פרופ’ שאול חורב, ראש מרכז עזרי לחקר איראן והמפרץ, בכנס של המרכז ללימודי ביטחון ובית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה, שעסק באתגר האיראני, אשר התקיים אתמול (שלישי): “מנקודת מבט ישראלית, אסור למדינת ישראל למצוא את עצמה כשחקן יחיד מול איראן. ישראל צריכה לראות את עצמה כגורם פעיל בנושא שמעלה דרישות ועומדת עליהן אבל שהיא לא תהיה שחקן ראשי, במצבים כאלה יש מקום לשתף פעולה ומן הסתם ארצות הברית היא השחקן המרכזי”.
בהתייחסו לממשל האמריקאי אמר פרופ’ חורב כי: “הניסיון של הנשיא לשעבר טראמפ להגיע להישגים מול השלטון האיראני, במבחן התוצאה נכשל.
מהניסיון שלי, קשה מאוד לכפות על מדינה להפסיק את הרצון שלה להיות עם נשק גרעיני, אלא אם זה מגיע מתוך מניעים פנימיים. כיום יש הסכמה בתוך איראן שפרויקט הגרעין צריך להימשך, ברמה זו או אחרת”.
פרופ’ אבי בן צבי, מבית הספר למדעי המדינה דיבר על מדיניות ממשלת ישראל מול ממשל ביידן ואמר כי: “המאמץ הישראלי צריך להיות בלנסות למצוא נקודות ממשק עם ממשל ביידן ולא כמו שנעשה ב-2015 שמדינת ישראל יצאה למתקפה חזיתית נגד ממשל אובמה בסנאט ובקונגרס.
צריך לבנות צעדים בוני אמון עם הממשל האמריקאי, למצוא בסיס משותף. הנשיא ביידן רואה את הדברים אחרת מהנשיא לשעבר טראמפ.
הוא רואה את הדברים בהקשר רחב, בהקשר דיפלומטי, בהקשר של זכויות וערכים, הוא לא רואה את המישור הגרעיני כעיקר.
אנחנו נמצאים במערכת בינלאומית חדשה ובה צריך לעבוד עם כוחות אחרים ובמשורים אחרים”.
פרופ’ בני מילר, ראש המרכז ללימודי ביטחון באוניברסיטת חיפה התייחס אף הוא לממשל האמריקאי החדש ואמר: ״למרות שארה״ב מעוניינת בתהליך של הורדת פרופיל במזה״ת בשל העצמאות האנרגטית שהשיגה בשנים האחרונות, ההתמקדות בסין והעייפות מהמעורבות היקרה והכושלת במזה״ת, הפרדוקס הוא שארה״ב נשארה גורם המפתח אם יושג הסכם גרעין חדש או שתהיה חזרה להסכם הגרעין מ-2015 שלפני היציאה החד-צדדית של טראמפ״.
פרופ׳ מאיר ליטבק, ממרכז אליאנס ללימודים איראניים באוניברסיטת תל-אביב ותא״ל (במיל’) יוסי קופרווסר, מהמרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, הציגו שתי תפיסות שונות בנוגע להסכם הגרעין עם איראן מ-2015 וההשלכות של יציאת ממשל טראמפ מההסכם.
פרופ’ ליטבק אמר כי עד חתימת ההסכם, איראן התקדמה בלי הפרעה לכיוון של יכולת גרעינית מלאה והדגיש: “עם כל חסרונותיו של ההסכם, החלופה שהייתה ב 2015, ללא הסכם בכלל הייתה יותר גרועה. ההפרות האיראניות החלו לאחר שארצות הברית יצאה מההסכם. מצבנו יותר גרוע מאשר היה ב 2015 וזאת במידה רבה בגלל היציאה האמריקאית מההסכם שלא נעשה בחוכמה”.
פרופ’ ליטבק אף הוסיף כי הזמן פועל נגד המשטר באיראן: “התהליכים הפנימיים בתוך החברה האיראנית עובדים נגד המשטר.
בטווח הארוך, או שהמשטר ישתנה או שהוא ייפול מבפנים. לכן האינטרס הישראלי הוא להרוויח כמה שיותר זמן, כי הזמן פועל לטובתנו ולרעת השלטון האיראני”.
לעומתו, תא״ל (במיל’) קופרווסר אמר כי הסכם הגרעין הישן טוב יותר לאיראנים מאשר המצב הנוכחי: “הסכם הגרעין הישן הבטיח לאיראנים שבשנה ה-15 להסכם כל ההגבלות הרלוונטיות נעלמות והם שוב יכולים להעשיר אורניום לאיזו רמה ולאיזו כמות שהם רוצים.
שלמרות הפיקוח, הם יוכלו לייצר כלי נשק גרעינים”.
בהתייחסו לממשל בארצות הברית אמר תא”ל (במיל) קופרווסר כי הלחצים הכלכליים בקופת טראמפ לא הבשילו, אמר: “טראמפ אמר בצדק כי אם הוא היה נבחר ‘האיראנים היו באים אלי’ כי הם היו בשלים מבחינת הלחץ הכלכלי, לעומת זאת הנשיא ביידן מוכן להוריד את הסנקציות הכלכליות, למרות שבינתיים הוא משאיר אותם.
האיראנים מודאגים מאוד מכך שהסנקציות עדין קיימות וכדי לגרום להסרתם הם מעלים את המחיר, כי הם נמצאים במצוקה כלכלית מאוד חמורה.
לממשל ביידן יש נתוני פתיחה טובים יותר מאשר לממשל טראמפ בגלל שיש לממשל את היכולת לדבר עם האירופאיים ויש לו קואליציה מוכנה של מדיניות באזור”.
