על פי הודעת המשרד להגנת הסביבה, משרד הכלכלה והתעשייה, משרד האוצר ומשרד האנרגיה הגישו, באמצעות פרקליטות המדינה, בקשה לבג”ץ לדחות על הסף את העתירה שהוגשה נגדם על ידי התאחדות התעשיינים.
עניינה של העתירה בעדכון שנערך על ידי המשרד להגנת הסביבה בטופס הגשת בקשה לקבלת היתר רעלים לפי חוק החומרים המסוכנים, כך שמגיש הבקשה נדרש לציין “כמות שנתית מבוקשת” לעיסוק בחומרים מסוכנים.
זאת, במקום המצב שלפני העדכון שבו מגיש הבקשה נדרש לציין “כמות שנתית משוערת”.
בבקשת המדינה צוין, כי העדכון בטופס הבקשה לקבלת היתר רעלים הוא בגדר החלטת רשות שניתנה מכוח חוק החומרים המסוכנים ולפיכך, בית המשפט המוסמך לדון בה הוא בית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים ואין מקום לדון בעתירה שהוגשה לבג”ץ.
הדברים מקבלים משנה תוקף מכיוון שבבית המשפט לעניינים מנהליים בבאר שבע תלויה ועומדת עתירה שהוגשה על ידי חברת קצא”א, אשר תוקפת את תנאי היתרי הרעלים שניתנו לה וביניהם שינוי בדרישת המשרד להגנת הסביבה בעניין הכמות השנתית המותרת לעיסוק בחומר מסוכן.
עמדת המדינה היא, כי רבות מהטענות של התאחדות התעשיינים הנוגעות לעצם סמכות המשרד להגנת הסביבה לשנות את הטופס וכן להיבטים נוספים כגון: סוגיית ההנמקה, מידתיות וסבירות ההחלטה, הועלו בעתירה זו, וצפויות להיבחן במסגרתה.
“המשרד להגנת הסביבה מבהיר, בהמשך לבקשה שהוגשה לבית המשפט, כי ימשיך למלא את תפקידו כרגולטור המוסמך על פי הוראות חוק החומרים המסוכנים ויפעל למען ההגנה על איכות הסביבה ושמירה על בריאות הציבור.
האינטרס הציבורי אשר הופקד בידי המשרד הוא שנמצא בראש מעיינינו ולא ניכנע להפעלת הלחצים המתבססים על טענות מופרכות ולתרגילים שמטרתם להציג את המקרה הייחודי של קצא”א כאינטרס שמשותף לכלל התעשייה ולכל עוסק ברעלים באשר הוא”.
טפסי הבקשה להיתר רעלים כללו לאורך כל השנים דרישה להצהרה על אודות “כמות שנתית משוערת” של הרעלים שבהם מבקש העוסק לעסוק, מידע זה הוא חיוני לבחינת הבקשה להיתר ולקביעת התנאים בהיתר הרעלים.
הבהרת הנוסח נועדה לטייב את הרגולציה ולמנוע אי הבנות ואין מדובר בנושא חדש אלא בחידוד המצב החוקי הקיים ממילא.
