מטרת הסקר, שבוצע ביוזמת היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות במשרד המשפטים, הינה לשקף תמונת מצב, על מנת לסייע בבניית תוכניות עבודה ופעולות מערכתיות שיביאו ליצירת סביבה בטוחה ומכילה לכלל העובדות והעובדים במגזר הציבורי, והטמעת תרבות ארגונית נוגדת גזענות ומקדמת שוויון לכל אדם.
על פי ממצאי הסקר, 14% מכלל המשיבים דיווחו כי חוו בעצמם מקרה גזענות במקום העבודה על רקע לאום, מוצא, צבע או דת, בעוד 17% דיווחו כי היו עדים למקרה כזה, כאשר המשיבים השתייכו לאוכלוסיות הגיוון או קבוצות מיעוט, שיעור המשיבים עולה בצורה דרמטית, כאשר 35% מהם השיבו כי חוו בעצמם אירוע גזעני או היו עדים לכך.
בפילוח לפי אוכלוסיות הגיוון וקבוצות מיעוט, 48% מיוצאי אתיופיה השיבו כי חוו בעצמם אירוע גזענות במקום עבודתם, 43% מהחברה הערבית דיווחו כי חוו אירוע גזעני במקום העבודה, 33% מהחברה הדרוזית, 23% מהחברה החרדית ו-22% מיוצאי ברית המועצות לשעבר.
בהתאם להמלצות דו"ח פלמור לצמצום הגזענות בשירות הציבורי, מזה מספר שנים פועלים ממונים למניעת גזענות במשרדי הממשלה ויחידות הסמך, בדומה לממונים למניעת הטרדות מיניות. בשאלה האם ידוע לך שיש ממונה על מניעת גזענות בארגון, 35% השיבו כי לא יגעו שיש ממונה בארגון לעומת 65% שהשיבו כי הם מודעים לכך.
בבחינת השאלה על איזה רקע התרחשו מקרי הגזענות שדווחו, נמסר כי 48% אירעו על רקע לאום או דת, 36% על רקע מוצא, עדה או צבע עור ו-16% על רקע מידת דתיות (חרדי, חילוני, מסורתי, דתי וכו').
בבחינת סוג הגזענות או ההפליה בהן נתקלו המשיבים, מרביתם ציינו כי נתקלו בהתבטאות או התנהגות גזענית של עובד אחר (631 משיבים), אפליה בקידום או בהזדמנות להתפתחות מקצועית (492), בדיחות או הערות עוקצניות על קבוצת הזהות שלהם (412), הערות מכלילות בזמנים של מתיחות חברתית או פוליטית (395) או התבטאות או התנהגות גזענית של ממונה (394) והתבטאות או התנהגות גזענית של מקבל שירות (323).
על השאלה האם דיווחו על מקרי גזענות שחוו, מרבית הנשאלים השיבו כי לא דיווח על המקרה (75%), 11% דיווחו ברוב המקרים, 10% דיווחו בכל המקרים שנחשפו אליהם ו-4% דיווח במיעוט המקרים.
מתוך אלו שלא דיווחו, 323 לא עשו זאת מחשש להשלכות שליליות עליהם, 301 לא חשבו שהדיווח יטופל ברצינות ו-275 ענו כי לא רצו להתעסק בכך.
בין התלונות שהתקבלו בשנה האחרונה ביחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות: נהג אמבולנס ממוצא ערבי התלונן כי מאבטח באחד מבתי החולים במרכז הארץ כינה אותו בכינוי גזעני על רקע מוצאו בעת שהגיע למקום במסגרת פינוי פצועים, אישה חרדית התלוננה בטענה שפוטרה מעבודתה על רקע השתייכותה למגזר החרדי, תלמיד בית ספר התלונן כי מורתו השתמשה בכינוי הגזעני 'מוזיקה של כושים', לצד מאות תלונות נוספות שהתקבלו על מקרי גזענות או הפליה במרחב הציבורי.
עו"ד ציקי שטרסברג דיל, ראש היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות, במשרד המשפטים: "כאשר למעלה משליש מעובדי המגזר הציבורי המשתייכים לאוכלוסיות הגיוון וקבוצות המיעוט מדווחים כי חוו או היו עדים למקרה גזענות במקום עבודתם, אין ספק כי מדובר בתופעה רחבה המחייבת טיפול שורשי ומקיף.
הסקר מהווה כלי חשוב להכרת המצב בשטח, אך גם מנגנון לשינוי, באמצעותו נוכל לחדד את הצרכים, לשפר את המענים ולהמשיך להטמיע תרבות ארגונית מכילה ושוויונית לכלל עובדות ועובדי השירות הציבורי".
