פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט העליון ערעור על הכרעת הדין וגזר הדין בתיק הלינץ' האכזרי שבוצע כלפי עובר אורח יהודי בחיפה במהלך אירועי "שומר חומות" במאי 2021, כאשר הערעור הוגש לאחר שבית המשפט המחוזי בחיפה קבע כי המעשים, על אף חומרתם, אינם עולים לכדי "מעשה טרור" כהגדרתו בחוק וגזר על הנאשמים עונש של 50 חודשי מאסר בפועל.
בית המשפט המחוזי הרשיע את הנאשמים בעבירות של חבלה בכוונה מחמירה ובעבירות רכוש ממניע לאומני גזעני, אך קבע כי לא מתקיימים רכיבי הטרור, בין היתר מאחר שהתקיפה בוצעה בשעת לילה מאוחרת, במקום מבודד וללא סממנים חיצוניים המעידים על פעילות טרוריסטית.
עם זאת, הפרקליטות סבורה כי מדובר בקביעה שגויה, החוטאת לחומרת המעשים ולנסיבות בהן בוצעו. לטענתה, עצם ביצוע לינץ' אלים בעובר אורח אך ורק בשל היותו יהודי, על רקע גל אלימות לאומנית רחב היקף, מהווה מעשה טרור מובהק, גם אם לא בוצע בפרהסיה או ללא סממנים חיצוניים.
על פי כתב האישום, במהלך חודש מאי 2021, בעיצומה של מתיחות לאומנית חריפה, התארגנה קבוצה של צעירים בעקבות שמועות על כוונה לפגוע בביתו של אחד מהם.
באותו לילה בוצעו מעשי ונדליזם על רקע לאומני, והנאשמים, כשהם רעולי פנים, היו מעורבים בלינץ' אלים ואכזרי כלפי עובר אורח יהודי בן 47, שהיה בדרכו לביתו.
הנאשמים, יחד עם נוספים, תקפו את הקורבן בבעיטות ובאגרופים בעודו מוטל חסר אונים על הקרקע ונטשו אותו פצוע ומדמם בחורשה חשוכה.
הקורבן פונה לבית החולים במצב קשה, אושפז במשך 16 ימים, סבל משברים חמורים בפנים ובגוף ועבר ניתוח מורכב בהרדמה מלאה.
למרות חומרת המעשים, קבע בית המשפט המחוזי כי הנאשמים פעלו מתוך תחושת הגנה על ביתם, וכי אין מדובר במעשה טרור כהגדרתו בחוק. קביעה זו עומדת כעת במוקד הערעור.
בערעור שהוגש על ידי עו"ד רחל מטר, מנהלת המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, נטען כי הבחירה בתקיפה אלימה וחסרת רחמים ממניע לאומני-גזעני מחייבת מיצוי דין מלא עם המבצעים.
לדברי הפרקליטות, הרשעה בנסיבות מעשה טרור והחמרת הענישה ישלחו מסר ברור וחד משמעי, שיתרום למאבק בתופעת האלימות הלאומנית.
"המון זועם המבקש לפגוע באזרחים תמימים אך ורק על רקע לאומני-גזעני פוגע באופן חמור במרקם החיים העדין במדינה", נכתב בערעור והוסיפו: "מיצוי הדין עם המבצעים הוא הכרחי לשם הרתעה ולהגנה על שלום הציבור".
הפרקליטות מבקשת מבית המשפט העליון לקבל את הערעור, להרשיע את הנאשמים בביצוע המעשים בנסיבות של מעשה טרור, ולהחמיר באופן משמעותי את עונשם בהתאם לחומרת העבירות.
