בית המשפט העליון קיבל את עמדת המדינה, כי בנסיבות קיצוניות בחומרתן של המקרה, על העונש להתקרב לעונש המקסימום הנקוב בחוק.
בפסק הדין שנוסח מצונזר שלו הותר היום לפרסום, ציין בית המשפט העליון, כי: “מילים מחווירות אל מול חומרת המקרה שלפנינו. עובדות כתב האישום הן מן הקשות שניתן להעלות על הדעת, המשיב תקף ללא רחם קטינה בת 10 במיטתה לאחר שפרץ לביתה.
הוא גרם לה לנזקים בגוף ובנפש, ובמעשים מזוויעים אלו שינה את מסלול חייה.
דומה שמקרים מסוג זה הם שעמדו לנגד עיני המחוקק עת שקבע את עונשי המקסימום הקבועים בדין”.
בית המשפט העליון ציין עוד, כי הנאשם “פגע קשות, נפשית וגופנית, בילדה רכה בשנים, בת 10 בלבד, בעוד היא ישנה בביתה אשר אמור היה להיות מבצרה.
לא ניתן להפריז בתחושת האימה והבעתה האוחזת בה בשעת לילה מאוחרת כאשר היא מתעוררת לנוכחות אדם זר, בו נאבקה בכל כוחה על מנת להודפו מעליה ובהמשך, מתוך פחד עצמה את עיניה ועשתה עצמה כישנה מתוך תקווה כי הלה יניח לה לנפשה ויעזוב את חדרה ואולם הלה המשיך ללא רחם.
הלב יוצא אל הילדה ודומה כי אין מילות נחמה אשר יכולות לבטא באופן ממצה את הרצון לחזקה ולחזק את הוריה בהתמודדותם עם תוצאות הפגיעה בה, אשר לבטח תיתנה את אותותיהן עוד שנים רבות”.
בית המשפט העליון דחה את ערעורו של הנאשם על קולת העונש וקבע, כי אין ספק, כי מקומו של הנאשם מאחורי סורג ובריח למשך שנים ארוכות, אף יותר ארוכות מכפי שגזר עליו בית המשפט המחוזי.
אך רק בשל הכלל ולפיו ערכאת הערעור אינה ממצה את הדין בבואה להחמיר עם הנאשם, נקבע כי חלף עונש מאסר בפועל בן 17 שנים שהושת עליו, יהיה עליו לרצות 20 שנות מאסר בפועל.
כמו כן, יפצה הנאשם את המתלוננת בסך של 100,000 שקלים, כפי שנקבע בפסק דין של ביהמ”ש המחוזי.
את המדינה יצגה בערעור עו”ד עידית פרג’ון מהמחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה. בבית המשפט המחוזי נוהל התיק ע”י עו”ד לילך תמיר מפרקליטות מחוז חיפה פלילי.
