המטפל:
נטילת תרופות שעלולות להגביר את הרגישות לקור, כגון תרופות שמשפיעות על מצב הערנות; תרופות שינה, תרופות נגד דכאון, תרופות מסוימות נגד כאבים ועוד.
מצבי בריאות שעלולים להגביר סיכון זה וכגון במחלות לב, בהן הקור יוצר עומס-יתר על תפקוד הלב, מחלות ריאה, באנשים עם ירידה קוגניטיבית/דמנציה שמתקשים לטפל בעצמם ועוד.
בנוסף, לגבי קשישים המתגוררים לבד, יש לשמור על קשר ולדאוג לביקורים בבית של בני המשפחה, חברים, שכנים או מתנדבים לפחות פעם ביום.
כיצד מבקר יכול לזהות אצל קשיש ירידה בחום הגוף (היפותרמיה)?
ניתן לראות שהבית קר והקשיש ירוד בפעילותו יותר מהרגיל, עם זאת, בשלבים ההתחלתיים של ירידת חום הגוף, עלול להיות קושי בזיהוי הבעיה, כאשר הקשיש הסובל מקור לא ירעד ולא יתלונן על תחושת קור.
מדידת חום במדחום הביתי עלולה לא לזהות את הבעיה, היות והוא מיועד למדוד עלית חום.
אם יש חשד לירידת חום הגוף, היפותרמיה, על סמך מגע עור קר, שינוי בצבע העור, ירידה בערנות, מצב בלבולי, שינויי בנשימה ועוד, יש להזעיק מיד עזרה רפואית.
מדוע גוברת הסכנה כתוצאה מקור בגיל המבוגר?
בגיל המבוגר קיים שילוב של גורמים גופניים (פיזיולוגיים) והתנהגותיים וסביבתיים המעמידים את הקשישים בסיכון מוגבר לקור בקשישים חשים פחות את הקור בסביבתם. בקרב קשישים היכולת לאזן (לווסת) את חום הגוף פוחתת.
קשישים במצב תזונתי ירוד פגיעים יותר לקור.
קשישים נוטים לשתייה מועטה מדי ולהתייבשות, גם בחורף.
הקשיש עלול לשהות בחוסר תנועה בבית, חוסר לבוש נאות בבית ובחוץ, יש נטייה לחמם פחות את הבית, כדי לחסוך בהוצאות החימום.
במחלה זיהומית בגיל המבוגר, לעתים הסימן הראשון הוא דווקא ירידת חום הגוף, להיפך מהתגובה באנשים צעירים יותר.
קשישים רבים שוהים בביתם לבדם, לפחות חלק משעות היום והסיכון לירידת חום הגוף קיים גם בירידה קלה בלבד של טמפרטורת הסביבה.
ככל שיש לקשיש יותר גורמי סיכון אישיים וסביבתיים, הסכנה הולכת וגדלה. על כן חשוב לנקוט בצעדי המניעה שפורטו.
למידע נוסף באתר משרד הבריאות >> לחצו כאן
