ועדת החוקה של הכנסת אישרה השבוע פה אחד את הצעת צו איסור הלבנת הון, המרחיבה את כלי האכיפה נגד סחר בלתי חוקי בחיות בר וערכי טבע מוגנים ובמסגרת ההחלטה נקבע כי הוראת השעה תחול למשך שנתיים, במקום שנה אחת כפי שביקש בתחילה משרד המשפטים.
הצו החדש קובע כי עבירות של סחר בערכי טבע מוגנים ובחיות בר מוגנות יוגדרו כ"עבירות מקור" לפי חוק איסור הלבנת הון, כאשר המשמעות היא שכל רכוש שמקורו בעבירות אלו, או קשור אליהן, עשוי להיחשב כחלק מעבירת הלבנת הון, דבר שיאפשר לרשויות האכיפה להשתמש בכלים מתקדמים יותר, בהם חילוט נכסים, תפיסת כספים וחקירות כלכליות נרחבות.
בוועדה הדגישו כי מדובר בצעד משמעותי במאבק בתופעה שהפכה בשנים האחרונות לאחד מענפי הפשיעה הרווחיים בעולם ועל פי נתוני משרד המשפטים ורשות הטבע והגנים, הסחר הבלתי חוקי בחיות בר מגלגל מיליארדי דולרים ברחבי העולם מדי שנה ולעיתים קרובות קשור גם לארגוני פשיעה המעורבים בסחר בנשק, סמים ובני אדם. בישראל בלבד מוערך היקף התופעה במאות מיליוני שקלים בשנה.
ח"כ יסמין פרידמן, מהיוזמות הבולטות לקידום המהלך, תיארה בפני הוועדה את ממדי האכזריות הכרוכים בסחר הבלתי חוקי ולדבריה, גורי בעלי חיים מופרדים מאימותיהם בגיל צעיר מאוד, ציפורים מוברחות בקרטוני חלב, וקופים ואריות מועברים לעיתים באמצעות רחפנים, שחלקם אף מתרסקים במהלך ההברחה.
לדבריה, בעלי חיים מוגנים הפכו ל"סמל סטטוס" ברשתות החברתיות ובקרב גורמים עברייניים, כאשר רבים מהם מנוצלים לצורך צילום סרטונים ותוכן ברשתות החברתיות ופרידמן ביקשה להאריך את הוראת השעה לתקופה ארוכה יותר ואף להוסיף לעבירות גם את עצם החזקת חיית הבר המוגנת, אולם בקשתה לא נכללה בשלב זה בצו שאושר.
גם ח"כ מטי צרפתי הרכבי תמכה בהרחבת ההסדר וטענה כי עצם ההחזקה של חיית בר מוגנת אינה פחות חמורה ממעשה הסחר עצמו ועם זאת, במשרד המשפטים הבהירו כי עבירת ההחזקה אינה בהכרח יוצרת רווח כלכלי ולכן אינה מתאימה בשלב זה להיכלל כעבירת מקור במסגרת חוק איסור הלבנת הון.
עו"ד ניר וינטראוב ממשרד המשפטים הסביר כי במהלך עבודת המטה עלה הצורך בתיקון רחב ומקיף יותר של העבירות והענישה בתחום ולדבריו, ההחלטה המקורית להגביל את הוראת השעה לשנה נועדה לזרז את עבודת הממשלה, אך לאחר פניית הוועדה אישר שר המשפטים את הארכתה לשנתיים.
ברשות הטבע והגנים בירכו על ההחלטה והגדירו אותה כ"מהפכה של ממש" ועו"ד שי פרץ, נציג הרשות, ציין כי עד כה נאלצו גורמי האכיפה להתמודד עם ארגוני פשיעה באמצעות כלים מוגבלים בלבד, כאשר עבירת הסחר עצמה נשאה עונשי מאסר נמוכים יחסית.
לדבריו, מחקר שבחן את התופעה העלה כי בתוך שלושה חודשים בלבד הופקו כ-23 מיליון שקלים מפעילות עבריינית בתחום הסחר בחיות בר ומעבר לפגיעה הקשה בבעלי החיים, הזהיר פרץ, התופעה מסכנת את המגוון הביולוגי בישראל ועלולה להביא להחדרת מינים פולשים ולפגיעה במערכות אקולוגיות שלמות.
ד"ר תמר פרדמן, מייסדת קרן "מקלט הקופים", סיפרה בדיון על המראות הקשים אליהם היא נחשפת במסגרת פעילותה ולדבריה, בשנים האחרונות השתנתה שיטת הפעולה של הסוחרים וכיום לא מדובר רק במכירה וקנייה של בעלי חיים אלא גם בהשכרתם לצורך יצירת סרטונים ותוכן ברשתות החברתיות.
בסיום הדיון, לאחר אישור הצו, קרא ממלא מקום יו"ר הוועדה, ח"כ יצחק פינדרוס, לנציגי משרדי הממשלה להשלים בהקדם את עבודת המטה ולהביא לכנסת הסדר קבוע.
"העבודה לא נסתיימה", אמר, "תכינו את הוראת הקבע".
הצו החדש צפוי להעניק לרשויות האכיפה כלים משמעותיים יותר במאבק נגד סחר בלתי חוקי בחיות בר ולהציב את ישראל בשורה אחת עם מדינות רבות בעולם הפועלות להחמרת הענישה נגד פשיעה סביבתית וניצול בעלי חיים.
