הנושא התברר לאחר שהוגשה בקשה ל’צו עשה’, כפי שהוגש לאחרונה על ידי עו”ד עינבר לב לבית המשפט לענייני משפחה, בשם בעלת כלב, בטענה כלבה נחטף על ידי בעלה לשעבר.
לדברי עו”ד עינבר לב, עוד בטרם נישואיהם של בני הזוג, אסף הבעל גור כלבים נטוש והעביר אותו לאחותו. לימים, ערכו בני הזוג מספר ביקורים בביתה של האחות, שאליהם התלווה גם בנה של האישה מנישואים קודמים.
מביקור לביקור ניתן היה להבחין כי מתפתחת מערכת יחסים חמה בין הילד לכלב ובשל כך, הוחלט להעביר את הכלב לביתם של בני הזוג.
האישה ביצעה הליך מסודר של רישום והעברת בעלות על הכלב ושמה הוא זה שנקוב על השבב האלקטרוני שהוחדר לגופו של הכלב. לימים, נולד לבני הזוג בן משותף וגם הוא נקשר עד מאד לכלב.
אלא שהאידיליה המשפחתית לא החזיקה לאורך זמן ונישואיהם של בני הזוג עלו על שרטון.
לדברי עו”ד עינבר לב, במשך שמונה חודשים היה קיים מול הבעל צו ההרחקה על כנו והבעל כלל לא התעניין בגורל הכלב, לא שאל לשלומו ולא ביקש לראותו.
באחד הימים, כשהחזיר את בנם המשותף לבית האם לקח לרשותו את הכלב בטענה, ש”התגעגע אליו”, עו”ד עינבר ציינה כי לא הועילו תחינותיה הרבות של האישה וגם לא הסבריה, כי בנם הקטן, שמאוד קשור לכלב, לא חדל מלבכות.
עו”ד עינבר לב, הגישה לבית המשפט לענייני משפחה בקשה הדחופה למתן ‘צו עשה’, שבמסגרתו ביקשה להשיב אליה את הכלב ולקבוע, כי יישאר בבעלותה הבלעדית.
במסגרת הבקשה נטען כי האישה היא זו שטיפחה את הכלב והיא זו שהוציאה אותו לטיולים יומיומיים והיא זו שלקחה אותו לטיפולים רפואיים ודאגה למזונו ולכל מחסורו.
לעדות האישה, הגבר נותר אדיש לכלב, נהג להתעלם ממנו במפגיע, התייחס אליו כאל קישוט, ולעיתים קרובות אף נהג בו באלימות.
לדברי עו”ד עינבר לב, הבעל הרבה לבעוט ולהשליך חפצים לעבר הכלב והאישה מצאה את עצמה פעמים רבות מגוננת בגופה על הכלב מפני זעמו של בעלה.
על כן, לדבריה, ברור הוא שהבעל משתמש בכלב כאמצעי סחטנות נגד האישה ולו רק בשל כך יש להורות, כי הכלב יושב לאלתר לאישה, ויוותר בחזקתה.
בבקשה מצטטת עו”ד לב מהחוק להסדרת הפיקוח על כלבים, הקובע, כי: “לא יחזיק אדם כלב שגילו עולה על שלושה חודשים, אלא אם כן ברשותו רישיון בר תוקף להחזקת הכלב, שהנפיקה הרשות המקומית שבתחומה מתגורר דרך קבע בעליו של הכלב”.
עו”ד עינבר ציינה כי לא יכולה להיות מחלוקת, כי במקרה זה המבקשת היא בעליו הרשומים והחוקיים של הכלב.
לדבריה, אמנם רישום הבעלות אינו תנאי בלעדי להוכחת בעלות על הכלב, אך עצם הרישום מלמד על לקיחת האחריות על בעל החיים, הן ביחס לזכויות והן ביחס לחובות ולדבריה, הבעל לא יכול לדרוש מצד אחד ‘זכויות’ ומנגד לא לשאת בחובות הנובעים מבעלות על הכלב.
בסיום הבקשה טוענת עו”ד לב, כי טובת הכלב היא להישאר בחזקת האדם אשר חס עליו, מטפל בו ומקדיש לו את כל עולמו, וזוהי רק המבקשת.
לנוכח הגשת הבקשה המנומקת לבית המשפט לענייני משפחה, מיהר הגבר להחזיר את הכלב לבית האישה והדיון בבקשה בוטל כפי שדווחה עו”ד עינבר לב.
עו”ד עינבר לב, עוסקת בתחום דיני משפחה, גישור, צוואות, מאבקי ירושה ועיזבונות, ומדורגת בין המשרדים המובילים בישראל לדיני משפחה על פי 100DUNS.
