מהכרעת הדין עולה כי הרקע לאירוע הרצח, הוא עימות אלים שהתרחש בלילה שקדם לרצח ובו היו מעורבים עוז דדון ואדם בשם יוסי בן גרטי.
בשעות אחר הצהריים, ביום שלאחר העימות, שהו הנאשמים ומשפחותיהם אצל קרובי משפחה בקריית אתא לרגל חג הסוכות.
על פי פסק הדין שפורסם, אותה עת ובהמשך לאירועים המקדימים לעיל, חלף סמוך לחצר הבית בו שהו הנאשמים רכב, בו נסע, בין היתר, המנוח ובהמשך לכך, יצאו הנאשמים בעקבות נוסעי הרכב כשהם נוסעים בין היתר ברכב השייך לרועי דדון וכעבור זמן קצר איתרו הנאשמים את המנוח ביחד עם אחרים וביניהם יוסי בן גרטי, בעת שעמדו סמוך למכולת בצומת הרחובות יבנאלי פינת ז’בוטינסקי בקריית אתא.
נקבע בהכרעת הדין, כי שלושת הנאשמים יצאו מרכבם וראובן דדון שהחזיק אקדח בידו ירה לעבר המנוח וחבריו אך איש מהם לא נפגע.
מיד בהמשך, החלו 3 הנאשמים לרדוף רגלית אחר המנוח ואחר יוסי בן גרטי. בשלב מסוים השיגו הנאשמים את המנוח, ברחבת המכולת לעיל. ראובן דדון ירה באקדח אותו נשא לעבר המנוח, בעוד שני בניו דקרו אותו באמצעות סכינים שהחזיקו בידיהם.
מיד לאחר הרצח נמלטו הנאשמים מזירת הרצח, ובסמוך לאחר מכן נמלטו מקריית אתא. רועי דדון הסגיר עצמו למשטרה כ- 9 חודשים לאחר הרצח ואילו ראובן ועוז נעצרו ביישוב קלנסווה רק בתאריך 1.1.19 וזו הייתה גם הסיבה לכך שכתבי האישום הוגשו בשני מועדים, הראשון בחודש 8/2018 כנגד רועי דדון והשני בחודש 1/2019 כנגד ראובן ועוז דדון.
עוד נמסר כי בהמשך אוחדו שני ההליכים.
על פי הכרעת הדין, הרצח עצמו תועד במצלמת אבטחה של המכולת, איכות הצילום לא אפשרה, לבדה, זיהוי וודאי של הנאשמים והתנהל כנגדם משפט ממושך שבו שמיעת הראיות נפרשה על פני יותר מ 50 דיוני הוכחות.
בפרקליטות ציינו: “בהכרעת הדין ניתח בית המשפט את כלל הראיות הרבות שהוגשו, חלק ניכר מהן ראיות נסיבתיות, ובכלל זה ממצאים פורנזיים בזירת הרצח, עדויות רבות, סרטוני אבטחה שתיעדו את שהתרחש ברחובות סמוכים לפני ולאחר הרצח, ועוד”.
בסופו של דבר קבע בית המשפט כך: “דרך ארוכה יחסית עברנו בהכרעת הדין.
הראינו כי הגם שמדובר בתיק המבוסס על ראיות נסיבתיות, אלה מצטרפות ומתלכדות לכדי תמונה אחת ברורה, המבססת מעבר לכל ספק סביר את אשמת הנאשמים, כל אחד על פי חלקו העובדתי והמשפטי“.
