אחד מהמוטיבים החוזרים בסרטי פורנו הוא יחסי מין שתחילתם כאשר אחד מהפרטנרים ישן, אך עורכת הדין הוותיקה עינבר לב, המתמחה בדיני משפחה טוענת כי יחסי מין שכאלה, גם בין בני זוג הנשואים זה לזו שנים רבות, נחשבים על פי הדין הפלילי כאונס לכל דבר.
אותם גברים הואשמו על ידי צעירות רבות, ביניהן דוגמניות ומלכת יופי לשעבר, בכך שסוממו על ידם ונאנסו לאחר בילוי משותף ולהגנתם, טענו רוב הגברים כי המעשים נעשו בהסכמה במסגרת מערכת יחסים בין הצדדים.
לדברי עו”ד עינבר לב, גם כאשר אישה הנתונה במערכת יחסים זוגית, לא מתעוררת במהלך יחסי המין, אך מגלה את עובדת התרחשותם רק עם השכמתה בבוקר, הדבר יכול להחשב כאונס על פי הגדרות הדין הפלילי ואם האירוע חוזר על עצמו, למרות בקשתה המפורשת מבן זוגה שלא ישכב עימה, הוכחת עבירת האינוס מקבלת משנה תוקף.
“הדין הפלילי לא מבדיל בין בני זוג הנשואים זה לזו, לבין בני זוג שרק החלו את מערכת היחסים שלהם”, אומרת עו”ד לב, אך מסייגת את דבריה ומוסיפה: “לא כל מקרה הנחשב כהטרדה מינית וכמעשה מגונה בין מעסיק לעובדת למשל, ייחשב ככזה כאשר ייעשה בין בני זוג, נשואים כלא נשואים”.
לדבריה, היחס לתלונות על מעשים מגונים ומין בכפייה בין בני זוג, מצד המשטרה והפרקליטות, הוא מאד מקל וכמעט ולא נפתחו הליכים פליליים נגד בעלים שפגעו מינית בבנות זוגם, אלא אם כן המעשים לוו באלימות קשה והפכו וחצו את הרף הפלילי בצורה מובהקת.
“גם במקרים המועטים אשר מגיעים אל בתי המשפט, אלה נוטים להשית עונשים קלים יחסית על בעלים שפגעו מינית בבנות זוגם, ויש להצר על כך מאד”, אומרת עו”ד עינבר לב.
“הדבר שונה לחלוטין בבתי המשפט למשפחה ובתי הדין הרבניים, הדנים בסכסוכים בין בני זוג בכל הנוגע לחלוקת משאבים ופיצויים נזיקיים”, מציינת עו”ד לב ומוסיפה: “ערכאות אלה בהחלט מייחסות משקל רב לפגיעה מינית במסגרת זוגיות, ואף מפצים את הקורבן, ברוב המקרים האישה, באמצעות חלוקת רכוש לא שווה לטובתה ובאמצעות השתת תשלום פיצויים על הבעל, אשר ייגרע מחלקו ברכוש המשותף”.
לדברי עו”ד לב, אין הדבר נדיר כלל ולדבריה, אישה שהגיעה למשרדה סבלה מבעיות שינה, נהגה ליטול כדורי שינה ובשל כך נהנתה משינה עמוקה במיוחד.
“בוקר אחד התעוררה האישה עירומה כביום היוולדה, על אף שזכרה שהלכה לישון עם בגדים”, מספרת עו”ד עינבר לב.
“היא שאלה את הבעל האם הפשיט אותה וקיים איתה יחסי מין בעוד היא ישנה והוא הודה בדבר”.
לדברי עו”ד עינבר לב, האישה הזדעזעה עמוקות וביקשה מהבעל שלא יחזור על מעשיו בשנית. כתוצאה מהמקרה רבו בני הזוג ולא דיברו מספר ימים, אך לאחר מספר שבועות חזר המקרה בשנית, השניים רבו שוב, וכעבור זמן מה חזר הבעל על מעשהו בשלישית.
“הדבר פסק רק כאשר האישה איימה כי תגיש נגד הבעל תלונה במשטרה על אונס”, מספרת עו”ד עינבר לב.
לדבריה, בשלב זה הנוהג הפסול של הבעל פסק, אך האירוע דרדר את יחסיהם של בני הזוג, ובעקבותיו הם החליטו להתגרש.
“במסגרת הדיון בחלוקת רכוש בבית הדין הרבני, טענתי בשם האישה לאיזון לא שוויוני של משאבי הצדדים”, אומרת עו”ד עינבר לב,
“כלומר, ביקשתי שהאישה תקבל יותר ממחצית הרכוש שנצבר לבני הזוג לאורך יחסיהם, בגלל הסבל הרב וההתעללות שאותם ספגה מצד בעלה לאורך יחסיהם.
