Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility
תפריט
ניווט באתר
מבזקים
הסלמה בצפון | שר הביטחון גלנט בפיקוד הצפון: “מתכננים להגביר את עוצמת האש נגד חיזבאללה” חינוך, תרבות, דת ועוד: ההסכם של עציוני עם החרדים בחיפה הנחיות פיקוד העורף בעקבות המצב הביטחוני | ישראל במלחמה מחוז צפון: הציתו רכב, צילמו בנייד והמשטרה גילתה | צפו קבלו את לוחמי הים החדשים | עלו והצליחו חיפה: מעל ל-18 אלף עולים חדשים יממשו את זכות ההצבעה לרשות נשר: בית בושת נחשף ונסגר בעיר הפועל חיפה: משחק גביע המדינה נדחה למועד אחר מבצע אכיפה בערי מרחב כרמל | הורדו רכבים מהכביש תחזית מזג האוויר ליום ראשון: שמיים בהירים עדכון מהמשטרה: הנעדרת ציליה גלזשטיין אותרה בריאה ושלמה חדר הלבשה: הפועל חיפה מול בני סכנין הפועל חיפה ספגה 1:2 מבני סכנין משטרת ישראל מבקשת את סיוע באיתור נעדרת בחיפה חיפה: כיבוי רכבים בוערים בסוף השבוע המטפל החשוד במעשים מגונים בחוסה מוגבלת שוחרר למעצר בית מכבי חיפה מול פיורנטינה, מכבי ת”א הוגרלה עם אולימפיאקוס  ערב שבת פרשת ‘תצוה’ שייטת ספינות הטילים באימון נרחב בזירה הצפונית | צפו בזרוע הים גל שקט יפעל במהלך השבת במתכונת אמצעי התרעה אישי
הדו”ח השנתי של נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות 

הדו”ח השנתי של נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות 

כ-30% מהתלונות על תובעי המדינה נמצאו מוצדקות | 90% מהתלונות הוכרעו בתוך פחות מ-3 חודשים

הדו”ח כולל פירוט נרחב של התלונות שהתקבלו בנציבות במהלך השנה החולפת ביחס לתובעי המדינה, וביניהם הפרקליטות, התביעה המשטרתית ותובעים המחזיקים בהסמכה או בייפוי כוח מטעם היועצת המשפטית לממשלה, ואופן הטיפול בהן.

מנתונים מרכזיים מהדו”ח, עולה כי, ב-2022 הוגשו לנציבות 754 פניות, מתוכן 402 הוגדרו כתלונות, בממוצע כ-34 תלונות בחודש, אליהן התווספו 35 תלונות שהוגשו ב-2021 והטיפול בהן הסתיים ב-2022. בסך הכול טיפלה הנציבות בשנת 2022 ב-437 תלונות.

87 מסך כל התלונות נמצאו מוצדקות, ול-44 מתוכן צורפה המלצה אופרטיבית, משנתגלה במהלך בירורן ליקוי מערכתי או דפוס עבודה הטעון תיקון והסדרה. מספר המלצות אופרטיביות ניתנו גם בתלונות שנדחו לגופו של עניין.

ב-93% מהתלונות הסתיים הבירור במהלך השנה החולפת וניתנה בהן החלטה לגופו של עניין.

זמן הבירור הממוצע לתלונה עמד על 34 ימים בלבד, ובכ-90% מהתלונות ניתנה החלטה תוך פחות משלושה חודשים.

חלוקת התלונות לפי הגורם המבוקר: 42% מכלל התלונות הוגשו ביחס לפרקליטות, 9% ביחס לתביעה המשטרתית ולחוקרים משטרתיים, 6% ביחס ליועצת המשפטית לממשלה, 8% ביחס למיופי כוח או בעלי כתב הסמכה מטעם היועצת המשפטית לממשלה, ו-2% מהתלונות ביחס לתובעים מאגף המשמעת בנציבות שירות המדינה, מייצגי מדינה מטעם רשות המיסים ואחרים.

מתוך כלל התלונות המוצדקות: 55% התייחסו לפרקליטות, 20% התייחסו למשטרה, 6% התייחסו לייעוץ המשפטי לממשלה, 17% התייחסו לתובעים המחזיקים בהסמכה או בייפוי כוח מטעם היועצת המשפטית לממשלה, ו-2% תלונות התייחסו לתובעים מאגף המשמעת בנציבות שירות המדינה.

