ח'טיב, ששימש מטפל במעון המיועד לאנשים עם מוגבלויות שכליות קשות, ניצל את מעמדו כדי להתעלל שיטתית בחוסים, קטינים ובגירים, שהיו תלויים לחלוטין בצוות המטפל.
במשך חודשים הוא הפעיל כלפיהם אלימות קשה, שתועדה במצלמות האבטחה, לרבות גרירות בכוח, משיכות אלימות, סטירות, דחיפות, הפלות לרצפה, הטחות בכורסאות, והפעלת כוח בלתי סביר שהסב להם סבל והשפלה ממושכים.
במקרה החמור ביותר, שהסתיים במוות, ח'טיב הפעיל שוב ושוב כוח אלים כלפי אחד החוסים, כשהוא מכופף את צווארו באגרסיביות. לאחר תקיפות חוזרות, החוסה קרס, איבד שליטה על גופו וצנח חסר אונים. בהמשך נמצא ללא רוח חיים ובית המשפט המחוזי הרשיע את ח'טיב בעבירות התעללות חמורות, אך זיכה אותו מהרשעה בהריגה וקבע כי מדובר בגרימת מוות ברשלנות.
בערעור, שהוגש על ידי מנהלת המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה עו"ד רחל מטר ואפרת גולדשטיין רוזן, נטען כי גזר הדין מתעלם מחומרת העבירות, מהאכזריות ומההשפלה שחוו הקורבנות, ומהפגיעה האנושה בערכי כבוד האדם ושלמות גופו.
הפרקליטות מדגישה כי ההתעללות לא נבעה מטריגר רגעי, אלא הייתה חלק משגרת חייו של הנאשם, שהפך מתפקידו כמטפל למתעלל. לא מדובר רק באלימות פיזית קשה, אלא גם בביזוי, בהטלת פחד ובהפיכת חייהם של חוסים חסרי ישע לסיוט מתמשך.
עוד נטען כי בית המשפט המחוזי לא נתן משקל מספק לפגיעה הקשה בקורבנות ולכך שמדובר בעבירות המחייבות ענישה מחמירה, הן בשל התוצאה הטרגית והן בשל ההתעללות השיטתית בחוסים נוספים. העונש שהוטל על ח'טיב סוטה לקולה ממדיניות הענישה המקובלת בעבירות מסוג זה,
במיוחד כאשר אחת מהן הסתיימה במוות. בנוסף, קיימת חשיבות קריטית להרתעת הרבים, הן בקרב אנשי צוות במוסדות טיפוליים והן בחברה בכללותה, לנוכח הקושי המובנה בחשיפת עבירות אלה.
בשל כך מבקשת הפרקליטות מבית המשפט העליון להחמיר באופן משמעותי את עונשו של ח'טיב, כך שישקף את חומרת מעשיו, יגן על חסרי ישע וירתיע מפני מקרים דומים בעתיד.
מתוך הגשת הערעור לבית המשפט:
