על אף משבר הקורונה וצמצום הפעילות במשק, גם בשנת 2021 רשמה החטיבה האזרחית בפרקליטות המדינה שנה פורייה ביותר, עלייה משמעותית בפעילויות האכיפה המשולבת בחברה הערבית, כ-73% מכלל פעולות האכיפה נגד יעדי פשיעה.
טיפול ביותר מ-20 אלף תיקים אזרחיים בבתי המשפט השונים; הגשת מספר שיא של 249 תביעות יזומות בשם המדינה, בסכום כולל של 385 מיליון שקלים וכן הושבו לקופת המדינה למעלה מ-100 מיליון שקל בהליכי מס שונים.
נתונים אלו ואחרים עולים מהדו”ח השנתי של פרקליטות המדינה לשנת 2021, שהפרק העוסק בחטיבה האזרחית בו מתפרסם היום (ראשון).
הדו”ח השנתי מתפרסם זו השנה השביעית, כחלק מתהליך רחב המקודם בפרקליטות המדינה ובמשרד המשפטים כולו, להנגשת מידע ונתונים לציבור הרחב.
הפרקליטות רואה ביכולתה להפיק נתונים מהימנים אודות עבודתה, כלי ניהולי שנועד לשפר את עבודתה, להציף נושאים לדיון ולבקרה ולהביא לייעול תהליכי עבודה בארגון ולקידום האינטרס הציבורי והדו”ח כולל תובנות והסברים הצמודים לחלק מהנתונים, במטרה להנגישם לציבור ולאפשר בקרה ושקיפות מיטביים.
הפרקליטות האזרחית פועלת כנאמן הציבור בייצוג המדינה בעניינים אזרחיים ומינהליים, לשם הגנה על זכויות הציבור, שלטון החוק וסדרי מינהל תקינים, לשמירה על נכסי המדינה והקופה הציבורית ולקידום האינטרס הציבורי.
מזה למעלה מעשור, פועלת המדינה גם להגשת תביעות יזומות מטעמה ומנהלת מבצעי “אכיפה משולבת” מחוץ לבית המשפט, במסגרתם עושה המדינה שימוש בכלים אזרחיים ומינהליים לטיפול ביעדי אכיפה אסטרטגיים.
עיקרי פעילות החטיבה האזרחית בפרקליטות המדינה לשנת 2021
טיפול ואכיפה בפשיעה בחברה הערבית
החטיבה האזרחית בפרקליטות פועלת במגוון רחב של כלים משפטיים, מעולמות המשפט האזרחי והמינהלי, נגד עבריינים וגורמי פשיעה משמעותיים בכלל ובחברה הערבית בפרט.
הפרקליטות פועלת בשילוב ידיים עם גופי האכיפה והרגולציה השונים על מנת להתמודד עם הפרות חוק המתבצעות על ידי גורמי פשיעה שונים.
הפרקליטות האזרחית מובילה יחד עם משטרת ישראל מבצעי אכיפה אזרחית משולבת, המכונים לעתים “שולחנות עגולים”, נגד יעדי פשיעה שונים, במטרה לפגוע בתמריץ הכלכלי שלהם, לשלול מהם רכוש ולמנוע מהם את האפשרות לעשות שימוש בעסקים הנחזים כלגיטימיים לשם ביצוע עבירות פליליות.
זאת, על מנת למגר תופעות הפוגעות בציבור, בשלטון החוק, במרקם החיים הנורמטיבי ובמשילות, וכדי לפגוע בתשתית הכלכלית של גורמי הפשיעה.
במהלך שנת 2021, רוב מבצעי האכיפה המשולבת, כ-93%, כוונו נגד ארגוני פשיעה וגורמים עברייניים ומבצעים אלו גברו בצורה משמעותית גם בקרב האוכלוסייה הערבית, במיוחד לאחר תחילתו של מבצע “מסלול בטוח”, מכוחה של החלטת הממשלה באוקטובר 2021, אשר מטרתו היא ריכוז המאמצים והגברת האכיפה לצורך מאבק בפשיעה בחברה הערבית, תוך חיזוק המשילות וההרתעה.