צילום מסך 2023 09 21 105955
מתוך דו”ח משרד המשפטים

דוגמאות לתלונות שנמצאו מוצדקות במהלך שנת 2022

פרקליטות

פגיעה בזכויות נפגעות עבירה בסגירת תיק עבירות מין: לאחר שהתברר כי נגנז תיק חקירה, שעניינו חשד לביצוע עבירות מין בארבע מתלוננות, מבלי שהפרקליט המטפל קיים עימן שיחה מקדימה כנדרש, המליצה מ”מ הנציב להנחות את הגורמים המטפלים בתיק לקיים שיחה עם המתלוננות ולשוב ולבחון את חומר הראיות בתיק לנוכח ממצאיה.

 בעקבות האמור, הודיע המשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים), כי הפרקליטה המטפלת בתיק ערכה פגישות עם ארבע המתלוננות, בנוכחות באת כוחן, וכי לאחר קיום הפגישות עתידה הפרקליטה לבחון את חומר החקירה פעם נוספת, ולקבל החלטה מחודשת בתיק.

גניזת תיק חקירה מבלי לוודא כי מלוא חומר החקירה מצוי בתיק: בירור תלונה העלה, כי הפרקליטות גנזה תיק חקירה, על אף שנעדרו ממנו סרטוני מצלמות גוף של השוטרים המעורבים, כאשר בחומר החקירה הייתה אינדיקציה לקיומם.

בהמשך, דחתה הפרקליטות את בקשתה של המתלוננת לפתוח את התיק מחדש, בהיעדר הנמקה מספקת, וסירבה לבקשתה לעיין במלוא חומר החקירה, לרבות בסרטונים שנעדרו מהתיק, מבלי לצפות בהם בעצמה, ואף מבלי לבקשם מהיחידה החוקרת.

מ”מ הנציב קבעה בהחלטתה, כי לא מתקבל על הדעת שהחלטה בבקשה לעיון בחומרי חקירה מסוימים תתקבל מבלי שמקבל ההחלטה יעיין בחומרים בטרם ישיב לבקשה והמליצה על קביעת קווים מנחים באשר להיקף החובה המוטלת על התביעה לצפות בסרטוני מצלמות גוף, בטרם קבלת החלטה בדבר העמדה לדין או גניזת תיק, בדגש על תיקים המוגדרים כתיקי “גניזה מהירה”.

קיצור משך הזמן בין קליטת תיק בפרקליטות מחוז ועד להקצאתו לפרקליט מטפל: בירור תלונה העלה, כי תיק שעניינו חשד לעבירות של הזנחת ילדים הוקצה לטיפולו של פרקליט מטפל כשלושה חודשים לאחר שהתקבל בפרקליטות המחוז.

מ”מ הנציב קבעה כי היה ראוי לקצר את משך הזמן שבו התיק המתין לעיון ולניתוב לפרקליט מטפל, קל וחומר בתיק שיועד לגניזה מהירה ושהינו בעל רגישות מיוחדת.

בעקבות האמור הודיע המשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים), כי בסמוך למתן ההחלטה נערך שינוי במבנה הארגוני של המחוז במטרה לייעל ולקדם את הטיפול בתיקים, תוך תעדוף התיקים המתאימים, וביצוע מעקב ומתן מענה לפניות הציבור בתיקים אלו, ככל שישנן.

כן נמסר, כי טויבה עבודת ניתוב התיקים ותוגבר הטיפול בתיקי הגניזה המהירה.

טיפול בפערי מידע הקיימים במערכת נפגעי עבירה (מנ”ע): לאחר שבירור תלונה העלה כי מח”ש אינה עושה שימוש במערכת זו, המאפשרת למתלוננים לקבל מידע על אודות ההליך הפלילי ממועד קליטת התיק במחוזות הפרקליטות השונים, המליצה מ”מ הנציב להיכנס לעובי הקורה, ולטפל בפערי המידע הקיימים במערכת החל ממועד קליטתם של תיקי חקירה בפרקליטות, לרבות תיקי מח”ש, כך שזכויותיהם של נפגעי עבירה לא יקופחו.

