פועל, בן 27, אשר עבד בחברה לייצור מרכבים מבודדים לרכבי קירור וחימום נפצע במהלך עבודתו מלוח נירוסטה והחל לדמם מכף ידו השמאלית.
הפועל פונה לבית החולים ‘העמק’ בעפולה, שם אובחן כי קרע את אחד מגידי כף ידו השמאלית והוא עבר ניתוח לאיחוי הגיד, שלאחריו ידו הושמה בסד.
מיום שחרורו מאשפוז, ובמשך מספר חודשים, הונחה הפועל לשהות במנוחה, תוך שהוא עובר סדרת טיפולים, בין היתר, ריפוי בעיסוק ופיזיותרפיה.
בעקבות הפציעה, החל הפועל לסבול מכאבים עזים וממגבלות ממשיות בתנועה ולדברי עורכת דינו שליוותה אותו החל מיום הפגיעה, עו”ד מאיסה ח’דירי, לתקופה של שנה לאחר הפציעה, נשללה ממנו כל יכולת לבצע עבודה או להתקבל לעבודה מכל סוג, בשל היותו עובד כפיים, ובשל העדר השכלה.
“התאונה, השלכותיה ותוצאותיה גרמו לתובע כאב וסבל בלתי נתפסים; עד היום הוא סובל מהשלכותיה הנפשיות של התאונה”, טוענת עו”ד ח’דירי, אשר הגישה למוסד לביטוח לאומי תביעה להכיר בפציעה כתאונת עבודה.
בעקבות התביעה, המוסד לביטוח לאומי הכיר בתאונה כתאונת עבודה ושילם לפועל את דמי הפגיעה ועוד בהיותו מובטל שולמה לו גמלת נכה נזקק.
בשלב יותר מאוחר, קבעה וועדה רפואית מטעם המוסד לביטוח לאומי, כי הפועל סובל מנכות צמיתה בשיעור של 5 אחוזים, בגין הצלקת שנותרה בידו.
במקביל, הגישה עו”ד ח’דירי, תביעה נגד החברה שהעסיקה את הפועל ונגד חברת הביטוח שביטחה את עובדי החברה נכון ליותם התאונה.
בתביעה נטען, כי תאונת העבודה נגרמה עקב רשלנותה של החברה, שלא דאגה, בין היתר, לספק לעובד אמצעי הגנה כמו כפפות ולא עשתה שימוש באמצעי בטיחות כלשהם כדי למנוע תאונות מסוג זה.
לתביעה צורפה חוות דעת של רופא מוסמך, מומחה באורתופדיה, אשר קבע, כי קיים קשר סיבתי בין הפגיעה בעבודה לנזקים מהם סובל העובד עד היום.
להערכתו, נכותו של העובד גבוהה יותר ממה שנפסק לו במוסד לביטוח לאומי והיא עומדת על 10 אחוזים: “בעקבות הפגיעה קיימת ירידה בכושרו התפקודי של התובע.
בהתחשב בגילו, בעברו התעסוקתי ובמגבלות התפקודיות, להבנתי יש הצדקה להפעיל את תקנה 15 לתקנות המוסד לביטוח לאומי ולהעלות את נכותו המשוקללת בהתאם”.
עו”ד ח’דירי מסבירה, כי תקנה 15 הותקנה כהשלמה לאופן שבו נקבעות דרגות הנכות במוסד לביטוח לאומי ןלדבריה, בעוד שקביעת דרגת הנכות נעשית לרוב בהתאם לנכות הפיזית האובייקטיבית, תקנה 15 מבקשת לבחון את ההשפעה הישירה של הנכות על נפגע העבודה הספציפי, כמו במקרה זה, שבו התובע לא יוכל עוד לשוב לעבודת כפיים בשל הפגיעה הקשה בכף ידו.
בעקבות קביעת המוסד לביטוח לאומי לפיה הפועל סובל משיעור נכות נמוך, הגישה עו”ד ח’דירי ערר, אליו צירפה את חוות דעתו של הרופא המומחה ובמסגרתו ביקשה להחיל על העובד את תקנה 15 לתקנות המוסד לביטוח לאומי.
הערר התקבל, ונכותו של הפועל הועלתה לשיעור של 10%.
לאחר מאבק משפטי נוסף מול החברה שהעסיקה את הפועל וחברת הביטוח שביטחה אותה, הגיעו הצדדים להסכמה לפיה המעסיק יפצה את העובד ב-60 אלף שקלים, נוסף על תגמוליו החודשיים מהמוסד לביטוח לאומי.
לדברי עו”ד ח’דירי, בכך יגיע סך כל הפיצויים והתגמולים להם יזכה העובד, בשל התאונה, ליותר מ-100 אלף שקלים.
לאחרונה, העניק בית משפט השלום בנצרת לפשרה בין הצדדים תוקף של פסק דין.
עו”ד מאיסה ח’דירי, עוסקת במיצוי זכויות מול המוסד לביטוח לאומי, בכל תחומי הנזיקין, חדלות פירעון, צווארון לבן ועוד.
