בית הדין האזורי לעבודה בירושלים העניק השבוע תוקף של פסק דין להסכמות שהושגו בין המוסד לביטוח לאומי, משרד הבריאות והסיוע המשפטי במשרד המשפטים, במסגרת הליך עקרוני שהגישו ארבעה נפגעות ונפגעי עבירות מין ושורדות ושורדי זנות.
ההליך עסק בטענה כי הוועדות הרפואיות לעררים אינן מותאמות מספיק לאנשים שחוו טראומה מינית וכי עצם ההגעה לוועדה, המפגש עם גורמי רפואה ולעיתים גם הבדיקה עצמה, עלולים לעורר מחדש את הטראומה ולפגוע ביכולתם למצות את זכויותיהם.
בפסק הדין, שניתן על ידי השופטת רחל בר"ג הירשברג, נקבע כי החל משנת הלימודים הקרובה יוכנסו להכשרת הרופאים הפוסקים בוועדות הרפואיות תכנים ייעודיים בנושא זיהוי והתייחסות לטראומות שונות, ובפרט טראומה מינית, כאשר ההמלצות גובשו על ידי ועדה מקצועית של ההסתדרות הרפואית בישראל ואומצו על ידי מנכ"ל משרד הבריאות.
התאמות חדשות לנפגעי טראומה מינית
על פי ההסכמות שקיבלו תוקף של פסק דין, תיקים שבהם ידוע כי המבוטח או המבוטחת עברו תקיפה מינית יסומנו במערכת הביטוח הלאומי, כדי לאפשר טיפול מותאם לאורך כל שלבי ההליך ובנוסף, כאשר תוגש בקשה להיבדק בפני פוסקת אישה, ייעשה מאמץ להיענות לה בהתאם לזמינות הרופאות בתחום הרפואי הרלוונטי.
עוד נקבע כי במקרים המתאימים יוכלו חברי הוועדה לשקול קיום הדיון באמצעות שיחת וידאו או להסתמך על מסמכים רפואיים בלבד, ללא צורך בהתייצבות פיזית של המבוטח או המבוטחת.
ההסדרים יחולו על ועדות רפואיות לעררים בתחומי הנכות הכללית, נפגעי עבודה, נפגעי איבה וילד נכה.
עו"ד נוחי פוליטיס, ראש הסיוע המשפטי במשרד המשפטים, בירך על ההחלטה ואמר כי מדובר בדוגמה לחשיבות שיתוף הפעולה בין הרשויות הציבוריות לצורך יצירת מנגנונים מותאמים, תוך הצבת נפגעי העבירה במרכז.
לדבריו, פיתוח מענים ייעודיים מסייע לקידום הליכים נכונים יותר וקבלת החלטות ראויות יותר עבור נפגעות ונפגעי עבירות מין ומאפשר להם למצות את זכויותיהם בצורה מכבדת ורגישה.
עו"ד יעל קסטן רבסקי, מנהלת תחום ביטוח לאומי בסיוע המשפטי, הגדירה את פסק הדין כ"צעד משמעותי בדרך למערכת נגישה, רגישה ומותאמת יותר לנפגעות ונפגעי טראומה מינית" וציינה כי מדובר בעיגון ראשון של התאמות מערכתיות בוועדות הרפואיות של הביטוח הלאומי.
גם עו"ד ענת רוביו קימלמן, שייצגה את המערערים מטעם הסיוע המשפטי, הדגישה את חשיבות האפשרות לבחור בודקת אישה במקרים המתאימים: "לא אחת מצאנו כי נפגעות סירבו לשוחח עם בודק גבר, כביטוי ישיר לפוסט-טראומה ממנה הן סובלות.
האפשרות לבחור עשויה לאפשר להן לבטא את עצמן באופן מלא יותר ולממש את זכויותיהן".
בפסק הדין ציין בית הדין כי לאורך ההליך כולו ניכר שכלל הגורמים המעורבים פעלו מתוך רצון לקדם את טובת נפגעי הטראומה המינית ולסייע להם במיצוי זכויותיהם הסוציאליות.
עוד הביע בית הדין תקווה כי ההתאמות החדשות יסייעו להפחית, ולו במעט, את סבלם של נפגעות ונפגעי תקיפה מינית הנאלצים להתמודד עם הליכים רפואיים ובירוקרטיים מורכבים.