בעקבות האמור הודיע המשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים), כי בקרוב צפוי להסתיים פיתוחה של מערכת מחשוב חדשה לאגף החקירות והמודיעין במח”ש, שבמסגרתה יינתן מענה חלופי והולם ליידוע נפגעי עבירה על אודות הליכי חקירה.

הימשכות טיפול בתיק עבירות מין חמורות בתוך המשפחה:בירור תלונה העלה, כי טיפולה של פרקליטות מחוז בתיק שעניינו חשדות לביצוע עבירות מין חמורות בתוך המשפחה נמשך למעלה מ-3.5 שנים, וטרם הושלם.

זאת, בין היתר, נוכח הימשכותן של השלמות חקירה שבוצעו. 

מ”מ הנציב קבעה, כי על אף שהפרקליטות לא חרגה מפרקי הזמן המרביים הקבועים לטיפול בתיק, דומה כי לא נעשה די לקידום הטיפול בו. מ”מ הנציב ציינה, כי הימשכות הליכים, כשלעצמה, עלולה לפגוע פגיעה לא מבוטלת בהליך המשפטי, כמו גם במראית פני הצדק ובאמון הציבור ברשויות אכיפת החוק.

בהמשך להחלטת הנציבות עדכנה פרקליטות המחוז כי הוגש כתב אישום בתיק.

תביעה משטרתית, טועני מעצרים וקציני חקירות

קצינת חקירות קשרה בין הגשת ערר לשינוי עילת גניזה לבין פתיחת התיק מחדש: בירור תלונה העלה, כי עצם הגשת ערר על ידי סנגורו של חשוד לצורך שינוי עילת גניזה, בניגוד ל”עצתה” של קצינת החקירות שטיפלה בתיק, הניעה את האחרונה לפתוח מחדש את תיק החקירה, ולהעמיד את החשוד בפני האפשרות שיוגש נגדו כתב אישום.

מ”מ הנציב מצאה כי נפל פסול של ממש בהתנהלותה של קצינת החקירות, וציינה בהחלטתה כי בנסיבות דנן עלול לעלות החשש, שמא ביסוד ההחלטה לפתוח מחדש את תיק החקירה, עומד, בין היתר, שיקול בלתי ענייני, עמידת החשוד על זכותו לערור, דבר שאין לקבל.

כן מצאה מ”מ הנציב כי קצינת החקירות לא הייתה מוסמכת לקבל את ההחלטה בערר, משהיה עליה להעבירו להחלטת קצין אח”ם מחוזי, והמליצה לחדד בקרב כלל קציני החקירות את הנהלים בנושא.

בעקבות האמור, נמסר על ידי האגף לחקירות ומודיעין במשטרת ישראל, כי הופץ למערך החקירות ריענון וחידוד ההנחיות בנושא. כן נמסר כי התנהלותה של הקצינה נבחנה בפן המשמעתי והומלץ לנקוט בעניינה צעד של הדרכה, וכי בעקבות התלונה נבחנה מחדש בקשת החשוד לשינוי עילת הסגירה, וזו התקבלה במלואה.

מרשם משטרתי של חשודים, שעניינם הסתיים בהסדר מותנה, שגוי ובלתי מהימן: בירור תלונה העלה, כי על אף שבמסגרת הסדר מותנה הודה חשוד בביצוע שלוש עבירות, הרי במרשם המשטרתי בעניינו מופיעות שש עבירות נוספות שבהן לכאורה הודה, הגם שאלו הוסרו במסגרת הסדר מותנה, וכי הרישום השגוי עומד על מכונו קרוב לחמש שנים תמימות, וטרם תוקן.

עוד עלה, כי מדובר בליקוי מערכתי אשר המשטרה מודעת אליו. 

מ”מ הנציב קבעה, כי מצב דברים במסגרתו המרשם המשטרתי של חשודים שעניינם הסתיים בהסדר מותנה אינו מעודכן, על כלל המשמעויות הנלוות לכך, אינו תקין כלל ועיקר, ואין להשלים עימו. כן ציינה כי הנציבות עמדה, לא פעם, על החשיבות בקיומו של מרשם משטרתי מדויק ואמין, כאשר תיעוד שגוי עלול להכתים את שמו הטוב של החשוד, לפגוע במטה לחמו, ואף להשליך על הליכים משפטיים עתידיים הנוגעים אליו.