מתוך למעלה מ-125 פעולות בתחום האכיפה המשולבת ופעולות אכיפה משלימות נוספות, כ-70 מבצעי אכיפה משולבת, כ-73% מכלל מבצעי האכיפה המשולבת בשנה זו, כוונו כלפי עבריינים בחברה הערבית, כחלק מהמאמץ המוגבר להתמודדות עם הפשיעה והאלימות בקרבה.
לשם השוואה, בשנת 2019 בוצעו 43 מבצעי אכיפה משולבים בלבד, מתוכן 29 בחברה הערבית ובשנת 2020, שהייתה שנת קורונה שלוותה בפעילות מוגבלת, בוצעו 52 מבצעי אכיפה משולבת ופעולות אכיפה משלימות, בהם נעשה שימוש באמצעי אכיפה משלימים לכלים ה”מסורתיים” של המשפט הפלילי.
במסגרת מבצעי האכיפה המשולבת, הוצאו צווי סגירה מנהליים לעסקים, הוטלו קנסות מנהליים במיליוני שקלים, עוקלו רכבי יוקרה, הושמדו אלפי טונות של מזון שאינו ראוי למאכל אדם, וכן נפתחו חקירות פליליות.
פעילות מחוזות הפרקליטות
פרקליטויות המחוז האזרחיות עוסקות במגוון רחב של נושאים והליכים, בהתאם למאפיינים הדמוגרפיים הייחודיים של כל מחוז ומחוז.
בשנת 2021 נפתחו כ-20 אלף תיקי פרקליטות במחוזות הפרקליטות האזרחיים, עלייה של כ-2% מ-2020, אך עדיין מספר נמוך יחסית לשנים האחרונות.
כחמישית מהתיקים עסקו בתחום המינהלי, 18% במעמד אישי, 12% בתחום הנזיקין, 11% בתחום החיובים, 9% בתחום המיסים, 8% בתחום המקרקעין ובתחום העבודה, וכן בתחומים נוספים.
-
קרדיט: משרד המשפטים
בשנת 2021, הסתיים הטיפול בכ-22 אלף תיקים במחוזות הפרקליטות, אל מול כמות התיקים שנפתחו במחוזות הפרקליטות, ניתן לראות כי גם בשנה זו, בדומה לשנת 2020, לא נצברו פיגורים.
המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה
המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה אחראית על ייצוג המדינה בתיקים המתנהלים בביהמ”ש העליון במגוון תחומי המשפט האזרחי.
המחלקה מייצגת גם את היועצת המשפטית לממשלה כאשר היא מתייצבת בתיקים בהם המדינה אינה צד בבית המשפט העליון, “התייצבויות יועץ”.
במהלך שנת 2021 טיפלה המחלקה האזרחית ב-528 הליכים בבית המשפט העליון, 16% מהם היא יזמה.
39% מהתיקים בעליון שבהם המדינה הייתה צד עסקו במקרקעין, 14% בנזיקין והאחרים בחוזים וחיובים, מעמד אישי, חדלות פירעון, תובענות ייצוגיות, תגמולים ושיקום, ועוד.
בשנה זו, הוגשו לבית המשפט העליון 5 עתירות לדיון נוסף, ב-3 מהן התקבלה עמדת המדינה, כך שהן נדחו או נמחקו, בעוד שהשתיים הנותרות עדיין מתנהלות, אחת מהן הוגשה על ידי המדינה.
אכיפה אזרחית
לצד תפקידה בהגנה על המדינה כנתבעת, עוסקת הפרקליטות גם בפעילות אקטיבית ויזומה לשם שמירה על קופת המדינה והגנה על נכסיה.
בפעילות האכיפה האזרחית נעשה שימוש בכלים מתחום המשפט האזרחי והמינהלי בשלושה תחומים: אכיפת חוק, הגנה על קניין הציבור וזכויותיו וסיוע למשרדי הממשלה ביישום מדיניות ורגולציה.