לחיזוק דרישתי הצבעתי על כך שההתעללות המינית שבה נקט הבעל היא זו שהולידה את גירושיי הצדדים.
הדיינים התרשמו שאלה אכן עובדות המקרה ופסקו כי האישה תקבל 65% מהרכוש המשותף ולא מחצית ובמקרה זה מדובר בהבדל של מיליוני שקלים”.
לדברי עו”ד עינבר לב בתי המשפט למשפחה לא ייטו לבצע את האיזון הלא שוויוני אלא אם כן נעשו מספר עברות מין, אשר השתרעו על פני תקופה של שנים.
לא די במקרה אחד ספציפי. לגישה זו הצטרפו בשנים האחרונות גם בתי הדין הרבניים, למרות שהחוק האזרחי לא מחייב אותם, והם דנים לרוב על פי דיני ההלכה.
עו”ד עינבר לב מדגישה, כי בנוסף על הבקשה לפיצוי במסגרת איזון משאבים בין בני זוג, האישה בהחלט רשאית להגיש תביעה נזיקית נגד בן זוגה לשעבר או להיפך, אך אז עליה לעמוד בסטנדרטים הדרושים של דיני הנזיקין, קרי, עליה להצטייד בחוות דעת של מומחים, שיתקבלו על ידי בית המשפט, שיצביעו על כך שהאישה סבלה או סובלת מנזקים עקב מעשי בעלה, בין השאר, מבעיות נפשיות כרוניות, כמו התקפי חרדה פוסט טראומטיים (PTSD), אובדן שמחת חיים, קושי באינטימיות וקיום יחסי מין ועוד.
במקרים שכאלה יכולה האישה לזכות במאות אלפי שקלים נוספים של פיצויים מצד בעלה, שאינם משפיעים על איזון המשאבים שנקבע בין הצדדים.
“גם כאן, באופן לא מפתיע, לא ייטו מערכות המשפט להעניק לאישה זכויות כספיות גבוהות אלא אם מדובר בריבוי מקרים ובאופן שלא מותיר ספק כי לא ניתנה הסכמה לקיום המגע המיני בין בני הזוג, באופן של מעל 51%” אומרת עו”ד לב.
“אין ספק, שטענת ההגנה של אותם ‘אנסי מגדלים’, לפיה יחסי המין נעשו במסגרת מערכת יחסים זוגית, לא מחזיקה מים. גם בזוגיות וגם מחוצה לה, אישה חייבת לתת את הסכמתה מדעת לקיום יחסי מין, אחרת מדובר באונס לכל דבר ועניין”.
חרף כך, אומרת עו”ד לב, לעניין מקרים שנחשבים עבירות מין בין בני זוג, קיימים יותר מ- 50 גוונים של אפור וכל מקרה נמדד לגופו.
רשויות האכיפה ובתי המשפט ירצו להבין איך בני הזוג היו נוהגים זה מול זו בענייני המין וביחס לכך לקבוע את חומרת המעשים.
“במקרה ובני הזוג נהגו להשתעשע במשחקים סאדו מזוכיסטיים בסגנון BDSM, ייטה בית המשפט להקל ראש בהתנהגויות גסות מאד מצד הבעל או האישה, התנהגויות שבמערכות זוגיות אחרות עלולות להתקבל כפגיעה קשה מאד והתעללות”, אומרת עו”ד לב ומוסיפה: “אבל ישנם דברים שאין עליהם מחלוקת, כמו מקרים של יחסי מין בכפייה, מתוך סדציה עצמית או שימוש בסם אונס על ידי הגבר כדי להשיג את מבוקשו”.
האם על מקרים של הטרדה וניצול מיני בין בני זוג יש בכלל התיישנות?
עו”ד עינבר לב: “חוק סדר הדין הפלילי קובע כי ההתיישנות על עבירת אונס תעמוד על 15 שנה.
במישור האזרחי אין התיישנות, אבל הצדדים ודאי יעסקו בשאלת השיהוי בהעלאת הטענה.
כלומר, אם המקרה ארע לפני כ-20 שנה, תישאל בת הזוג, מדוע המשכת בזוגיות?
מדוע לא התגרשת?”
לדברי עו”ד לב, כעיקרון, בכל טענה להתעללות בין בני זוג, תמיד יעלו טענות הנגד הללו.
התשובה לכך תהיה לרוב שהאישה פחדה מהבעל, שהוא איים עליה שייקח לה את הילדים או שלא הייתה לה אפשרות להתקיים כלכלית אם הייתה מתגרשת.
עו”ד עינבר לב, עוסקת בתחום דיני משפחה, גישור, צוואות, מאבקי ירושה ועיזבונות.