בעקבות זאת, הודיעה המשטרה כי למצב זה ניתן מענה כמעט מלא, וכי נבחנים פתרונות מחשוביים שפיתוחם יושלם תוך מספר חודשים.

מוסמכים ומיופי כוח מטעם היועצת המשפטית לממשלה

נקיטת צעדים בעניינו של תובע עירוני:בירור מספר תלונות חשף התנהלות רצופת פגמים של תובע ועדה מקומית לתכנון ובניה, במסגרת ניהול הליך פלילי בגין עבירות בניה, וכי אף לאחר הידוק הפיקוח על התובע, בעקבות המלצת הנציבות, פעל התובע בניגוד לדין ובניגוד להנחיות המחלקה להנחיית תובעים מוסמכי היועמ”ש בעניינו.

בעקבות בירור התלונות והחלטות הנציבות בנושא, שללה היועמ”שית לממשלה את הסמכתו כתובע מטעמה בבתי המשפט השונים.

כשל חמור בעבודת פיקוח עירוני הביא להכשלת תובעת עירונית ולנקיטת הליך משפטי שגוי נגד חברה, על לא עוול בכפה:פונה התלונן לנציבות על החלטת תובעת עירונית לדחות את בקשתו לביטול דו”ח, אשר נרשם לחברה שבבעלותו בגין הצבת שלט ללא רישיון.

לטענת הפונה, התובעת העירונית התרשלה במילוי תפקידה כאשר החליטה לדחות את בקשתו, מבלי לעיין בצילום השלט, שבו מופיעים פרטים של עסק אחר.

בתשובה לפניית הנציבות, מסרה התובעת כי מבירור מעמיק שנערך לבקשתה בעקבות פניית הנציבות עלה, כי המפקחים מסרו פרטים לא נכונים באשר לתהליך רישום הדו”ח. התובעת ביקשה להביע את התנצלות העירייה בפני הפונה, וציינה כי נוכח ממצאי הבדיקה כאמור, הודיעה התביעה לבית המשפט על חזרה מהאישום לפני תחילת המשפט. 

בהחלטת מ”מ הנציב צוין כי הגם שעל פי חוק, גורמי הפיקוח העירוני אינם חוסים תחת ביקורתה של הנציבות, לא ניתן לעבור לסדר היום על  הכשל שנפל באגף הפיקוח והוביל לרישום דו”ח שגוי וקבלת החלטה מוטעית מצד התובעת העירונית.

כאמור, מדובר בהתנהלות חמורה, שיש לוודא את מניעת הישנותה בעתיד. פרטי המקרה הועברו לראש הרשות המקומית, לכל טיפול שימצא לנכון, בעניינם של גורמי הפיקוח שהיו מעורבים ברישום הדו”ח.

תובעת עירונית ניהלה תיק נגד נאשם, תוך שהיא מצויה במצב של חשש לניגוד עניינים: מ”מ הנציב מצאה כמוצדקת תלונה בה נטען כי תובעת בוועדה מקומית לתכנון ובניה ניהלה תיק בהיותה בניגוד עניינים, כיוון שבעלה מכהן כחבר הנהלה בעמותה שבראשה עומד אחד משני הנאשמים בתיק, וכי הדבר חמור במיוחד נוכח חזרתה של התובעת מאישום בתיק.

מ”מ הנציב קבעה שיש לנקוט משנה זהירות ביחס לפעולה בניגוד עניינים, כיוון שיש בה כדי לכרסם משמעותית באמון הציבור בעובדי הציבור בכלל, ובמערכת המשפט בפרט. על התובעת היה להימנע מלטפל בתיק, ולכל הפחות לבקש הנחיות מהמחלקה להנחיית תובעים מוסמכי היועמ”ש.

היועצת המשפטית לממשלה

השתרכות טיפול בחשדות לאלימות בקטינים והתעללות בחסרי ישע:בירור תלונה העלה, כי טיפול גורמי הפרקליטות והייעוץ המשפטי לממשלה בערר שהוגש על סגירת תיק שעניינו חשד לאלימות בקטינים והתעללות בחסרי ישע בגן ילדים, נמשך למעלה משנתיים. 