בשנת 2021 הגישו היחידה לאכיפה אזרחית ומחוזות הפרקליטות האזרחיים 249 תביעות יזומות בשם המדינה, בסכום כולל של 385 מיליון שקלים.
מדובר בכמות התביעות הגדולה ביותר שהגישה מדינת ישראל, עלייה קלה ביחס לשנת 2020, אז הוגשו 242 תביעות, ועלייה של כ-35% לעומת שנת 2019, אז הוגשו 184 תביעות.
בנוסף, בוצעו כאמור למעלה מ-125 מבצעי אכיפה משולבת ופעולות אכיפה משלימות.
יש לשים לב, כי במוקד העיסוק בשנת 2021 עמדה תביעת ענק תקדימית, בהיקף של 2 מיליארד שקל, שהוגשה בתחילת 2022, ונגעה להשבת כספים שלא הועברו לאורך שנים לקופת המדינה מקרנות ההשתלמות של המורים, תביעה זו לא נכללה בנתוני שנה זו.
כ-65% מהתביעות היזומות מטעם המדינה עסקו בתחום הנזיקין, וחלק נכבד מהן, כ-18%, נגע גם לתחום המקרקעין.
בתביעות היזומות שהסתיימו בשנת 2021, נפסקו לטובת המדינה בהליכים שונים כ-70 מיליון שקל.
מעבר לסכומים הכספיים שהושבו לקופה הציבורית, שנת 2021 הייתה משמעותית מאוד בעיצוב הדין, במסגרת פסיקת בית המשפט העליון, בתחום האכיפה האזרחית. במהלך השנה האחרונה, התקבלה עמדת המדינה במספר פסקי דין משמעותיים ותקדימיים, המגשימים את האינטרס הציבורי ובהם פסק דין בעניין השבת כספי שוחד שנטל עובד מדינה שהורשע בעבירת שחיתות שלטונית, לקופת המדינה. בפסק דין תקדימי נוסף, הורה בית המשפט העליון על ביטול חוזה והשבת נחלות חקלאיות בהן בוצעו שימושים מסחריים נרחבים ובלתי חוקיים, לידי המדינה ועוד.
- קרדיט: משרד המשפטים
הליך חדשני לניהול סיכונים בתחום האכיפה האזרחית
היחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה הניחה במהלך שנת 2021 בפני היועץ המשפטי לממשלה (דאז) והחשב הכללי במשרד האוצר דו”ח ניהול סיכונים המציג לראשונה מתווה תקדימי למיקוד מאמצים בתחום האכיפה האזרחית באמצעות מודל ניהול סיכונים תאגידי.
בין זירות הסיכון שדורגו במקומות הראשונים מבחינת חומרת הסיכונים ועדיפות לפעולה בתחום האכיפה האזרחית נמצאות המלחמה בפשיעה, שמירה וניהול קרקעות המדינה ושוק הדיור.
הדו”ח יאפשר טיפול שיטתי בסיכונים המשפטיים והמשמעותיים העומדים בפני הממשלה וצפוי להביא להגברה ניכרת באפקטיביות הליווי המשפטי של הממשלה על ידי הפרקליטות, להגברת האכיפה, לחיזוק יכולת הממשלה לשמור על נכסי הציבור, ובראש ובראשונה לשיפור משמעותי בשמירה על האינטרס הציבורי.
מחלקת הבג”צים בפרקליטות המדינה
מחלקת הבג”צים אחראית על ייצוג משרדי הממשלה, רשויות שלטוניות נוספות והיועץ המשפטי לממשלה בהליכים המתנהלים בבית המשפט העליון בתחומי המשפט המינהלי והחוקתי.
בשנת 2021 נפתחו במחלקת הבג”צים 1,981 תיקים אשר הוגשו לבית המשפט העליון, עתירות, ערעורים, בקשות רשות ערעור, בקשות לדיון נוסף ועוד ועסקו בשאלות מינהליות וחוקתיות שונות.
