מעמותת אור ירוק נמסר כי, המחקר נועד לבחון את עמדות הציבור בנוגע לטיפול בנושא תאונות הדרכים בישראל וממנו עולה עוד כי, 97% דיווחו כי ראו לפחות פעם אחת בשנה האחרונה כלי רכב שחותך רכבים אחרים או נצמד אליהם, 52% טענו כי ראו זאת שש פעמים או יותר.
96% דיווחו כי ראו לפחות פעם אחת בשנה האחרונה כלי רכב שצפר בכוונה ובאגרסיביות, 39% טענו כי ראו זאת שש פעמים או יותר.
89% דיווחו כי נתקלו לפחות פעם אחת בשנה האחרונה ברכב שסנוור כלי רכב אחרים, 29% טענו כי ראו זאת שש פעמים או יותר.
84% דיווחו כי נתקלו באלימות מילולית (קללות) ותנועות מאיימות לפחות פעם אחת בשנה האחרונה, 21% טענו כי ראו זאת שש פעמים או יותר.
49% דיווחו כי ראו קטטה לפחות פעם אחת בכביש בשנה האחרונה, 5% טענו כי ראו זאת יותר משש פעמים.
"הפתרון לתאונות הדרכים: החמרת הענישה והגברת האכיפה".
לציבור נגמרה הסבלנות לחינוך והסברה והוא דורש מלחמה ויד קשה, הגברת האכיפה והחמרת הענישה.
כאשר נשאלו מהו הפתרון הטוב ביותר לתאונות הדרכים בכבישים:
38% טענו כי הגברת האכיפה המשטרתית היא הדרך לפתרון תאונות הדרכים.
26% טענו כי החמרת הענישה היא הדרך לפתרון תאונות הדרכים בכבישים.
27% טענו כי חינוך הוא הפתרון לתאונות הדרכים בכבישים.
9% טענו כי הסברה היא הדרך לפתרון תאונות הדרכים בכבישים.
כאשר נשאלו מה הסיבה העיקרית לאלימות בכבישים 40% ציינו כי עומסי התנועה הם הסיבה לאלימות.
39% טענו כי הסיבה היא ענישה לא מרתיעה של בתי המשפט.
15% מהציבור טען כי המחסור בניידות הוא הסיבה המרכזית ו-6% נוספים ציינו כי תשתיות הכבישים הן הסיבה לאלימות בכבישים.
אזור חיפה והצפון:
על פי הסקר של עמותת 'אור ירוק' שהתמקד בחלקו בתושבי חיפה והצפון, התושבים באזור חיפה והצפון נשאלו האם נתקלו בכל אחת מהתופעות הבאות במהלך השנה האחרונה:
94% מתושבי חיפה והצפון דיווחו כי נתקלו לפחות פעם אחת בשנה האחרונה בנהג אשר צפר בכוונה באגרסיביות.
96% מתושבי חיפה והצפון דיווחו כי ראו רכב שחותך כלי רכב אחרים או נצמד אליהם לפחות פעם אחת בשנה האחרונה.
89% מתושבי חיפה והצפון טענו כי ראו כלי רכב שסנוור כלי רכב אחרים לפחות פעם אחת בשנה האחרונה.
78% מהנשאלים באזור חיפה והצפון דיווח כי נתקלו באלימות מילולית (קללות) ותנועות מאיימות לפחות פעם אחת בשנה האחרונה.
48% מתושבי חיפה והצפון דיווחו כי נתקלו בקטטה בכביש לפחות פעם אחת בשנה האחרונה.
כאשר נשאלו מה הסיבה העיקרית לאלימות בכבישים: 40% טענו כי עומסי התנועה והפקקים הם הסיבה העיקרית.
38% טענו כי מדובר בענישה לא מרתיעה של בתי המשפט.
16% הצביעו על המחסור בניידות ובשוטרים ו-6% מאמינים כי תשתיות הכבישים הן הסיבה העיקרית לאלימות.
מאז אוקטובר 2023 ישראל נמצאת במלחמה מתמשכת וארוכה או לחילופין במצב ביטחוני מורכב, אך האם תושבי חיפה והצפון חושבים שהמתח הנלווה למצב הביטחוני משפיע או לא משפיע על אופי הנהיגה? 72% מהנשאלים השיבו בחיוב ומאמינים כי המצב משפיע לרעה, כלומר נוהגים מסוכן יותר.
6% מהנשאלים השיבו בחיוב ומאמינים כי המצב משפיע לטובה, כלומר נוהגים רגוע יותר.
21% מהנשאלים חושבים שהמצב הבטחוני אינו משפיע על אופי הנהיגה.
והפתרון לתאונות הדרכים: הגברת האכיפה של המשטרה
כאשר נשאלו מהו הפתרון הטוב ביותר לבעיית תאונות הדרכים בכבישים ענו, 35% טענו כי הגברת האכיפה המשטרתית היא הדרך לפתרון תאונות הדרכים.
31% טענו כי חינוך הוא הפתרון לתאונות הדרכים.