במסגרת ההחלטה בחנה מ”מ הנציב את משך הטיפול בערר ומצאה, כי פרקליטות המחוז ובעיקר גורמי הייעוץ המשפטי לממשלה, שאליהם העבירה מחלקת עררים את הטיפול בערר, חרגו חריגה רבה מסד הזמנים הקצוב לטיפול בערר בהתאם להנחייה הרלוונטית של פרקליט המדינה וכי שיהוי כה רב במתן החלטה בערר, שעניינו חשד למעשי אלימות כלפי קטינים וחסרי ישע, עלול לרוקן מתוכן את משמעותה, לפגוע במיצוי זכויותיו של העורר ולכרסם באמון הציבור במייצגי המדינה הבכירים ביותר בערכאות.

כן נמצא, כי פניותיה הרבות של הפונה בבקשה לקבלת סטטוס אודות הטיפול בערר לא טופלו כראוי, משחלקן לא נענו וחלקן זכו למענה חלקי וחסר.

דוגמאות להחלטות בעלות עניין ציבורי שבוררו בשנה החולפת

הצגת תמונה חלקית ושגויה לפני בית המשפט העליון:בירור תלונה העלה כי באות כוח המדינה לא הציגו לפני בית המשפט העליון חוות דעת רלוונטית בעתירות שהתנהלו בעניין הגבלת הפגנות בסביבת ביתו הפרטי של ראש הממשלה לשעבר, וכי זו כלל לא הועברה לידיעתן לפני הגשת תגובתן המקדמית לעתירות.

מ”מ הנציב קבעה בהחלטתה, כי אירעה תקלה חמורה עת הוצגה בפני בית המשפט, בבלי דעת, תמונה חלקית ושגויה, אשר ייתכן שהיה בה כדי להשפיע על ההליך עצמו.

התקלה הייתה בתיאום ובשיתוף המידע בין משיבי הממשלה בעתירה לבין הפרקליטות המייצגת אותם, ויש לעשות כל שניתן על מנת למנוע הישנותה בעתיד.

בעקבות האמור מסרה היועמ”שית לממשלה, כי ביקשה ממנהל מערך ייעוץ וחקיקה להוביל תהליך למידה והסקת מסקנות לצורך הפקת לקחים מהמקרה.

היעדר נהלי עבודה סדורים בטיפול בתלונות על אנשי מח”ש: בירור תלונה העלה, כי אין במשרד המשפטים נוהל סדור ותקף באשר לטיפולה של היחידה לבירור נחקרים במשרד המשפטים (מבת”ן) בתלונות על אנשי מח”ש. זאת, למעט טיוטת הנחיית פרקליט מדינה בלבד, אשר אינה מחייבת באורח רשמי.

מ”מ הנציב קבעה, כי עיגון נורמות עבודה באמצעות גיבוש נהלים כתובים יש בו כדי ליצור, בין היתר, ודאות ואחידות באופן שבו מטופלים ענייניהם של אזרחים שונים בידי עובדי ציבור וכי נהלים כאמור חשובים במיוחד לעניין פעילותה של מבת”ן, משמדובר ביחידה בעלת אופי ייחודי במשרד המשפטים, אשר מזה כחמש שנים פועלת בתחום של חקירת אנשי מח”ש, ללא הסדרה רשמית.

מ”מ הנציב המליצה לקבוע נהלי עבודה סדורים בעניין זה.

אין לאפשר לתלונה על איש משטרה להיוותר בלא טיפול ראוי: בירור תלונה העלה כי מחלקת משמעת במשטרה לא עדכנה את מח”ש על אודות תוצאות הליך משמעתי שהתנהל בעניינו של קצין משטרה בדרגת תנ”ץ, בניגוד לנהלי העבודה שנתגבשו בין המחלקות, בין היתר בעקבות המלצות הנציבות בנושא, וכן בניגוד לבקשתה המפורשת של מח”ש וכי רק כעבור למעלה משנה ושלושה חודשים, בעקבות בירור התלונה שבנדון, פנתה מח”ש למחלקת משמעת לצורך קבלת עדכון כאמור.

