בית המשפט המחוזי בחיפה, בפני השופט אמיר טובי, בגזר דין קבע אמש (רביעי) והרשיע בעבירות ניסיון עסקה בנשק, קשירת קשר לביצוע פשע ועוד, אולם דווקא אישי ציבור בכירים מהמגזר הערבי העידו לטובת אחד הנאשמים למרות האישומים החמורים, שכאמנור מהם סובלת החברה הערבית במדינת ישראל.
מי הם אותם אישי ציבור שבחרו לצודד בנאשם עם חברות חמורות ולא בטובת הציבור, בדגש על הציבור הערבי במדינת ישראל? שכאמור אליהם התייחס בביקורת חריפה השופט המחוזי:
מר מוחמד כנעאן, חבר כנסת לשעבר וממלא מקום ראש עיריית טמרה לשעבר.
מר סמי סרחאן, ראש המועצה המקומית נחף לשעבר, שכיהן בתפקיד זה 15 שנים.
מר עומר מטר כיהן אף הוא בעבר, למשך שתי קדנציות, כראש המועצה המקומית נחף.
מר קייס עבד אלבאסט, מי שמכהן כיום ראש המועצה המקומית נחף.
כך סיים את החלטת גזר הדין שופט בית המשפט המחוזי, השופט אמיר טובי, בהתייחסות ישירה, חריגה ונוקבת אל אותם “עדי אופי” במשפט: “מטעם ההגנה התייצבו ארבעה עדי אופי, אישי ציבור מהמגזר הערבי, שהעידו לטובת הנאשם 1 וציינו את אופיו, יושרו, הגינותו ומסירותו לחברה ולמשפחתו. מדובר בחבר כנסת לשעבר, שני ראשי מועצה לשעבר וראש מועצה מכהן של הישוב נחף.
אזכיר כי מדובר בנאשם שהורשע במספר עבירות בנשק. במסגרת העסקאות אותן ניסה לרקום היו אמורים לעבור מיד ליד מספר גדול של כלי נשק ובכללם אקדחים חצי אוטומטיים, תת מקלע עוזי, אקדח ברטה, רובה סער מסוג M16, אקדח מסוג גלוק, אקדח מסוג יריחו ועוד כהנה כלי נשק קטלניים.
אמנם אותם נשקים לא הגיעו בסופו של דבר לידיים עברייניות, אך זאת לא על שום שהנאשם 1 נמלך בדעתו, אלא משום שהמשטרה שמה ידה עליהם עוד בטרם הגיעו לידיו של הנאשם הנ”ל.
הטענה המובלעת שהועלתה בקול חלוש כאילו בקש הנאשם 1 להצטייד בכלי נשק כדי להגן על ביתו ומשפחתו, אבסורדית נוכח היקפם העצום של כלי הנשק בהם מדובר.
הזדמן לי בעבר להביע דעתי, במסגרת תיקים אחרים שהתבררו בפניי, על אודות האלימות הגואה בחברה הערבית, תפוצת הנשק הבלתי חוקי והשימוש הנרחב הנעשה בו, מעשה של יום ביומו. לאחרונה אף קמה זעקה מתוך החברה הערבית עצמה, מפי אנשי ציבור וראשי רשויות מקומיות, כנגד מעשי הפורענות השוטפים את רחובות הכפרים והערים, אליהם התלוותה קריאה למשטרה לפעול ביתר שאת למיגור תופעת האלימות על נגזרותיה.
ואולם דומה כי הגברת השיטור והאכיפה המשטרתית כמו גם החמרת הענישה שתוטל על ידי בתי המשפט במקרים המתאימים, לא יביאו לתוצאה הרצויה אם לא יתלוו לאותם מהלכים צעדים נוספים במישור האזרחי, שיבואו מתוך האוכלוסייה הנפגעת עצמה. בראש ובראשונה נדרשת עבודה מעמיקה במישור החינוכי. אך לא פחות חשוב מכך נדרש גינוי חברתי פומבי וחד משמעי ולא רק ברמה הכללית וברטוריקה של נאומים והצהרות, אלא גינוי אישי, פרסונלי לכל המעורבים במעשים נתעבים אלה של סחר והפצת נשק בלתי חוקי ושימוש בנשק חם כדרך לפתרון סכסוכים.
התייצבותם של אותם אנשי ציבור לצדו של הנאשם 1 הייתה מאכזבת, דווקא משום מעמדם הציבורי. דומה כי בלהט דברי השבח בזכותו של הנאשם, נשתכח מלבם של אותם אנשי ציבור הצורך והדוחק החיוני להילחם מלחמת חורמה בתופעת העבירות בנשק הגובה מחיר כבד מנשוא”.
כאמור בדבריו השופט טובי, שהעיד כי הוא בעצמו סובל מהאלימות במגזר אליו שייך, הביע ביקורת צודקת על הדרך שבחרו אותם אישי ציבור ועל ההתעלמות משורש הבעיה במגזר.
בהחלט דברים ראויים ומוערכים מצד השופט, לעומת זאת אותם אישי ציבור שבחרו להתעלם ממגפת הנשקים הלא חוקיים במגזר ופעלו תחת אור שלילי.
בגזר הדין ציין השופט: “הערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירות בהן הורשעו הנאשמים הם קדושת החיים ושלמות גופו וביטחונו של אדם, כמו גם שלומו וביטחונו של הציבור בכללותו, וכן שלטון החוק”.
וכאמור בגזר הדין אמש (רביעי) גזר השופט על הנאשמים עונשי מאסר בפועל, קנסות ועוד.