26% טענו כי החמרת הענישה היא הדרך לפתרון תאונות הדרכים.
8% טענו כי הסברה היא הדרך לפתרון תאונות הדרכים.
פיוז קצר? הסיכון שלכם להיות מעורבים בתאונת דרכים כפול
מחקרים בעולם הראו קשר ישיר בין התנהגות לאלימה להגדלת הסיכון למעורבות בתאונות דרכים.
נהגים החשים כעס, מדווחים על מעשים פזיזים ומסוכנים בכביש כמו אי-שמירת מרחק, מהירות מופרזת ונהיגה פחות יציבה באופן כללי.
נהגים אלו יהיו מעורבים בתאונות דרכים בשיעור כפול מנהגים שאינם חשים כעס בזמן נהיגה.
מחקר אמריקאי אחר מעריך כי הכעס והאגרסיביות משחקים תפקידים ראשיים ביותר ממחצית מתאונות הדרכים הקטלניות ביותר באמריקה.
מחקר של מכון המחקר ההולנדי לבטיחות בדרכים SWOV, בדק ומצא כי קיים קשר חזק בין כעס לבין התנהגות אגרסיבית ותוקפנית על הכביש, כאשר הכוונה היא להתנהגות שעשויה לגרום נזק פיזי או נפשי למשתמש והתנהגות המכילה אלימות וחריגה מכללי מוסר ומחקר קנדי אפיין את הפוגעים והראה כי רובם המוחלט היו גברים בגיל ממוצע של 33 שנים.
ישנן מספר סיבות להתנהגות אגרסיבית בכביש: נהגים רבים נמצאים על הכביש בזמן שמלווה אותם תחושת כעס ועצבנות ממקרים שקורים לפני הנהיגה או במהלכה, רגשות אלו מסכנים את הימצאות הנהג על הכביש והופכות אותו לאגרסיבי ואימפולסיבי יותר.
סיבה נוספת לסכנה היא תנאי הדרך. מצבים שכיחים כוללים פקקי תנועה, עיכובים באור אדום ועבירות המבוצעות על ידי אחרים הגורמות לעיכוב בתנועה וכל אלו ואחרים גורמים לנהג להרגיש עצבנות, כעס וזעם, המעלים את סיכוייו להיות מעורב בתאונת דרכים באופן משמעותי.
כיצד ניתן למנוע מהכעס מלהשפיע על ההתנהגות בכביש?
דרך אחת היא באמצעות החינוך, חשוב להבין שקשה למנוע מאנשים לחוות רגשות, אולם, מידע וקורסים בנושא שליטה על הכעס יכולים לסייע בשינוי הדרך שבה כעס בא לידי ביטוי בדרכים.
דרך נוספת קשורה לתשתיות המדינה, כאשר אין ספק כי רבים מהנהגים מרגישים כעס וצורך להתנהגות אימפולסיבית כשהם נתקלים בפקקי תנועה למשל.
ברור כי הפחתת פקקי התנועה, קיצור זמני ההמתנה לאור אדום ומידע לנהגים לגבי עיכובים בדרך יכולים לעזור בהפחתת הרגשות הקיצוניים וגם האכיפה נשארת חשובה בהתמודדות עם מצבים קיצוניים של תוקפנות הנהגים.
עו"ד יניב יעקב, מנכ"ל עמותת אור ירוק: "עוד ועוד מקרי אלימות עולים ברשתות החברתיות ומסתבר שלא מדובר רק בתופעת שוליים אלא במשהו רחב הרבה יותר.
רבים מרשים לעצמם לנהוג באלימות ובבריונות בכביש כי הם מעריכים שהסיכוי שיתפסו ויענשו הוא נמוך מאוד.
זו התוצאה הישירה של נוכחות מאוד נמוכה ודלילה של ניידות ושוטרים בכבישים. לו היו יותר ניידות ויותר שוטרים בכביש תחושת ההרתעה הייתה עולה ונהגים לא היו מרשים לעצמם להשתולל בנהיגה או לתקוף אדם אחר באלימות.
הפתרון נעוץ בחיזוק מידי של אגף התנועה במשטרה, יותר ניידות ויותר שוטרים.
במקביל, בתי המשפט חייבים להחמיר בעונשים של נהגים אלימים כדי לשדר מסר חד וברור כי אלימות בכביש היא הרבה מעבר לעבירת תנועה והעונש בגינה יהיה חומר וקשה.
רק שילוב של הרתעה ונוכחות משטרתית עם ענישה קשה יוביל למיגור התופעה שגבתה חיים יותר מדי פעמים".
המחקר בוצע בתאריכים 15-16.07.2025 כסקר אינטרנטי באמצעות פאנל קבוע רב משתתפים בקרב 500 גברים ונשים בגילאי 18 ומעלה, מתוכם 400 יהודים ו-100 ערבים, המהווים מדגם ארצי מייצג של האוכלוסייה במדינת ישראל. טעות הדגימה ביחס לאומדנים השונים היא 4.4%.