מ”מ הנציב ציינה בהחלטתה כי לאחר שמח”ש העבירה את הטיפול בעניין מושא התלונה למחלקת משמעת, ואף ביקשה ממנה מפורשות להתעדכן בתוצאות ההליך המשמעתי, מצופה היה ממנה, בחלוף זמן ניכר מן המועד שבו הועבר הטיפול כאמור, לפנות באופן יזום למחלקת משמעת בבקשת עדכון סטטוס הטיפול בתיק, ולא להותיר את העניין ללא מעקב ובדיקה באופן העלול להביא לכך שתלונה על איש משטרה “תיפול בין הכיסאות” ותיוותר בלא טיפול ראוי.

עיכוב בקבלת החלטה בדבר העמדה לדין של חבר כנסת לשעבר בגין חשד לביצוע עבירות הסתה: בירור תלונה העלה כי טיפול הפרקליטות בתלונה נגד חבר כנסת לשעבר, שעניינה חשד לעבירות הסתה, התארך למעלה משלוש שנים ללא הצדקה.

בעת בירור התלונה עלה, כי חלפו 15 חודשים מאז הועבר תיק החקירה לפרקליטות אך טרם התקבלה בו החלטה. בהתייחסות הפרקליטות נטען, כי זו עומדת בסד הזמנים הקבוע בהנחיית היועמ”ש, 18 חודשים בעבירות מסוג זה.

מ”מ הנציב ציינה בהחלטתה, כי מטרת ההנחיה אינה ניצול מלוא מסגרות הזמנים שנקצבו בה, מקום בו אין הדבר הנחוץ והדברים מקבלים משנה תוקף, משמדובר בתלונה נגד דמות ציבורית, שמאז הגשתה חלפה תקופה ארוכה לכל הדעות, אשר יש בה כדי לפגוע בניהול ההליכים שעליהם יוחלט בסופו של יום, או לפגוע במיצוי זכותו של המתלונן לערור על סגירת התיק בחלוף זמן כה רב.

עיכוב בלתי סביר בטיפול בעררו של חבר כנסת על החלטת מח”ש לגנוז את תלונתו בגין אלימות שוטרים כלפיו:בירור תלונה העלה כי הטיפול בעררו של חבר כנסת על החלטת מח”ש לגנוז את תלונתו בגין אלימות שוטרים שננקטה כלפיו במהלך פינוי הכפר אום אל חיראן, נמשך קרוב לשלוש שנים, וזאת מבלי לעדכן את חבר הכנסת על אודות השיהוי בטיפול בערר, ומבלי לבקש להאריך את תקופת הטיפול בו, כנדרש.

מ”מ הנציב ציינה בהחלטתה כי הגם שהטיפול בערר דרש את מעורבותם של גורמים שונים, נפל בעניינו שיהוי של ממש, וכי רגישותו הציבורית של התיק תומכת אף היא במסקנה כי על מייצגי המדינה בערכאות הרלוונטיים לעשות כל שלאל ידם כדי לקדם את הטיפול בו.

מ”מ הנציב הדגישה כי שיהוי בלתי סביר בערר עשוי לפגוע באפשרות לברר באופן יעיל וצודק את טענותיו של העורר עד כדי איונו של הערר, הלכה למעשה.

 

מעקב אחר יישום המלצות הנציב והטמעתן בשיטות העבודה של המבוקרים

כמדי שנה, במהלך שנת 2022 נתנה הנציבות המלצות אופרטיביות רבות ביחס לכלל הגופים המבוקרים על ידיה, במטרה למנוע הישנות תקלות וכשלים שנתגלו בשיטות עבודתם.

ההמלצות ניתנו בנושאים שונים ומגוונים, ובכלל זה: שמירה על זכויות חשודים, נאשמים, מתלוננים ונפגעי עבירה, שיפור יעילות הדיון ומעקב מדוקדק אחר החלטות בית המשפט, עדכון המרשם המשטרתי בתיקים שנסגרו בהסדר מותנה באופן מהימן ומדויק, משך זמן הטיפול של תובעים עירוניים בבקשות לביטול קנס, חידוד החובה לפעול בשקיפות ולנמק החלטות של גורמי תביעה, תיקון הנחיות בנושא עיכוב הליכים; שמירה על טוהר המידות, מניעת ניגוד עניינים, מניעת סחבת והימשכות הליכים.