נתונים אלו דומים לנתוני השנים הקודמות ומלמדים על עליה קלה, בשיעור 2.2%, במספר הכולל של התיקים שנפתחו במחלקת הבג”צים בהשוואה למספר התיקים שנפתחו במחלקה בשנת 2020, זאת בהמשך לעליה של 4.4% במספר התיקים שנפתחו בין השנים 2020 ל-2019.
עם זאת, ניתן לראות, כי חל גידול בשיעור של כ-8% במספר העתירות שבהן טיפלה המחלקה בשנת 2021 ביחס לשנה שקדמה לה, בנושאים הביטחוניים, מנהל האוכלוסין, איו”ש ועזה ועוד.
בשנת 2021, הסתיים הטיפול ב-1,550 עתירות לבג”ץ שטופלו ע”י מחלקת בג”צים, וברוב המכריע, כ-65%, של פסקי דין, נדחה כל הסעד שביקש העותר. מדובר בהמשך המגמה בארבע השנים האחרונות של דחיית מרבית העתירות המוגשות לבג”ץ.
משפט העבודה והביטחון הסוציאלי
המחלקה למשפט העבודה בפרקליטות המדינה ומחלקות משפט העבודה בפרקליטויות המחוז מייצגות את המדינה בכובעה כמעסיק הגדול במשק וכן כאשר מתבקשת עמדתה כגורם מאסדר (רגולטור) או מפקח.
ההליכים השונים המטופלים בתחומים אלו מעלים מגוון של נושאים, ובהם נושאי ליבה של יחסי העבודה, תביעות עובדים ביחס לתנאי העסקה, יחסי עובד-מעסיק, הפליה בעבודה ובקבלה לעבודה, הטרדה מינית בעבודה, פיטורין ועוד.
סכסוכים קיבוציים ושביתות; תחום הביטחון הסוציאלי, פנסיה, גמלאות וקצבאות, ענייני ביטוח לאומי, וכן עתירות מינהליות וחוקתיות.
בשנת 2021 נפתחו למעלה מ-1,650 תיקים המסווגים כתיקי עבודה בפרקליטויות המחוז השונות, עלייה של 10% לעומת שנת 2020. במחלקה למשפט העבודה נפתחו בשנה זו 217 תיקים, כאשר 163 מתוכם נוגעים לערכאות שיפוטיות, והיתר הם תיקי ליווי וייעוץ משפטי, ירידה מ-2020, בה נפתחו 256 תיקים.
המשפט הפיסקאלי
ההליכים בתחום המיסים מטופלים על ידי המחלקה הפיסקאלית בפרקליטות המדינה, שהיא יחידת המטה האחראית על התחום ועל ידי מחלקות ייעודיות בפרקליטויות המחוז.
המחלקה הפיסקאלית עוסקת בשאלות מס במגוון תחומי המשפט והיא אחראית על ייצוג המדינה בביהמ”ש העליון.
בנוסף, היא מספקת לרשות המיסים ייעוץ שוטף, מעורבת בהליכים נגדה, נוטלת חלק בוועדת הכופר שלה ומנחה את תובעי הרשות המופיעים בבתי המשפט כנציגי היועמ”ש.
בשנת 2021, נפתחו בבית המשפט העליון 141 הליכים מהותיים המצויים בטיפול המחלקה הפיסקאלית, עלייה ביחס לשנת 2020, במהלכה נפתחו 127 הליכים מהותיים בנושאים אלה, מתוכם 66% תיקים בהליכים אזרחיים, 27% פליליים ו-7% מינהליים חוקתיים.
בדומה לשנים קודמות, במרבית ההליכים הפיסקאליים שנפתחו בשנת 2021 במחלקה הפיסקאלית, הן בתחום האזרחי מינהלי והן בתחום הפלילי, המדינה לא הייתה יוזמת ההליך.
בשנה זו, התקבלו בביהמ”ש העליון פסקי דין ב-93 הליכים אזרחיים ומינהליים, ברובם המכריע, 85%, התקבלה עמדת המדינה, במלואה 81% או בחלקה 4%.
ב- 34 פסקי דין והחלטות של בית המשפט העליון בהליכים פליליים שטופלו על ידי המחלקה הפיסקאלית, עמדת המדינה התקבלה בכ-94% מהתיקים ורק בכ-6% היא נדחתה.
יש בכך ללמד על הזהירות היתירה והחשיבות שמייחס ביהמ”ש לעמדות הפרקליטות בנושאים אלו.
מאבק בהעלמות מס, תכנוני-מס בלתי לגיטימיים
המדינה, באמצעות רשות המיסים המיוצגת על ידי הפרקליטויות הפיסקאליות, מרכזת מאמץ בתיקים שבהם נישומים מבקשים לצמצם את בסיס המס ולשחוק אותו.
השמטת הכנסות והעלמת מיסים פוגעות בשוויון ובקופה הציבורית ומובילות להגדלת הנטל המוטל על הנישומים מצייתי החוק.
התופעות המרכזיות שעמן מתמודדת המדינה ואשר הפכו זה מכבר ל”מכת מדינה” הן שימוש בחשבוניות פיקטיביות והעלמות מס.
אחת הדרכים העיקריות והמתוחכמות להעלמת מס היא “תכנוני מס” בלתי לגיטימיים.
תכנוני מס אגרסיביים הננקטים בידי נישומים, בעיקר המתוחכמים שבהם, מביאים להפחתת מס בלתי נאותה באופן שפוגע במידה משמעותית בקופה הציבורית, פגיעה הנעמדת בשווי של מאות מיליוני שקלים לקופה הציבורית.
בשנת 2021 ניתנו פסקי-דין ב-14 תיקים אזרחיים שעניינם חשבוניות מס פיקטיביות והעלמות מס, דרכם הועלם מס בסכום של למעלה מ-175 מיליון שקלים.
עשרות רבות נוספות של הליכים עודם מתנהלים וסכומי המס המצטברים הנובעים מהם מוערכים במאות מיליוני שקלים נוספים.
הליכי גבייה בנסיבות מיוחדות
לרשות המיסים נתונה סמכות ייחודית לגבות מס מנישומים עוד בטרם הפיכתן של השומות לסופיות, למשל כשמתעורר חשש כי לא ניתן יהיה לגבות את המס משום שהנישום מתכוון לצאת מהארץ או מסיבה אחרת. הליכים אלו ננקטים על ידי מחוזות הפרקליטות, בהנחיית המחלקה הפיסקאלית.
בשנת 2021 נפתחו 45 הליכים כאלה, בסכום כולל של למעלה מ-230 מיליון שקלים.
בהליכים הללו הוטלו עיקולים על כסף ורכוש בשווי כולל של קרוב ל-117 מיליון שקלים.
התייצבויות יועץ
אחת ממשימותיה של הפרקליטות האזרחית היא להתייצב בשם היועץ המשפטי לממשלה, בהליכים משפטיים אזרחיים ומינהליים המתנהלים בפני בתי המשפט, כאשר המדינה אינה צד להם. מדובר בעמדות רוחב המוגשות בשם היועמ”ש, במקרים ייחודיים בהם מצא לנכון להתייצב או לבקשת בתי המשפט המעוניינים לקבל את עמדתו בטרם יפסקו בסוגיה חדשנית או בעלת השלכות רוחב.
בשנת 2021 התייצב היועץ המשפטי לממשלה (דאז), באמצעות יחידות הפרקליטות האזרחית, ב-44 הליכים במגוון נושאים וסוגיות חדשניות ובעלות חשיבות ציבורית.
32% מהתיקים עסקו בתחום המשפט המנהלי וחוזים וחיובים, 12% בתובענות ייצוגיות, 5% במשפט הבינלאומי, 5% במשפט העבודה, ועוד.
בשנה זו הועברו לבחינת היועמ”ש 238 הסדרי פשרה בתובענות ייצוגיות, שלאחר בחינתם החליט, בשיתוף ייעוץ וחקיקה, להגיש התנגדויות ב-51 הסדרים, והערות להסדרי פשרה, מטעם גורמי המקצוע ברשויות המדינה, ב-133 הליכים אחרים.
בנוסף, הועברו לעיונו של היועמ”ש 17 בקשות הסתלקות מתובענות ייצוגיות או מבקשות לאישור ניהול תובענות כייצוגיות, שבאחת מהן הוגשה התנגדותו וב-6 מהן הוגשו על ידי הפרקליטות הערות מטעם גורמי המקצוע.
פעילות החטיבה האזרחית בפרקליטות בתחום הגנת הצרכן
המשפט הישראלי מקנה לציבור הצרכנים הגנה מוגברת מפני עוסקים בעלי מעמד כלכלי עדיף.
הגנה זו נועדה לצמצם את פערי הכוחות שבין העוסק לצרכן ולחזק את האוטונומיה האישית של הצרכן ובכלל זה, את יכולתו לבחור באופן מושכל במוצר או בשירות הדרוש לו.
הגנת הצרכן משמשת גם לקידום אינטרסים ציבוריים החורגים מסיוע לצרכן האינדיווידואלי, כמו הבטחת תחרות הוגנת בין עוסקים, הגנה על הזכות לרווחה, עקרון הריבונות הצרכנית, שלפיו ראוי שצרכנים יכתיבו את הביקוש למוצרים וחיזוק אמון הציבור בכלכלה המקומית. עקרונות אלה מקבלים משנה תוקף בימינו אנו, כאשר התקשרויות רבות מתבצעות מול תאגידי ענק זרים, שביניהם לבין אוכלוסיית הצרכנים קיימים פערי כוחות גדולים מאוד.
החטיבה האזרחית בפרקליטות המדינה לוקחת חלק ביישום ובפיתוח העקרונות הצרכניים וזאת במסגרת ייצוג היועצת המשפטית לממשלה והרשויות הציבוריות בהליכים משפטיים בתחום הגנת הצרכן.
לנוכח חשיבותו הציבורית של תחום זה, הוצגה במסגרת הדו”ח פעילות החטיבה האזרחית בהקשרים צרכניים, בחלוקה ל-5 פרקי משנה.
הפרק הראשון עוסק בייצוג עמדות היועצת המשפטית לממשלה בהליכים בהקשרים צרכניים באופן כללי (עמדות יועץ). הפרק השני שם זרקור על עמדות יועץ בנושא שחשיבותו הולכת וגדלה מאוד בשנים האחרונות, התקשרויות בין צרכנים לבין תאגידים גלובאליים.
הפרק השלישי מעמיק בהתנגדויות להסדרי פשרה בתביעות ייצוגיות בעניינים צרכניים, המהוות אף הן חלק משמעותי מהפעילות בתחום הגנת הצרכן.
פרקים נוספים נסובים על ייצוג המאסדרים (רגולטורים) בסוגיות צרכניות, הן בדרך של הגשת עמדות מטעמם לבתי המשפט והן במסגרת ייצוגם בהליכי ערעור על עיצומים כספיים שהוטלו על מפרי חוק.
בשנת 2021, התייצב היועץ המשפטי לממשלה (דאז), באמצעות יחידות הפרקליטות האזרחית, ל-14 הליכים משפטיים בהקשרים צרכניים, 32% מתוך כלל עמדות היועץ שהוגשו לבית המשפט בשנה זו.
מדובר בעליה בהשוואה לשנת 2020, בה 19% מכלל עמדות יועץ שהוגשו, עסקו בהקשרים צרכניים.
עמדות היועץ הוגשו במסגרת תביעות אזרחיות ותביעות ייצוגיות אשר עסקו בתחומי משפט שונים, אשר ביניהם דיני הגנת הצרכן, חוזים אחידים, אסדרת תעריפי שירותי קבורה, בנקאות, ביטוח, אסדרת אספקת מים ודיני תחרות. הסוגיות העיקריות שנדונו בעמדות אלה היו בתחומי דיני הגנת הצרכן, 33% וחוזים אחידים, 22%.
- קרדיט: משרד המשפטים
בנוסף, במהלך שנת 2021, הוגשו לפחות 30 עמדות בנושאים צרכניים מטעם רגולטורים רלוונטיים לבתי משפט השונים, לרבות לבית המשפט העליון. חלק גדול מעמדות המאסדר, 33%, הוגשו מטעם הרשות להגנת הצרכן, מטעם בנק ישראל, 30% ומטעם שוק ההון, הביטוח והחיסכון, 10%.
נותני שירותים פיננסיים (“צ’נג’ים”)
הפרקליטות האזרחית מלווה מראשיתו את תהליך רישוי הנש”פים, זאת כחלק מתפיסת האכיפה המודרנית המחייבת שיתופי פעולה בין גופים ציבוריים שונים לצורך התמודדות עם תופעות פליליות.
נש”פים הם מוסדות פיננסיים לכל דבר ועניין, המספקים מגוון רחב של שירותים פיננסיים לציבור, כגון: הלוואות חוץ בנקאיות, ניהול פיקדונות כספיים, ביצוע הוראות תשלום ועוד.
היקף הפעילות בענף ובתחומים המשיקים לו מוערך בסכום של למעלה מ-150 מיליארד שקלים, אשר מהווה מעל 10% מהפעילות הפיננסית של כלל הבנקים בישראל.
כמו כן, מייצגת הפרקליטות האזרחית את עמדת המדינה ומגנה על החלטות הממונה על שוק ההון, הנתקפות בעתירות מנהליות או בערעורים מינהליים המוגשים לבית המשפט העליון על ידי מבקשי רישיון שבקשתם נדחית.
בשנת 2021, הוגשו לבית המשפט המחוזי 26 עתירות ו-10 ערעורים לבית המשפט העליון. מדובר בעלית מדרגה, שכן במהלך התקופה של כ-3 שנים, בין השנים 2020-2018, מאז תחילת הטיפול הרגולטורי, הוגשו 27 עתירות מינהליות ו-22 ערעורים.
למעט אחת, כל העתירות נגד החלטות הרשות שעמדתה יוצגה על ידי הפרקליטות בשנת 2021 נדחו או נמחקו, ובכך קיבלו בתי המשפט השונים את עמדתה העקרונית של המדינה בנושא.
מגמות במקרקעין
אחד התחומים המרכזיים שבהם מייצגת הפרקליטות האזרחית את מדינת ישראל הוא תחום המקרקעין, מלבד הייצוג של גופי הממשלה בתביעות אזרחיות, מייצגת הפרקליטות האזרחית את הוועדה הארצית לתכנון ולבניה של מתחמים מועדפים לדיור.
זאת, מכוח “חוק הוותמ”ל”, החוק לקידום הבנייה בתחומים מועדפים לדיור, אשר נחקק בשנת 2014 במטרה לסייע בפתרון משבר הדיור בישראל.
תכניות רבות, הכוללות אלפי יחידות דיור, מובאות לאחר התקנתן הסטטוטורי לביקורת שיפוטית בבתי המשפט המינהליים ברחבי הארץ, והפרקליטות האזרחית מייצגת את מוסדות התכנון בקשר לתכניות אלה.
במהלך שנת 2021 הוגשו 57 עתירות מינהליות נגד תוכניות שונות שיצאו תחת ידי הוותמ”ל.
מדובר בגידול דרמטי של עתירות ביחס לשנים קודמות, בהן הוגשו עתירות בודדות. הפרקליטות האזרחית עמדה בנטל והביאה לדחייתן של מרבית העתירות שהוגשו וחלק מההליכים עדיין מתנהלים בבתי המשפט השונים.
חסינות עובדי מדינה בתביעות נזיקין
החסינות נועדה להגן על שיקול הדעת של עובד המדינה מפני שימוש בתביעות נזיקין על ידי אזרחים כדי להרתיע את עובדי המדינה מפעולה, באופן שעלול להשפיע על שיקול דעתם וכדי להסיר את החשש שמא איומים בתביעות אישיות המרחפים מעל ראשיהם של עובדי מדינה, יצרו “אפקט מצנן” שיפגע בעבודתם ובכך תפגע יכולת המדינה לתפקד כישות ריבונית האוכפת את חוקיה ומוציאה לפועל את מדיניותה.
במקביל לעיסוקה הענף של החטיבה האזרחית בתחום הנזיקין כמייצגת המדינה כנתבעת בתביעות לפיצוי בגין נזק שנגרם כתוצאה מפעולה של המדינה או מי משלוחיה, מטפלת החטיבה האזרחית, באמצעות מחוזותיה השונים, בבקשות להכרה בחסינות של עובדי מדינה שנתבעים אישית בגין נזקים שנגרמו במסגרת עבודתם.
במהלך שנת 2021, הוצאו בכלל המחוזות 30 הודעות הכרה בחסינות לנתבעים אישיים, במסגרת 24 תביעות נזיקין, לשם ההשוואה, במהלך שנת 2020 הוגשו 42 הודעות הכרה בחסינות, במסגרת 32 תביעות נזיקין, בסך הכל בשנתיים החולפות, הוגשו 72 הודעות הכרה בחסינות ב-56 תביעות.
מספרים אלו אינם משקפים את כל התביעות האישיות המוגשות כנגד עובדי מדינה בגין תפקידם השלטוני, בין היתר מאחר שפעמים רבות מסכים התובע למחוק את העובד מהתביעה ומאחר שקיימים מקרים בהם לא הוגשה הודעת הכרה בחסינות ממגוון טעמים, הגם שייתכן שעניינית ניתן היה להגיש הודעה כזו, כך שההליך ממשיך להתנהל נגד עובד המדינה תוך הסכמה שהמדינה תישא בחיוב ככל שיוטל.
למעלה ממחצית מהבקשות שהוגשו בשנתיים האחרונות, מוגשות על ידי שוטרים שנתבעו אישית, בגין ביצוען של פעולות שלטוניות מובהקות.
רוב מכריע מבקשות החסינות בשנתיים האחרונות, 54 בקשות המהוות 75% מכלל הבקשות, מתקבלות במסגרת תביעות נגד רשויות האכיפה והחקירה של המדינה. ב-12 מהודעות מתוך 72, כ-17%, הוגשו השגות לבתי המשפט.
המשנה לפרקליט המדינה לעניינים אזרחיים, אורית קוטב: “עיסוקה של החטיבה האזרחית בכל תחומי המשפט האזרחי מינהלי הוכיחה, גם בשנת 2021, את היותה גורם מרכזי ומשמעותי בקידום שלטון החוק, בסיוע לממשלה בהגנה על מדיניותה ובהתמודדותה עם תופעות רחבות של הפרת חוק ועם חובתה לפעול לטובת השמירה על הקופה הציבורית, האינטרס הציבורי וזכויות האדם.
כך גם את הרלוונטיות שלה בהתמודדות עם תופעות של פשיעה חמורה ובכלל זאת הפשיעה בחברה הערבית הפוגעת במרקם החיים בישובים הערביים.
הכלים האזרחיים מינהליים, פוגעים בתשתית הכלכלית של ארגוני הפשיעה, במימון ובתמריצים לפעילותם.
הפרקליטות האזרחית פועלת בתחומים מרכזיים לחיי כלל האזרחים במדינה, כעולה מהדו”ח, תחומים צרכניים מרכזיים בעולם של מסחר מקוון, סכסוכים קיבוציים הנוגעים לכלל המשק והליכי תכנון ובניה ובכלל כאלו שנועדו לקדם מענה למשבר הדיור ועוד.
עמדות היועצת המשפטית לממשלה והתנגדויות לתובענות ייצוגיות, מבטאות אף הן את מרכזיותה של הפרקליטות בשמירה על האינטרס הציבורי”.
