מאות תמונות ייחודיות המתארות את התפתחותה של העיר נשר, ראו אור בתערוכה ייחודית “מחלום על מפעל לעיר עם חלום, שהושקה בהיכל התרבות של נשר, לרגל חגיגות מאה שנה לעיר.
בטקס נאמו: חנה יריב, צביקה גובהרי, ישראל בן דור, רועי לוי והנחתה את האירוע, יונה אורדן.
יונה אורדן נשיאת רוטרי נשר עם חלק מחברי המועדון עם הספר 100 שנים לנשר
התערוכה המרגשת מספרת אודות התפתחות העיר מעיירת פועלים במפעל נשר, דרך קליטת העולים, מאורעות ופרעות איתם התמודדו התושבים, הקמת מוסדות חינוך ותרבות ועוד מההווי הייחודי לעיר.
את התערוכה אצרו חנה יריב, מנהלת ארכיון היסטורי של העיר נשר ויונה אורדן נשיאת רוטרי, בתמיכת עיריית נשר ומיזם אוטוגרפרס.
במסגרת התערוכה הושק הספר “100 שנים לנשר, משכונת צריפים לעיר מגדלים”, מאת ד”ר ישראל בן דור, אשר מאגד עדויות ומסמכים היסטוריים על נשר בעבודה שנמשכה מספר שנים.
במהלך הטקס רועי לוי השיק את הבול 100 שנים לנשר, כאשר עיצוב הבול משקף את מה שאוצרות התערוכה הביאו לידי ביטוי בתערוכה: את התפתחותה של נשר מההתחלה, הקמת המפעל, הצריפים הראשונים, ועד למגדלים של היום.
יונה אורדן אמרה במהלך הטקס: “לאחר עבודה מאומצת, של מחשבה, לימוד ואיסוף חומרים, של חנה יריב ויונה אורדן, נשיאת מועדון רוטרי נשר, הגיע הרגע הגדול של פתיחת התערוכה,”100 שנים לנשר – מחלום של מפעל לעיר עם חלום”.
הערב נפתח עם השיר In my Hometown של גלעד הישג, יליד נשר.
“מטפס במעלה הגבעה, בזיכרוני עולה תמונה. חולף על פני המקלט, שעל גגו נהגנו לשבת…אני חוזר למקומות הישנים, לפרצופים המוכרים”.
הוקרן קליפ קצר על ימיה הראשונים של נשר שנלקח מתוך סרטה של יהודית יחזקאלי גלילי. ובסיום הערב סרטון המתאר את ההתפתחות של העיר נשר והתוכניות לעתיד. סגרו את הערב, חברי להקת ” כתום תפוז”, הלהקה הייצוגית של העיר.
בן דור מסר: “במהלך המחקר התברר שקיימים מקורות רבים לתולדות נשר שעדיין לא נעשה בהם שימוש מחקרי ובהם מסמכים, זיכרונות, פרוטוקולים, כתבות, תמונות ועוד.
האתגר הגדול של ספר זה הוא לחבר את חלקיו השונים של הסיפור בן מאה השנים לרצף סיפורי ברור.
הספר נועד לתעד ולתאר את תולדות המקום במחקר היסטורי, לחזק את תודעת השייכות המקומית, לסייע למאמצים לשימור המורשת ההיסטורית וערכי טבע ונוף ולהנחיל את מורשת המקום לדורות הבאים”.
בתערוכה ישנם תמונות של השכונות השונות על הרצף ההיסטורי משנות ה-20 של המאה ה-20 ועד שנת 2023, תמונות של פרויקטים עתידיים החזון של ראש העיר.
9 מבנים בעיר נשר שהוכרזו כמבנים לשימור על ידי המועצה לשימור אתרים, ל-5 מתוכם נבנו דגמים על ידי סטודנטים מהפקולטה לארכיטקטורה בטכניון.
לכל התשעה מופיעה תמונה וטקסט המספר את סיפורו של המבנה.
תמונות של חללי נשר במלחמת העצמאות, מתוכם נבחרו 5 חללים שסיפורם מסופר בפירוט רב יותר.
תמונות של 8 ראשי היישוב של נשר כולל טקסט המספר את סיפורם ותמונות עם טקסט של 6 ותיקי נשר מהשכונות השונות.
רועי לוי, ראש עיריית נשר: “אני, דור רביעי לתושבי נשר ילדי דור חמישי.
כל חיי גדלתי בנשר, התחנכתי במערכת החינוך ומעולם לא לימדו פה את מורשת העיר וההיסטריה הכל כך עשירה שלה.
לכן, השנה, לרגל חגיגות מאה השנים לעיר שלנו, לקחנו על עצמנו את המשימה ללמד על ההיסטוריה בכל גיל.
תוכניות לימוד מיוחדות מועברות בבתי הספר, אירועים לוותיקי העיר ולצעירים, כולם בסימן שנת המאה.
גם הספר שהושק והתערוכה הייחודית ישמשו ככלי הסברה לקהילה לדורות הבאים.
החלום לא נגמר ויש עוד הרבה להגשים”.
חנה יריב, מנהלת ארכיון היסטורי של העיר נשר ומיוצרות התערוכה, אמרה במהלך הטקס: “בשנת 2009 התחלתי לכתוב ערכים בוויקיפדיה העברית.