דוגמאות להמלצות אופרטיביות שהגופים המבוקרים כבר יישמו בשנת 2022

הייעוץ המשפטי לממשלה והפרקליטות

הקפדה על קיום שיחה עם נפגעי עבירות מין קודם לסגירת התיק בעניינם.

קידום הטיפול בתיקי עבירות מין חמורות בתוך המשפחה.

טיפול בפערי מידע בממשק העבודה בין המשטרה לפרקליטות וכן שיפור ממשק העבודה בין מח”ש למחלקת משמעת במשטרה.

הקפדה על קיצור משך הזמן בין קליטתו של תיק בפרקליטות ועד להקצאתו לפרקליט מטפל.

הקפדה על קבלת הסכמתו של פונה לטיפול בפנייתו כערר אם לא נקט מונח זה מפורשות.

חידוד חובת הדיווח ליחידת הפיקוח על עברייני מין בשב”ס.

הקפדה על מתן מענה הולם לפניותיהם של נפגעי עבירה.

עיגון לוחות זמנים לטיפול בבקשות ובעררים מטעם חשודים לשינוי עילת הסגירה של התיק נגדם.

שינוי באופן מדיניות סיווג התיקים במח”ש.

קיום מעקב אחר תיקים המצויים בהשלמות חקירה.

תיקון הנחיית היועצת המשפטית לממשלה שעניינה “מדיניות התביעה, סמים: אחזקה ושימוש לצריכה עצמית”.

 

תביעה משטרתית, טועני מעצרים וקציני חקירות

הסדרת המרשם המשטרתי בתיקים שנסגרו בהסדר מותנה.

מניעת רישום פלילי כפול בגין אותו אירוע.

הזנת החלטות גניזה בתיקי פרקליטות בסמוך למועד קבלתן.

הקפדה על מתן מענה נכון ויעיל לאזרחים המוזמנים לפגישות ביחידות הסדר מותנה.

מוסמכים ומיופי כוח מטעם היועצת המשפטית לממשלה

נקיטת צעדים בעניינו של תובע עירוני ובחינת המשך פעילותו.

חידוד החובה בדבר רישום ותיעוד פרטים מהותיים בתיק התביעה העירונית.

נקיטת פעולות למניעת חשש לניגוד עניינים בטיפול גורמי הוועדה לתכנון ובניה בעבירות בניה.

סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, מר יריב לוין: “אני מברך את נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות על הגשת דו”ח הפעילות השנתי.

כפי שעולה מהדו”ח, עבודתה של הנציבות, באמצעות בירור של תלונות הציבור והצבעה על ליקויים שנפלו בעבודת גורמי מערכת אכיפת החוק, תורמת להגברת האמון בפועלם.

אני מודה לעובדי היחידה על עבודתם החשובה”.

 

מנכ”ל משרד המשפטים, מר איתמר דוננפלד: הנציבות פועלת למען טיוב ושיפור התנהלותם של מייצגי המדינה בערכאות, תיקון דפוסי עבודה והארת הליקויים השונים העולים במסגרת בירור התלונות המונחות בפניה.

עבודת הנציבות כגוף ביקורת עצמאי מגבירה את אמון הציבור במערכת אכיפת החוק, ומהדוח עולה כי לצד בירור יסודי וקפדני של תלונות הציבור השונות, הנציבות פועלת למתן מענה מהיר ויעל לפונים”.

נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, השופט בדימוס מנחם פינקלשטיין: “דומה כי גם בימים סוערים אלה, שבהם מתחדדות מחלוקות ביחס למערכת המשפט, ישנה הסכמה רחבה בדבר חשיבותה של ביקורת יעילה על תובעי המדינה, המחזיקים כוח רב, ועל הצורך בהגברת הכלים ליישומה באופן מיטבי”.

צילום מסך 2023 09 21 110018
מתוך דו”ח משרד המשפטים

 

סקר חדשות NWS
האם מזג אוויר סוער או גשום ביום הבחירות ישפיע על יציאה להצביע?
התוכן דיבר אליכם? נשמח לשיתוף שלכם:
פייסבוק
טלגרם
טוויטר
וואטספ
דוא״ל
הדפסה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

המלצת העורך

סיכום חדשות היום אצלכם במייל

בלי ספאם | מיטב הידיעות | מידי יום

חדשות NWS