מה היה קורה אם ג'וני דפ היה ישראלי? 

טור מאת עו"ד עינבר לב: המשפט הסוער בין ג'וני דפ לבין גרושתו, השחקנית אמבר הרט, שהסתיים בימים אלה כבש את הכותרות העולמיות ולא בכדי, לא כל יום חושפים כוכבים הוליוודיים את הכביסה המלוכלכת שלהם קבל עם ועדה, תוך הטחת האשמות קשות זו בזה

למרות שהלב נטה להאמין לתיאוריה הקשים של הרט, חייבים לזכור כי שני המעורבים הם שחקנים הוליוודיים מקצוענים לעילא ולעילא.

מתוקף מקצועי נתקלתי לא פעם בתיאורי אלימות משכנעים וסוחטי דמעות שהתגלו עם הזמן כעלילות שווא מכוערות והרסניות.

מדובר אמנם במיעוט מהמקרים, אבל בהחלט לא במיעוט מבוטל.

עלילת שווא הפכה בישראל לכלי טקטי רווח במאבקי גירושין בין בני זוג. היא הרסנית, פוגעת בקורבנה, על פי רוב הגבר, בצורה קשה ביותר, מפרידה אותו מילדיו לחודשים ושנים, מפשיטה אותו מנכסיו ושוללת ממנו לתקופות ארוכות את החופש שלו.

בבסיס תביעתו של דפ עומד מאמר אותו פרסמה הרט בעיתון הוושינגטון פוסט, שבו טענה כי עקב מאבקה נגד האלימות שאותה ספגה מבעלה רב ההשפעה, הקריירה שלה נעצרה ותפקידים וקמפיינים בהם זכתה נלקחו ממנה.

אמנם שמו של דפ לא צוין במאמר, אך לדבריו, רבים הבינו כי מדובר בו. דפ טען כי בעקבות הפרסום השקרי נגרמו לו הפסדים כבדים הנאמדים בעשרות מיליוני דולרים.

הסכסוך בין בני הזוג לשעבר שהסתיים בימים אלה בפסק דין לטובת דפ, העלה שאלות רבות במשקל, שיש להן מענה בחוק הישראלי.

החוק בישראל מפצה קורבנות אלימות על שלל סוגיה, אך לא מעודד הגשת תביעות נזיקיות בין בני זוג לשעבר ולמעשה, בישראל ניתן להגיש תביעה נזיקית בין בני זוג רק משלוש עילות עיקריות: לשון הרע, דיבה, ורשלנות.

תביעות לשון הרע מתבססות ברובן על הגשת תלונות סרק במשטרה של אחד מבני הזוג נגד רעהו, תלונות שנסגרו ללא הרשעה.

אין צורך להוכיח נזק במקרה שכזה, ובית המשפט יטה לחייב המזיק בפיצוי קבוע על פי חוק, בן עשרות אלפי שקלים.

הדבר דומה גם בהוצאת דיבה. במקרה ואחד מבני הזוג מפיץ דברי שקר פוגעניים על רעהו, אם במקום עבודתו או מול חבריו ומכריו וכל עוד הדברים נאמרו מול שני אנשים או יותר, קיימת בהחלט עילה לתביעה נזיקית נגד הפוגע.

גם כאן אין הכרח להוכיח שנגרם נזק כדי לזכות בפיצוי, חשוב להדגיש ששקרים שנכללים בתביעה שמוגשת לבית המשפט אינם מהווים דיבה ולא ניתן לתבוע בגינם פיצויים.

נושא הרשלנות בין בני זוג מורכב ויש להוכיח כי הייתה רשלנות שגרמה לנזק ברור.

החוק הישראלי מיטיב עם קורבנות האלימות הפיזית, ופוגע קשות בצד האלים. מעבר לצווי הרחקה שמופעלים נגדו, לעיתים קרובות מורה בית המשפט על ביטול או צמצום הסדרי השהייה של בן הזוג האלים עם ילדיו, ומעניק לקורבן חלק גדול יותר מהרכוש המשותף.

כלומר, השנים שבהן סבלה האישה מאלימות מצד בעלה, יכולות בהחלט לבוא לידי ביטוי בחלק גדול יותר בדירת המגורים שיוענק לה, בחלוקת הרכוש המשותף.

בשנים האחרונות מחמירים בתי המשפט בישראל במי שפגעו נפשית או ריגשית בבני זוגם, גם כאן הסנקציה היא חלוקת רכוש לא שוויונית.

אם נחזור למשפט דפ והרט, אחד מהחידושים האחרונים בתחום דיני המשפחה הוא נושא האלימות הכלכלית.

חשוב להדגיש שאלימות כלכלית חייבת, על פי החוק הישראלי, לכלול שני מרכיבים חשובים:

יש להוכיח שאחד מבני הזוג מנע מרעהו כל עצמאות כלכלית, כך למשל, אם הגבר לחץ על האישה שלא לצאת לעבודה, והשאיר לה בכל יום סכום כסף נתון, תוך דרישה לדווח לו כיצד הוצאו הכספים, מדובר באלימות כלכלית, המובילה לתלות כלכלית מוחלטת.

התנאי השני לקיום אלימות כלכלית, הוא שהמצב נמשך לאורך תקופה ארוכה.

גם במקרים של אלימות כלכלית, בתי המשפט עשויים לפסוק על חלוקת רכוש לא שוויונית לטובת הקורבן ובנוסף, מדובר בנזק אמיתי שנגרם מהתנהלותו של בן הזוג ועל כן הדבר מאפשר גם תביעה נזיקית, שלעיתים קרובות תיאמד במאות אלפי שקלים ויותר.

למעשה, בדבריה של הרט נגד דפ, היא טענה לאלימות כלכלית מצדו, לדבריה, עצם ניסיונה לחשוף את אלימותו, גרר נגדה חרם על ידי גורמים רבי השפעה וכך נשללה ממנה יכולתה להתפרנס.

פסק הדין שניתן בעניינם לא קיבל את טענותיה.

מנגד, גם דפ טען לנזקים קשים, עקב פגיעה בשמו וטען כי המאמר אותו כתבה הרט שקרי לחלוטין.

מי מהשניים צודק?

חבר המושבעים קיבל בימים אלה את טענותיו של דפ והיא תיאלץ לפצותו בכ-10 מיליון דולר.

 

הכותבת, עו"ד עינבר לב, עוסקת בתחום דיני משפחה, גישור, צוואות, מאבקי ירושה ועיזבונות ומדורגת בין המשרדים המובילים בישראל לדיני משפחה על פי 100DUNS.

עו"ד עינבר לב, צלמת ענת קזולה

 


אהבתם? שתפו >>

סקר חדשות NWS

האם על ראש עיריית נשר, רועי לוי, להתמודד בעקבות הלחצים עליו, על ראשות עיריית חיפה?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

המלצת העורך
חזרה למעלה
דילוג לתוכן