עם פריחת האביב, צפון הארץ מתקשט בשדות וגינות ירוקות מתמיד, אבל כמובן שגם אורחים לא קרואים מופיעים בפתחנו לאחרונה, הנחשים.
בארץ יש מינים רבים של נחשים, מתוכם 9 ארסיים לאדם, הנפוץ בנחשים הארסיים הוא הצפע הארץ ישראלי, שנחשב לנחש הלאומי של ישראל.
רוב הנחשים כמו גם הצפע, פעילים ומתרבים בחודשי האביב והקיץ בין אפריל לספטמבר, עקב חוסר יכולתם לשמור על חום גוף, הם נוהגים לצאת מהמחבוא בשעות הערב המוקדמות.
בישראל מדווחות כ-300 הכשות נחשים בשנה, מתוכן מעל 90% הן הכשות צפע. 30% מהן הכשות “יבשות” כלומר ללא ארס.
חשוב לדעת כי בקרב ילדים עד גיל חמש, הסיכון להתפתחות הרעלה קשה גבוה יותר מאשר במבוגרים.
איך נזהה נחש צפע?
אורכו עד כ-160 ס”מ, משקלו עד 1.5 ק”ג, צבעו אפור חום, על גבו מעוינים כהים, לרוב מחוברים.
ראשו משולש ובעל אישונים אנכיים ושיני ארס בולטות.
זה המקום להדגיש שאין לסמוך על המידע הזה לביצוע זיהוי ודאי של הנחש, אלא יש להשתמש בשירותיהם של המוסמכים לכך כגון לוכדי נחשים מוסמכים.
למה בעצם גורמת הכשת הנחש?
בארס הצפע הארצישראלי ישנם מספר חלבונים בעלי פעילות ביולוגית הגורמת להרס דפנות כלי הדם, דימומים מקומיים והפרעות בקרישת הדם.
סימני ההכשה מתחלקים למקומיים ולכלליים, הסימנים המקומיים כוללים, בצקת שמתחילה במקום ההכשה ומתפשטת במעלה הגפה.
לרוב, ההכשה גם מלווה בכאבים ניכרים, ולעיתים אף בנימול.
ייתכן מצב של כיחלון או חיוורון, או כתמים שנראים כדימום תת עורי. הסימנים הכלליים כוללים כאבי בטן, שלשולים, הקאות, בבדיקת הדם ירידה בטסיות הדם, לעיתים נדירות הפרעה בתפקודי הכליה, בצקת ריאות עם קוצר נשימה או סיבוכים אחרים ואף מוות.
אז מה עושים עם אדם שהוכש?
כל נפגע מהכשת נחש, יש לפנות לבית חולים להשגחה, הפינוי צריך להיות דחוף באמצעות אמבולנס.
יש למנוע כמה שאפשר את התפשטות הארס. לצורך כך מומלץ להרגיע את הנפגע, למנוע אכילה ושתייה, לקבע את אזור הנשיכה.
אם אפשר, מבלי לעכב טיפול או פינוי ומבלי לסכן אנשים נוספים, יש להביא את הנחש לחדר המיון או לפחות לנסות להשיג תיאור כמה שיותר טוב שלו, כולל תמונות.
מה אסור לעשות עם אדם שהוכש?
אין להניח חסם עורקי למניעת התפשטות הארס.
אין לסכן אנשים או לעכב פינוי בניסיון ללכוד את הנחש.
אין לבצע חיתוך של מקום ההכשה או למצוץ את הארס ממקום ההכשה, הדבר יביא להתפשטות מהירה יותר של הארס בגוף.
איך נדע אם ההכשה בוצעה על ידי נחש ארסי או לא?
לאדם לא מוסמך קשה מאוד להבחין בין סוגי הנחשים ולכן נפעל בשיטת “יש ספק אין ספק” במידה והוכש אדם, עלינו להניח שמדובר בנחש ארסי ולתת לו את הטיפול המונע.
כיצד נקטין את הסיכויים שנחשים יגיעו לחצר ביתנו?
הנחשים מחפשים מקורות מזון ומסתור, וגם הם יכולים להיות נטרפים, לא רק טורפים.
לאור זאת מומלץ: להדביר מזיקים שונים באזור הבית, כולל עכברים, חולדות, מכרסמים אחרים, יונים וכיו”ב, כאשר אלו לא בנמצא, המקום פחות אטרקטיבי לנחשים.
להימנע מערמות גזם, פלטות עץ ואסבסט, עשבייה גבוהה, מחסנים מבולגנים וכל ה-ג’אנקיות למיניהן.
סדר וניקיון באזור הבית והחצר מצמצמים את הסיכוי שהנחש יישאר באזור.
הבאת “טורפים טבעיים” של נחשים לחצר ביתנו, בין חיות הבית שעונות על הגדרה זו ישנם כמובן החתולים.
ממכבי שירותי בריאות נמסר לסיכום: “מודעות ומניעה יעזרו מאד להקטין את הסיכון להכשות נחשים באזורנו.
זכרו, שלרוב נחש מתקיף רק כאשר הוא מרגיש מאוים ולכן אם אתם רואים נחש בסביבתכם התרחקו בזהירות מהאזור ואל תנסו להתחכם ולתפוס אותו.
יחד עם זאת, לעיתים הטבע חזק מאתנו, ואם חלילה ילדינו או אנחנו מוכשים, חשוב להקפיד על מספר כללים ודרכי פעולה, כולל הרגעת הנפגע, קיבוע הגפה הפגועה, פינוי לבית חולים להשגחה, לא לנסות למצוץ את הארס, לא לעכב פינוי או לסכן אנשים נוספים בניסיון לזהות את הנחש, ולבסוף אם אינכם בעלי מקצוע בתחום, אל תחליטו לבד שמדובר בנחש לא ארסי, להחלטה שגויה כזו עלול להיות מחיר כבד.
עדיף ללכת על בטוח ולהיות בהשגחה למספר שעות בבית חולים”.
