בני הזוג ניהלו לכאורה אורח חיים שיגרתי, הם גידלו שלושה ילדים, התפרנסו כל אחד בדרכו וקיימו בית לכאורה רגיל ושיגרתי, כאשר לפני מספר חודשים נערכה האישה לחתונת הזהב שלהם אחרי 50 שנות נישואין.
הבעל החליט להכין לאשתו “הפתעה” ובאמצעות שליח העביר לה תביעת גירושין.
לעורכי הדין שרין ואורן סולן סיפר כי במשך עשרות שנות חיי הנישואין שלו עם אשתו סבל מזלזול, השפלות וחוסר כבוד ולדבריו אשתו הסיתה את הילדים נגדו, הרחיקה את הנכדים ממנו והתייחסה אליו כאילו הוא אוויר בביתם.
מפאת גילם המבוגר יחסית של בני הזוג, שניהם בשנות השבעים לחייהם, החליטו דייני בית הדין הרבני לנסות ולמנוע גט.
עורכת הדין סולן הבהירה כי עוד בשיחות הראשונות המליצה לבעל לא לפעול ולא לתבוע גירושין, אבל הוא היה נחוש לקבל את הכבוד שמגיע לו בבית.
בית הדין שמע את עורכת הדין סולן ושולחה והחליט לנסח הסכם לשלום בית ובו דרש הבעל כי אשתו תבשל עבורו לפחות שלוש פעמים בשבוע ולא פעם אחת כפי שנהגה ולאחר מכן שמה לו אוכל בקופסאות.
הוא דרש שהאוכל שיוגש לו לא יהיה חריף והוא מבקש לגוון בכמה סוגי פסטה.
כמו כן עמד על כך שאשתו תאפה לו עוגה פעם בשבוע כפי שהיה נהוג ב-20 השנים הראשונות של הנישואין וכמו כן דרש שתחדל לזלזל בו בפני ילדיו ונכדיו.
בית הדין הגיש את ההסכם לאישה והיא השתכנעה לחתום עליו.
עו”ד סולן הדגישה כי היא שמחה שבני הזוג אחרי 50 שנות נישואין הבינו כי יש מספיק סיבות לפרק את החבילה, אבל הסיבה שבגללה עמדו בפני גירושין ניתנת לפתרון וזה אכן הושג הודות לחתימה של האישה על ההסכם.