בין הערכים הראשונים שכתבתי היו על השכונות תל חנן, גבעת נשר ובן דור. בשנת 2010 התחלתי לכתוב מחדש את הערך על העיר נשר שהיה ערך מאד קצר ולא טוב. לשם כך קראתי כל ספר שיכולתי להשיג על הקמת המפעל ושכונת הצריפים סביבו.
כילדה שגדלה בתל חנן, ידענו שנשר הוקמה בשנת 1925, אבל כשקראתי את הספרים הבנתי שזאת טעות, והיישוב נשר סביב המפעל הוקם לפני כן.
שיניתי את שנת ההקמה בוויקיפדיה לשנת 1924. בשנת 2014 פניתי לפרופ’ דבורה ברנשטיין מאוניברסיטת חיפה שחקרה את יחסי הפועלים היהודים והערבים במפעל, וביקשתי ממנה לקבל חוות דעת מקצועית לגבי שנת ההקמה.
דבורה ביקשה לשלוח אליה את עשרה העמודים הראשונים של הספר “השכונה בצל ארובות העשן” שכתב אהרן קמינקר. בעקבות כך היא שלחה חוות דעת לגבי שנת 1924. לא הייתה לנו עדיין הוכחה חד משמעית, שההקמה הייתה מוקדמת יותר, למרות שחשבנו שזה כך.
בשנת 2016 שלחה נעמי קרוזו לספריית אוניברסיטת חיפה את אוסף הצילומים של אביה בלה שניטלנדר. נעמי בת נשר מתגוררת בקנדה. אביה בלה הגיע בשנת 1923 לנשר והיה ממקימי המפעל. על גבי אחת התמונות המופיעה בתערוכה, הופיעו מספר צריפים ונכתב נשר 1923.
שלחתי את התמונה לדבורה והתקבלה חוות דעת מעודכנת המאשרת את שנת ההקמה 1923 וכך הגענו לחגיגות ה-100 שנים לנשר.
דרך אגב, דבורה נמצאת כאן באולם, ואני מודה לה, לנעמי קרוזו בקנדה שעוקבת מרחוק אחר התערוכה, ולאהרן קמינקר שנפטר ב-1990, שבזכותם, אנחנו חוגגים בשנה הנכונה.
בנובמבר 2020 פניתי לצביקה גובהרי יושב ראש רשת המתנסים של נשר עם 2 הצעות: אצירת תערוכה 100 שנים לנשר, וכתיבת ספר היסטוריה ברמה אקדמית על העיר נשר, פרויקט שהתחלתי בשנת 2014. הצעתי את ההיסטוריון ד”ר ישראל בן דור שגדל בגבעת נשר, לכתוב את הספר.
צביקה ניגש לרועי לוי ראש העיר, שאישר מיד את 2 הפרויקטים. יונה אורדן הצטרפה לאצירת התערוכה. יונה היא פעילה חברתית בנשר מזה שנים רבות, חברה במועדון רוטרי נשר ונשיאת המועדון, והתחלנו לעבוד על התערוכה שאתם רואים היום.
ברצוני להודות לכל שותפי הרבים בפעילות מורשת העיר נשר. רועי לוי שאישר מידית את התקציב וביקש ממני בדצמבר 2020, להקים את הארכיון ההיסטורי של העיר נשר.
תמונות רבות בתערוכה מקורן בארכיון זה. צביקה גובהרי שקידם את ההצעה במהירות, רשת המתנסים נשר ועובדיה שסייעו לנו.
ישי איבגי סגן ראש העיר, מחלקת שפ”ע, ומחלקת הרכש של עיריית נשר שנענים לבקשותיי הרבות בנושאי התערוכה והארכיון ההיסטורי ומסייעים לייסד ארכיון איכותי שעיר כמו נשר ראויה לו.
למוטי עמית שעשה את כל הגרפיקה של התערוכה בכישרון רב. לאדריכליות אורין שחר ועירית כרמון-פופר מהפקולטה לארכיטקטורה בטכניון שנענו לפנייה שלנו והקדישו קורס שלם לעיר נשר, במסגרתו נבנו הדגמים של המבנים לשימור שאתם רואים בתערוכה.
לקרן בן הילל שהדריכה את הסטודנטים בבניית הדגמים, ולסטודנטיות והסטודנטים עצמם שבנו את הדגמים. לישראל בן דור שכתב את הספר 100 שנים לנשר באהבה רבה.
לרפי ברייר שגילה את התמונה החשובה בספריית אוניברסיטת חיפה וגם סייע לנו בתערוכה, ולחברי קבוצת הפייסבוק “נשר של פעם” הכוללת ותיקים רבים מהעיר נשר בעבר ובהווה, המסייעים רבות לארכיון, ועונים לשאלותיי בקבוצה.
תודה רבה”.
עוד נמסר כי, הציבור מוזמן לצפות בתערוכה בהיכל התרבות נשר, שם תוצג עד לתאריך 24.6.23.
פרופסור דבורה ברנשטיין כלת פרס ישראל לחקר הסוציולוגיה והאנתרופולוגיה שנת 2019, אשר נתנה חוות דעת מקצועית לגבי שנת ההקמה של נשר
