דו"ח היחידה הממשלתית לחופש המידע לשנת 2024 פורסם לציבור ומהדו"ח, הסוקר את יישום חוק חופש המידע במשרדי ממשלה וביחידות הסמך בשנה הקודמת, עולה כי במהלך שנת 2024 הוגשו לממשלה 13,954 בקשות חופש מידע, כשהרשויות שאליהן הוגשה כמות הבקשות הגדולה ביותר הן משרד החינוך, משטרת ישראל, משרד המשפטים ומשרד הבריאות.
מהדו"ח עולה כי הרשויות שענו בחיוב על אחוז הבקשות הגבוה ביותר הן משרד הפנים, משרד התחבורה, רשות האוכלוסין וההגירה ומשרד הרווחה.
מנגד, הרשויות לגביהן הוגשה כמות התלונות המוצדקות הרבה ביותר הן משרד הבריאות וצה"ל, אשר הוכרזו כרשויות שהפרו את חוק חופש המידע 52 פעמים ו-9 פעמים (בהתאמה) במהלך השנה האחרונה.
יש לציין כי משרד החוץ, משרד התקשורת, הרשות הארצית לכבאות והצלה והרשות להגנת הצרכן כלל לא פרסמו דו"ח שנתי על יישום החוק כמתבקש בחוק.
כמו כן, על פי נוהלי היחידה הממשלתית לחופש המידע, כל משרד ממשלתי מחויב לפרסם מדי רבעון את התקשרויותיו הכספיות, משרד הבריאות, משרד המורשת ושירות בתי הסוהר לא הגישו אף דוח רבעוני במהלך שנת 2024 על התקשרויותיהן הכספיות.
נתונים מרכזיים מהדו"ח:
הרשויות שאליהן הוגשו מרבית בקשות חופש המידע הן, משרד החינוך (2,639 בקשות), משטרת ישראל (1,374), משרד המשפטים (856) ומשרד הבריאות (827).
המשרדים שענו בחיוב על אחוז הבקשות הגבוה ביותר, הם משרד הפנים (85.1%), משרד התחבורה (81.7%), רשות האוכלוסין וההגירה (81.4%) ומשרד הרווחה (47.9%).
העלייה המשמעותית ביותר בכמות הבקשות שהוגשו נרשמה ברשות האוכלוסין וההגירה עם 456 בקשות חופש מידע, עלייה של 145% בכמות בקשות חופש המידע בהשוואה לשנה הקודמת.
הרשויות שרשמו את השיעורים הגבוהים ביותר לחריגה מהזמן הקבוע בחוק למענה לבקשת חופש מידע (מענה מעל 120 יום): משרד התקשורת (71.2%), צה"ל (48.6%), ומשרד החקלאות וביטחון המזון (24%).
הרשויות שענו בתוך זמן קצר (עד 14 יום) על בקשות חופש מידע שהוגשו אליהן: משרד הפנים (87.2%), משרד הכלכלה והתעשייה (73.2%), משרד הבריאות (67.7%).
הרשויות שלגביהן הוגשה כמות התלונות המוצדקות הרבה ביותר הן, משרד הבריאות וצה"ל. מרבית התלונות שהוגשו ליחידה הוגשו בשל אי מתן מענה במועד מצד משרדי הממשלה.
כתוצאה מכך, משרד הבריאות הוכרז במהלך 2024 כרשות שהפרה את חוק חופש המידע 52 פעמים וצה"ל הוכרז כרשות מפירה 9 פעמים במהלך שנה זו.
הרשויות שדחו הכי הרבה בקשות חופש מידע הן: המשרד לביטחון לאומי (44.2%), משטרת ישראל (35.2%), הנהלת בתי המשפט (34.6%) ומשרד המשפטים (34%).
העילות המרכזיות לסירוב מתן מידע ממשרדי הממשלה הן פגיעה בפרטיות, לא ניתן לאתר את המידע ודיונים פנימיים.
בשנת 2024 הוגשו לבתי המשפט 651 עתירות חופש מידע נגד רשויות ציבוריות, מתוכם 507 עתירות (87%) בגין אי מתן מענה לבקשה למידע.
הרשויות שדחו הכי הרבה בקשות חופש מידע הן: המשרד לביטחון לאומי (44.2%), משטרת ישראל (35.2%), הנהלת בתי המשפט (34.6%) ומשרד המשפטים (34%).
העילות המרכזיות לסירוב מתן מידע ממשרדי הממשלה הן פגיעה בפרטיות, לא ניתן לאתר את המידע ודיונים פנימיים.
הרשויות שנגדן הוגשה כמות עתירות חופש מידע הגבוהה ביותר לבתי המשפט הן: משרד הבריאות (50 עתירות), צה"ל (30), משרד התחבורה (28) ומשרד ראש הממשלה (17). משרד הבריאות, צה"ל ומשרד התחבורה הובילו את רשימת העתירות גם בשנת 2023 עם 36, 26 ו-12 עתירות בהתאמה.
עו"ד שלומי בילבסקי, ראש היחידה הממשלתית לחופש המידע, במשרד המשפטים: "שקיפות ושמירה על הזכות למידע הן מאפיינים מרכזיים של כל מדינה דמוקרטית. בתקופה שבה אמון הציבור ברשויות הוא קריטי במיוחד, חיוני לוודא שהמענה לבקשות למידע מהן יהיה מהיר ואיכותי.
לא ניתן לקבל מציאות שבה הציבור נאלץ לעתור לבית המשפט 507 פעמים בשל התעלמות הרשויות הציבוריות מבקשות למידע.
כך גם לא ניתן להשלים עם כך שבשנת 2024 משרד הבריאות הוכרז על ידי היחידה הממשלתית לחופש המידע 52 פעמים כרשות שמפרה את חוק חופש המידע וכי לא דיווחה ולו פעם אחת בשנה זו על הוצאותיה הכספיות בהתאם לנוהל ההתקשרויות של היחידה.
על משרד הבריאות לנקוט באופן מידי בכל האמצעים הדרושים לתקן מצב זה כדי לעמוד בדרישות חוק חופש המידע ולהעניק לציבור את השקיפות המגיעה לו".
